בחינת הקשר בין שוק המניות  לצריכה הפרטית במשק הישראלי תוכן עניינים

1 .      מבוא
2.      תיאור שיטת המחקר א.      בחירת נתונים מייצגים לבחינת הקשר הנבדק ב.       השפעות חיצוניות ודרך ההתמודדות עמן ג.        שיטת המחקר ושליפת הנתונים
3 .      ניתוח התוצאות,  מסקנות וסיכום
4 .      מסקנות:
5.      ביבליוגרפיה
6 .     מבוא
בבחינת רכיב התצרוכת הפרטית בביקוש המצרפי, קיים, בין היתר, קשר ההתנהגותי בעל יחס ישר  בין הצריכה הפרטית (C) לכמות ההון/ה"עושר" (Wealth) שברשות הפרטים במשק.
קשר זה מצביע על כך, שזעזועים בהון המוחזק בידי הציבור, צפויים להשפיע על רמת הצריכה במשק. מטרת העבודה היא לבחון, אם אכן קיימת קורלציה בין זעזועים בהון לרמת הצריכה הפרטית, זאת דרך בחינת הקשר בין שוק המניות בישראל לבין הצריכה הפרטית במשק הישראלי.
הפרטים במשק הישראלי משקיעים חלק ניכר מהונם במישרין ו/או בעקיפין (דרך אפיקי החיסכון השונים) בשוק המניות בישראל. כך לדוגמא, על פי נתוני בנק ישראל תיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור כלל בשנת 2010 השקעה בגובה 439.2 מילארד ש"ח באפיק המניות.  לאור האמור, מהווה שוק המניות בבואה לרמת העושר/הון  הציבורי. כנגזרת מכך הנחת היסוד הנבחנת בבסיס עבודה זו:  זעזוע בשוק ההון ישפיע ביחס ישר על הרגלי הצריכה של הצרכן הישראלי, בין היתר באמצעות פגיעה בהון האישי של כל מושקע ומושקע.
7.     תאור שיטת המחקר ד.       בחירת נתונים מייצגים לבחינת הקשר הנבדק במטרה  לבחון האם אכן קיים קשר חיובי בין שוק המניות לבין הרגלי הצריכה הפרטית במשק הישראלי השתמשנו בנתוני שווי שוק של מדד ת"א
1 00  תוך השוואתו לצריכה פרטית של שני סוגי מוצרים: ·         הלבשה הנעלה וחפצים אישיים ·         מוצרים בני-קיימא.
חלון הזמנים הנבדק הינו החל מינואר 2000 ועד דצמבר 2009 בחתך רבעוני. להלן המניעים  לבחירת הנתונים האמורים:
·         שווי שוק מדד תל אביב 100 –  מדד ת"א 100 מייצג את השינוי המצרפי של מחיריהן של 100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, המדד מייצג את פני הכלכלה כולה, מכיוון שהוא מורכב ממניות של החברות הגדולות והסחירות ביותר במשק ובתי השקעות רבים משקיעים חלק נכבד מנכסיהם במניות המדד, נכסים שרכיביהם נכללים באפיקי השקעה שונים של הציבור (קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות נאמנות, קרנות פנסיה, תעודות סל וכו') .  לאור האמור מהווה מראה להונו של המשק הישראלי והזעזועים החלים עליו.  הוחלט לעבוד עם שווי שוק המדד ולא עם ערך המדד עצמו  על מנת לאפשר ניטרול השפעות של אנפלציה וגידול באוכלוסיה (על כך בהמשך).
·         נבחרו 2 סוגי מוצרים לבחינת הצריכה. מוצרי הלבשה הנעלה וחפצים אישים נבחרו היות והם משקפים מוצרים הנצרכים באופן שוטף אך אינם בגדר מוצרים חיונים למחייה מדרגה ראשונה (כמו אוכל שתייה וכו'). מוצרים בני-קיימא נבחרו שכן הם משקפים מוצרים יקרים יותר שבראיתנו הונו האישי של הצרכן ישפיע על שיקולי קנייתם.
·         חלון הזמנים שנבחן (10 שנים) ארוך דיו כך שהוא יכלול בתוכו מספר מחזורי עסקים. חתכי הזמן (רבעונים) נבחרו על מנת לספק מדגם שיאפשר ניתוח מגמה מסוימת. לא נבחרו קבועי זמן מצומצמים יותר מתוך הנחה שקיים זמן הסתגלות ממושך יחסית מרגע הזעזוע ועד לתגובת הציבור ובמטרה לצמצם השפעות של אירועים זמניים או כאלו שאינם נתפסים כבעלי השפעה לזמן ארוך.
–