ניהול מערכות ארגוניות - ניתוח שירות בתי הסוהר כארגון

תקציר העבודה

ניהול המערכת הארגונית/ דף הנחיות לעבודה בחרו ארגון/ יחידה עצמאית בארגון המעסיק 75 עובדים ויותר
1 .      יש לזהות, לתאר ולנתח את מבנה הארגון, תוך שימוש במונחים רלבנטיים שנלמדו. צרפו תרשים ארגוני.
2.      אפיינו את הסביבה בה פועל הארגון, תוך התייחסות לשלושה סקטורים  בסביבה להם השפעה ניכרת על הארגון. נתחו את רמת הודאות/ אי הודאות בכל סקטור והסיקו לגבי רמת האי ודאות בסביבת הארגון.
3.      נתחו את מידת ההלימה בין מבנה הארגון לסביבתו (התייחסו למידור בארגון, למבנה היחידות הארגוניות ולתהליכים פנימיים כמו:
אורגני/ מכניסטי; דיפרנסיאציה/ אינטגרציה).
4.      באילו אסטרטגיות נוקט הארגון על מנת להתמודד עם הסביבה ו"לנהלה"?
ý    אורך העבודה –  עד 6 עמודים. לא כולל התרשים הארגוני.
ý    את העבודה יש להגיש באתר הקורס עד ל-29.12.2016
ý    העבודה תוגש בזוגות או שלשות בהצלחה תוכן עניינים   רקע כללי –.3-4
עץ מבנה תעשיות שב""ס –   5
הסביבה הארגונית –…6-7
סקטורים המשפיעים על הארגון –7-8
ניתוח הוודאות בארגון (עוצמות וחולשות( 9
עיקרי התפיסה האסטרטגית ..10 האסטרטגיות לניהול הסביבה השיווקית 11
הרמות בסביבה הארגונית -12
סיכום ..13

1 .      רקע כללי בחרנו לנתח בעבודה זו את "מערך התעסוקה" בשרות בתי הסוהר. (לשם עבודה זו ראיינו את גונדר משנה ניסים קאשי – ראש מערך התעסוקה של שב"ס(.
מערך התעסוקה של שרות בתי הסוהר "תעשיות שב"ס".
מערך התעסוקה אחראי על ריכוז מכלול הטיפול בתעסוקת האסירים, הכשרה מקצועית לאסירים ותפעול מערך המפעלים היצרניים. מערך התעסוקה הינו חלק ממערך הטיפול והשיקום באגף האסיר.
מערך התעסוקה כולל 5 תחומי טיפול עיקריים :            א.         שיווק, יזמות והתקשרות עסקית.
           ב.         תכנון וייצור.
           ג.          הכשרה מקצועית.
           ד.         כספים.
           ה.         ייעוץ משפטי.
2.      מטרה עיקרית :יצירת מקסימום מקומות תעסוקה למירב האסירים בעלי פוטנציאל העסקה תוך בחינת שיקולי כדאיות כלכלית.
3.      מטרות משנה:
           א.         להוות חלק אינטגראלי במערכת המשקמת והמשולבת להבניית תוכנית שיקום וטיפול אישית לאסירים המתאימים.
           ב.         קביעת מערך התעסוקה כמרכיב מרכזי וחיוני בהווית פעילות בית הסוהר כגורם תיקוני משמעותי.
           ג.          מיצוי הפוטנציאל האנושי של האסירים בתחום התעסוקה והקניית כישורים והרגלי עבודה לצורך תפקוד נורמטיבי בחברה.
           ד.         צמצום הרצידיביזם[1] באמצעות שיקום תעסוקתי יצרני תוך הקניית  יכולת לאסיר המשתחרר.
4.      התעסוקה כגורם משפיע:              א.      תחום הביטחון – התעסוקה כחלק ממרכיבי סדר היום בפעילות האסיר, לניצול זמן בעיסוק חיובי, הפגת מתחים, לחצים ומניעת בטלה וניוון.
             ב.       תחום כלכלי – שיפור תנאי מחייה בגין תגמול, תמיכה במשפחה ואופציית חיסכון לאסיר.
             ג.       תחום חברתי –  הקניית הרגלי עבודה, מתן הכשרה מקצועית והענקת ניסיון מקצועי מעשי.
5.      ההוויה העסקית: מודל התפעול מבוסס על פעילות בתקציב מותנה בהכנסה.
             א.      הדילמה הניצבת בפני מערך התעסוקה הינה החלטה בין חוסר תעסוקה מוחלט לבין תעסוקה בתנאים אטרקטיביים פחות, בשל כך קיימים מצבים שבהם מערך התעסוקה נאלץ להגיע להסדרי העסקה ותגמול בקטגוריות שונות בכדי לממש את המטרה המרכזית.
             ב.       ההתקשרות עם יזמים פרטיים לביצוע עבודת קבלנות הינה התקשרות עסקית המתקיימת בשוק דינמי עם תחרות חופשית ומכאן שאין הסכמים קבועים, אלא הסכמים המשתנים בהתאם לזמן, מקום ולמצב עסקי נתון.
6.      ההון האנושי:  במערך התעסוקה בשב"ס כ – 2600 אסירים בענפים יצרניים שונים כגון : מפעלי עץ, מפעלי מתכת, מפעלי טקסטיל, מפעלי שיקום לצה"ל, מפעלי דפוס ומפעלי הרכבה, סה"כ ב – 66 מפעלים הפרוסים בכלל בתי הסוהר בארץ.
עוד כ – 3000 אסירים מועסקים בשרותי תחזוקה, ניקיון ומטבחים.
כל המפעלים מאושרי איכות 1.5.0.9001.2008
             א.      מבנה ארגוני– המבנה הארגוני של תעשיות שב"ס הוא מבנה פונקציונאלי המורכב מתתי מערכות, שכל המערכת אחראית משימתית על תאים ייעודי פרופסיונאלי.
             ב.       ענף תכנון – אחראים על תכנון הזמנות וייצור, צמצום זמני תגובה להצעות מחיר, הרחבת מגוון המוצרים המתוכננים, פיתוח מרכזי ייצור, שיפור וייעול תהליכי עבודה.
             ג.       ענף  שיווק – אחראי על שיווק ישיר ללקוחות גדולים כגון : משטרת ישראל, משרד הביטחון, משרד הפנים וכו', ביסוס והגדלת עבודה קבלנית לבתי הסוהר, ביסוס והרחבת הפעילות מול יזמים קיימים ופעילות להעמקת הקשר מול הקהילה והתאחדות התעשיינים.

[1] רצידיביזם: היא תופעה שבה עבריין חוזר ומבצע עבירות, הדבר בולט ונחקר במיוחד בעבריינים מורשעים שנענשו או חוו השלכות שליליות בעקבות מעשיהם כגון כליאה ובידוד, אך למרות זאת חזרו וביצעו עבירות פליליות.