מדריך לאסתטיקה / בנדטו קרוצ'ה בספרו, "מדריך לאסתטיקה", מציג בנדטו קרוצ'ה את הגדרתו לאמנות. ההגדרה מכילה הן את פעולתו של האמן והן את חווייתו של הצופה: "האמנות היא חזות או אינטואיציה.
האמן יוצר דמות או מחזה דמיון, והאדם הנהנה מיצירת האמנות מפנה עיניו אל הנקודה שהאמן הצביע עליה, מסתכל מבעד לצוהר שהאמן פתח למענו, ושב ויוצר בתוכו אותה דמות." (עמ' 13). כלומר, האמנות היא פעולה משותפת של האמן והצופה, וכרוכה באינטואיציה, שהיא "דרישה… להחזיר לאמנות את אופייה הא-לוגי.." (עמ'
2 1). ההגדרה שמציג בנדטו קרוצ'ה ליצירה האמנותית היא, על פניו פשוטה: האמנות היא אינטואיציה. הוא מנמק את דבריו על דרך השלילה; על ידי הצגה של כל ההגדרות לאמנות שטענתו שוללת: ההגדרה התועלתנית (הנאה והרחקת כאב, אמנות כבידור), ההגדרה המוסרית:
"תיאור אמנותי יכול למסור פעולה הראויה שבח או לגנאי מבחינה מוסרית, אבל התיאור גופו אינו משובח או מגונה מבחינה מוסרית." (עמ' 17), ההגדרה ש"האמנות היא עובדה פיסית" (עמ' 15) וההגדרה של אמנות כבעלת "הכרה מושגית" (עמ' 19). כעת, יש לקרוצ'ה בסיס איתן מספיק כדי להגדיר מהי אינטואיציה; אינטואיציה היא יצירה ש-