שורשי הקהילה היהודית בתימן עתיקים מאוד, נראה שמקורה בתקופת חורבן בית ראשון, במאה ה-6 לפני הספירה. בעת שהוקמה מדינת ישראל, בשנת 1948, חיו כ- 13,000 יהודים מתימן בארץ, רובם עלו לארץ שנה לפני העליה הראשונה והשתלבו בעיקר בישוב העירוני אך לא רק . עבודה

תקציר העבודה

מנהל המכללות עליית יהודי תימן שם הקורס: שסעים בחברה הישראלית מספר הקורס:93-150-02
תאריך הגשה: 02.02.2017     תוכן עניינים
מבוא. 1
— שאלת המחקר –.1
שיטת המחקר. 2
פרק א: ראשית העלייה מתימן 3
פרק ב: יחס התנועה הציונית לעליה מתימן  עד קום המדינה. ..9
שבירת המיתוס של הפועל התימני ..9
לקיחת חסות על התימנים -…11
סיפור כינרת כדוגמא. 13
פרק ג: יחס הממסד לעליה מתימן לאחר קום המדינה. 16
מדיניות קליטת עלייה – ההיבט הכלכלי 17
מדיניות קליטת עלייה בהיבט המרחבי – גיאוגרפי 18
מדיניות קליטת העלייה הייצוג הפוליטי 19
מדיניות קליטת העלייה ההיבט התרבותי 20 מדיניות קליטת העלייה מערכת החינוך. 21
פרשת חטיפת ילדי תימן 22
סיכום.. 27
מקורות. 29
מבוא שורשי הקהילה היהודית בתימן  עתיקים מאוד, נראה שמקורה בתקופת חורבן בית ראשון, במאה ה-6 לפני הספירה. בעת שהוקמה מדינת ישראל, בשנת 1948, חיו כ- 13,000 יהודים מתימן בארץ, רובם עלו לארץ שנה לפני העליה הראשונה והשתלבו בעיקר בישוב העירוני אך לא רק[1].  עבודה זו תתרכז אף היא כסיפורם של עולי תימן תוך כדי בדיקת המציאות ההיסטורית באותה עת. לעומת התדמית שנוצרה עבורם כאנשי אדמה, שקטים ומסתפקים במועט והשפיעה עוד ימים רבים לאחר מכן  מטרת העבודה לשרטט ולבחון את גבולות קליטת העלייה והיחס של הממסד בראש מאפי ליהודי תימן החל מתקופת העליחה הראשונה ועד סוף שנות ה- 50. וזאת כדי להראות כי הייה פער בין "המדיניות הציונית הממוסדת והמוצהרת" ובין היחס ליהודי תימן בפועל, יחס שהיה גזעני בעיקרו. העבודה תראה כי הייתה קיימת קליטת עליה "גזענית" שנטתה לדחוק את העולים מתימן  לשוליים הכלכליים תרבותיים פוליטיים וגיאוגראפיים של החברה הישראלית. המטרה לשרטט את תהליך קליטת העלייה כתהליך "ממדר"  כאשר העבודה תנסה להציג את המדיניות הרשמית אל מול פעולות הקליטה בשטח.
שאלת המחקר שאלת המחקר הנוכחי היא האם מדיניות הקליטה של יהודי תימן נבעה מצרכים התיישבותיים כלכליים וחברתיים אמיתיים או ביטאה אידיאולוגיה גזענית? השערת המחקר היא כי יחס הממסד במהלך השנים לעלייה מתימן נבע בעיקר מאידיאולוגיה גזענית . על פי הויקיפדיה[2] גזענות היא עמדה, לפיה בקרב בני אדם מתקיים קשר בין מוצא ביולוגי מחד לבין תכונות אופי וקישורים קוגניטיביים מאידך.
