סמינריון- השפעת משבר הסאב פריים על הגישות החשבונאיות בארה"ב

תקציר העבודה

 השפעת משבר הסאב פריים על הגישות החשבונאיות בארה"ב תוכן העניינים
מבוא. 3
הצגת הנושא. 3
מטרת העבודה. 4
משבר הסאבפריים. 5
גישות חשבונאיות יצירתיות. 10 הגישות החשבונאיות לאחר המשבר. 20 זרוז התקינה. 20 צורת ניהול הרווחים. 22
החלקת רווחים. 23
ביקורת עסקים בקשיים. 26
סיכום. 28
רשימה ביבליוגרפית. 29
המשבר התחיל לאחר שבנקים וחברות אחרות נתנו אשראים בגובה מעל לסכום הנכס, וכאשר ערכו ירד לציבור לא היה מהיכן להחזיר. אי לכך חברות רבות התמוטטו. רואי החשבון והמנהלים עצמם היו שותפים להסתרת המידע היות והם לא פעלו לפי מיטב שיקול הדעת (Blundell-Wignall, 2008). במשך שנים הם לא הזהירו את הציבור מהנחות לא נכונות של נותני המשכנתאות. כל עוד מחירי הנכסים בגינם נלקחו ההלוואות עלו, לא הייתה בעיה. זאת, מכיוון שגם כאשר הלווה לא עמד בהחזר ההלוואה, הנכס המשמש כבטוחה נמכר במחיר מספק כדי לקיים את השוק הרחב והמתפתח של מכשירים פיננסיים מורכבים "המולבשים" על ההלוואות. עם תחילת ירידת מחירי הנכסים והצטברות לווים רבים שלא עמדו בנטל החזר ההלוואות, ירד באופן משמעותי ערכן של אגרות החוב המגובות באותן הלוואות. כתוצאה מכך, נגרמו הפסדים משמעותיים לגופים פיננסיים וללקוחותיהם בכל העולם, אשר השקיעו במכשירים החדשניים. כתוצאה מכך קרסו מספר גופים פיננסיים ועלתה שאלה לגבי איתנותם הפיננסית של גופים פיננסיים אחרים. המשבר שנוצר השפיע על הפעילות הפיננסית ועל שוק ההון העולמי והישראלי (Blundell-Wignall, 2008) ההאשמות כלפי גופי התקינה החשבונאים מתמקדות בשני נושאים עיקריים. ראשית, טוענים המבקרים, מוסדות התקינה מאחרים בהכרה בכך שלמשבר האשראי יש גם מימד חשבונאי המחייב התייחסות מיידית. שנית, דיווח לפי שווי ההוגן, גם בשוק בלתי נזיל ובלתי פעיל, רק מחריף את המשבר (עדן ואסייג 2008).
העבודה הנוכחית תבחן אילו גישות חשבונאיות השתנו בעקבות המשבר, אם בכלל ומהו משמעותם. שיטת המחקר היא איכותנית- סקירת מחקרים שנערכו על הנושא. בפרק הראשון נסקור את המשבר ומשמעותו; בפרק השני נסקור את הגישות "המתירניות" שהובילו לרישומים חשבונאיים שתרמו למשבר ובחלק השלישי נבחן התייחסויות חשבונאיות לאחר המשבר לאחר המשבר היינו עדים לביקורת כפי גופי התקינה החשבונאית- הן כלפי המוסד התקינה הבינלאומי (IASB) וכן כלפי מוסד התקינה האמריקני (FASB ) לפי למעבר לחשבונאות הוגן היה אשם תורם ישיר להיווצרות משבר הסאב פריים. ביקורת זו נסקרה בספרות האמריקאית בהרחבה.
האשמות כלפי גופי התקינה החשבונאיים מתמקדות בשני נושאים עיקריים. ראשית טוענים המבקרים כי מוסדות התקינה מאחרים בהכרה ובתקינה כלומר "סוגרים את האורווה לאחר שהסוסים ברחו". לדוגמא Ryan  (2008) טוען כי שיטת הפחת של הקו הישר לא נכונה בארה"ב בתקופת המשבר. בנקים בארה"ב העריכו פחת לגבי בתים שבבעלותם לפי שיטת הפחת הישר למרות שהוא צריך להיות בשיטת האחוז היורד. Calomiris (2009) מנה ארבעה כשלים של הממשל במשבר. הראשון הוא שהממשל לא הידק מספיק את הפיקוח על הדוחות הכספיים וכי ניתן לבצע קרנות סמויות; שנית גילוי הדעת בדוחות הכספיים לא שיקפו את כל הסיכונים אליהם היתה חשופה החברה. שני הנוספים נוגעים לבעיות פיסקליות.
Bartov and Cohen (2008) מצאו כי התקיימה ירידה בניהול הרווחים באמצעות פעולות חשבונאיות ועליה בניהול רווחים בניהול רווחים באמצעות פעולות ריאליות