תוכן העניינים

1. מבוא. 1
2. הרקע להחלטה ומושגי יסוד. 2

2.1 הדמוקרטיה הליברלית והזכות להבחר. 2

2.2 דמוקרטיה מתגוננת וחוק יסוד 7א. 3

3. תקציר היסטורי 5

3.1 רקע על המפלגת רע"מ-תע"ל. 5

4. טיפול בבקשה לפסול מפלגת רע"מ-תע"ל. 6

4.1 דיון בבקשת הפסילה בוועדת הבחירות. 6

4.2 הערעור על ההחלטה. 7

4.3 ביטול הפסילה וטענות בית המשפט העליון 8

4.4 מסקנות.. 10

5. דברי סיכום. 11
6. ביבליוגרפיה. 12

1. מבוא

"ההחלטה לפסול אותנו ולמנוע מאתנו לרוץ לבחירות הקרובות ,אשר התקבלה בעיצומה של המלחמה הלאומנית בישראל היא ההוכחה לכך שמי שרוצה לגרש אותנו מהכנסת ,רוצה בפועל כנסת נקייה מערבים כהכנה למדינה נקייה מערבים ,ועל כן עלינו להיות מאוחדים בהתנגדות להחלטה זו . […]רע" מ- תע"ל אינה רק רשימה ,אלא היא גם הרשימה הערבית הגדולה והחזקה ביותר ,משום שהיא רשימת הברית של הכוח הלאומי והכוח האסלאמי[…] . פסילתה מופנית כלפי הציבור הערבי כולו ,ונגד חופש הפעולה שלה ומאבקה הפוליטי .אנו חזקים יותר מהפסילה ,ועמנו חזק יותר מהמלחמה"[1]

(ד"ר אחמד טיבי, כל אל-ערב, 16.01.2009)

בהצבעה שהתקיימה ב-12 בינואר 2009 החליטה ועדת הבחירות המרכזית למנוע מהמפלגות הערביות להשתתף בבחירות הקרובות לכנסת. בקשות הפסילה התקבלו ברוב מוחץ של חברי הוועדה: 21 מהם הצביעו בעד פסילת רע"ם-תע"ל, שבעה התנגדו ושניים נמנעו. בין המפלגות שתמכו בפסילה היו כל שלוש המתמודדות העיקריות על הרכבת הממשלה לאחר הבחירות – מפלגת השלטון קדימה בראשות שרת החוץ, ציפי לבני; הליכוד בהנהגתו של בנימין נתניהו; והעבודה בראשות שר הביטחון, אהוד ברק.

במחקר זה אני אבחן את עניין פסילת הרשימה הערבית מהתמודדות בבחירות ואנסה להבין: האם פסילת רשימה בשל אי קבלתה את ישראל כמדינה יהודית, יש בה קשר לרעיון של "דמוקרטיה מתגוננת"? או שזוהי עדות להתדלדלות התפיסה הדמוקרטית בישראל? וכיצד בא לביטוי המתח הפוליטי בין ביהמ"ש העליון לוועדת הבחירות לכנסת בפסילת רשימת הנ"ל במערכת הבחירות 2009?

ההשערה היא: פסילת הרשימה ע"י ועדת הבחירות מחד, וביטול הפסילה ע"י ביהמ"ש העליון, מאידך, מציגים את המתח שבין הדמוקרטיה המתגוננת לדמוקרטיה הליברלית.

את עבודתי אבסס על ספרים, מאמרים, אתרי אינטרנט, פסקי דין ועוד.

[1] עדכן בחירות 2009. עמ' 11