ברוב המקרים משתמעת מהגישה גם עליונותה של קבוצה אחת על אחרת, והיא ממשמשת צידוק למעשים ולהתבטאויות שעיקרן העדפה של קבוצה אחת על אחרת. הגישה הפסיכולוגית חברתית תרבותית המהווה כיום את ההסבר המרכזי להיווצרות גזענות  הינה כי הגזענות הינה הבנייה תרבותית חברתית ואינה קשורה למאפיינים ביולוגיים כל שהם, וכי קיומם של  מבנים חברתיים תרבותיים הם שיוצרים את התפיסה אנחנו מול הם. יונה (2004) טוען שכאשר התרבות מתפקדת באופן כזה אנו עדים להתפתחותו של סוג חדש של גזענות – "גזענות ללא גזע ", גזענות על פי שייכות לאומית . ההנחה הינה כי גזענות הינה הבניה חברתית שמטרתה לחזק את קבוצת הפנים על פני קבוצת החוץ יונה (2004) מציינת כי הבסיס של הגזענות נשען על  תיאוריית האיום המוכלל,  שגורסת שדעות קדומות כלפי מהגרים מושפעות מאיום נתפס שחווה האוכלוסייה הקולטת בשלוש שטחות (ריאלי, סימבולי, בין-אישי) ומסטריאוטיפים.
שנהב [3]בספרו סובר כי הגזענות היא התנסות חווייתית, ששורשיה הפוטנציאליים קיימים בכל אדם, וכי היא מרכבי פסיכולוגי, הקשור לחוסר גמישות, וסגירות קוגניטיבית. שנאת הזר, החשש מפני "האחר", בעל המאפיינים השונים, כל אלה הן תחושות אנושיות כלליות. שנהב  טוען כי בכל פעם שאדם נמצא במגע עם אדם או עם קבוצה של אלו השונים ממנו או אינם מוכרים לו, ובכל פעם שהוא נדרש להגן על זכויותיו מפני אחרים, הוא עלול להגיב באופן שמציין גזענות. זרע הפורענות הגזעני נמצא בכל אדם, והאדם חייב לזהותו ולהילחם בו לפני שיינבט. הגזענות הינה משאב חברתי שמטרתו חיזוק וגיבוש קבוצה על פני אחרים ונתינת לגיטימציה לשליטה על המשאבים. בטבע אין גזענות, כן יש גזעים אך המאבק הוא מאבר בעיקר פנים קבוצתי ולא בן קבוצתי. ואנו נראה כיצד בעצם המאבק במגרשי הכדורגל בעצם מהווה מקור בעצם לחיזוק תחושת גזעניות.
שיטת המחקר זהו מחקר עיוני בניית השערות מחקר ובדיקתם על פי סקירת ספרות ומחקרים בנושא.  על מנת לענות על שאלת המחקר העבודה דנה  בהבנת המושג עדתיות בישראל ותהליכי הקליטה. שיטת המחקר שנבחרה לענות על שאלת המחקר והשערות המחקר שחוברו היא השיטה האיכותנית, ניתוח מאמרים ומחקרים בנושא. החשיבות של עבודה מסוג זה הינה בניתוח עומק של נושא קליטת עולי צפון אפריקה ואסיה בישראל, והבנת ההשפעות של הקליטה על המסגרת החברתית, כלכלית ותרבותית עד היום.  עבודה זאת הינה מחקר איכותני המתבסס על ניתוח תוכן של מאמרים העוסקים בעלייה והתיישבות התימנית בישראל. המאמרים נלקחו מכתבי עת  אקדמאים הנמצאים במפתח חיפה העוסקים בתחום  החברה, מדעי המדינה וההיסטוריה של ארץ ישראל,  כאשר חלק מהמאמרים שלא הופיעו במאגר הוצאו מאוניברסיטת תל אביב. מילות המפתח: יהדות תימן בישראל,  העלייה מתימן, חטיפת ילדי תימן, פרשת כנרת, מדיניות קליטה של מפאי, ישראל בשנות ה- 50. לאחר איסוף החומר, התבצעה קריאת המאמרים והסיכומים והכנסתם לעבודה באופן אינטראקטיבי, תוך הצגת תימוכין לרעיונות שונים והתמודדות עם הטענות העולות במחקרים שנקראו על מנת לנסות לאשש את השערות המחקר. [1] נאור מ העלייה השנייה, 1903-1914 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר : יד יצחק בן-צבי  : תשמ"ה – 1984 ירושלים  עמוד 132
[2] ויקיפדיה ערך גזענות [3] שנהב י גזענות בישראל , הוצאת מטר , תל אביב