סמינריון בדו"חות כספיים מאוחדים היפותזת השוק היעיל תוכן העניינים:
תקציר רקע
תיאורטי שאלה והשערות המחקר שיטת המחקר והניתוח האמפירי תוצאות המבחנים סיכום ומסקנות ביביליוגרפיה שאלת המחקר:
האם פרסום דו"חות כספיים, הכוללים הכרזה על רווח שנתי למניה, הינם אינפורמטיביים למשקיעים, והאם קיים קשר בין גודל הפירמה לבין מידת האינפורמטיביות של הדו"חות המפורסמים?
השערות המחקר:
השערה מס' 1: יש קשר חיובי בין ההכרזה על הרווח השנתי למניה לבין מחיר המניה.
מאז המחקרים הראשונים בתחום של Ball and Brown (1968) ושל Beaver (1968), היה מקובל מאוד לחשוב שהכרזות רווחים קשורות באופן מובהק לתשואת מניות אבנורמלית ושונות אבנורמלית בתשואת המניות. מחקר אוסטרלי (Brown, 1970) מיהר לאשר את הקשר הזה לגבי השוק האוסטרלי. השערה מס' 2: לגודל הפירמה תהיה השפעה מתערבת על הקשר שבין ההכרזה על הרווח השנתי למניה לבין מחיר המניה.
על פי Chan, Faff And Ramsay (2005), יש שורה של מחקרים, שבדקו את השפעת גודל הפירמה על השוק. הסקירה הזו הפיקה את המסקנות הבאות:
א. לחוקרים יש קושי גדול יותר בניבוי רווחים של פירמות קטנות לעומת רווחים של פירמות גדולות.
ב. הכרזות רווחים מפתיעות למדי של פירמות קטנות מייצרות בדרך כלל תגובת שוק נרחבת וממושכת יותר לעומת הכרזות רווחים של פירמות גדולות.
לסיכום, גוף המחקר מצביע על כך שלרווחים מדווחים של פירמות קטנות יש חשיבות מיוחדת עבור המשקיעים, כנראה בגלל הזמינות המוגבלת של מקורות אינפורמציה אחרים (Atiase, Bamber and Freeman, 1988).
עיבוד הנתונים לעיבוד הנתונים במחקר שלושה שלבים:
א. ראשית, חושבה תשואה אבנורמלית (AR) לפי השלבים הבאים:
מסדרת המחירים עבור כל מניה חישבנו סדרת תשואות יומיות. התוצאות הוצגו בגיליון "תשואת המניות".
בהתאם לנ"ל, חושבו תשואות המדד והוצגו בגיליון "תשואות המדד".
חושבה סדרת תשואות יתר עבור כל תצפית, תוך שימשו בתשואת השוק (לפי המודל הנאיבי), כמודל לאמידת התשואה הנורמלית. התוצאות הוצגו בגיליון AR.
ב. שנית, ערכנו מיון של התצפיות לפי השלבים הבאים:
גיליון AR חולק לשתי קטגוריות: חדשות טובות/ חדשות רעות.
כל קטגוריה הופרדה לגיליון משלה.
בתוך כל קטגוריה סודרו התצפיות לפי גודל הפירמה (שווי השוק שלה) וחולקו לשתי קבוצות שוות בגודלן.
כך נוצרו ארבע קבוצות לפי החלוקה: חדשות טובות, גודל 1 (פירמות גדולות); חדשות טובות, גודל 2 (פירמות קטנות יותר); חדשות רעות, גודל 1; חדשות רעות, גודל 2.
ג. לבסוף, חושבה תשואה אבנורמלית ממוצעת מצטברת (CAAR) לפי השלבים הבאים:
חושבה תשואה ממוצעת עבור כל אחת משתי הקטגוריות – חדשות טובות/ חדשות רעות, ומשתי הקטגוריות – פירמות גדולות / פירמות קטנות.
חושבה תשואה ממוצעת מצטברת מתחילת חלון המאורע וכן תשואה ממוצעת מצטברת מאז יום המאורע.
הוצגו גרפים של CAAR מתחילת חלון המאורע ומיום המאורע עבור שתי הקטגוריות.
הוצגו גרפים כנ"ל עבור ארבע הקבוצות לפי החלוקה בסעיף ג' 1 לעיל.