תקשורת ודעת קהל

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
קורס
מילות מפתח ,
ציון 96
שנת הגשה 2014
מספר מילים 1811
מספר מקורות 8

תקציר העבודה

ממן 12
1 )א. מודל סבירות עיבוד המידע – זהו מודל המציג שני ערוצים שדרכם מגיע אלינו מסר חדש שנקלט אצלנו והיכול ליצור שינוי דעה.
1. הערוץ המרכזי – הוא אותו ערוץ שדרכו האדם קולט ומעבד את המידע שמרכיב את המסר. …
ב. ניתוח הצלחת הקמפיין שערך טוני בלייר ע"פ עקרונות ומושגי מודל סבירות עיבוד המידע: הקמפיין הציבורי שערך טוני בלייר בבריטניה הצליח משום שיועצי התקשורת של בלייר הבינו שדרך הערוץ המרכזי הם לא יוכלו להגיע לליבם של הבוחרים, להיפך, הם רק מערערים את אמון הציבור במנהיג. לאחר שערכו סקר הבינו היועצים שהכעס על בלייר התמקד בעיקר באישיותו המתנשאת, המרוכזת בעצמה ואטומה לאזרחים, רוב מתנגדיו של בלייר היו פחות מוטרדים מנושא המלחמה …

2 ) אסכולת הנושא העיקרי – אסכולה זו יוצאת מתוך תאוריית "קביעת סדר היום", ההשפעות החזקות. האסכולה עוסקת בהשפעות של תקשורת ההמונים על דעת הקהל בכך שמדגישה נושאים חשובים בסדר היום על ידי הבלטה, הדגשה וכד' ומציגה את אותם נושאים כחשובים וככאלה  שהציבור צריך להעלות לשיח היום הציבורי. אותם נושאים יתפסו כדורשים מענה מהיר מצד הממסד. ככל שהנושא מודגש יותר בתקשורת כך היחס שיקבל מצד הציבור והממסד גדול יותר.                     על פי תאוריה זו, התקשורת היא זו שמכתיבה לציבור על מה לחשוב ועל מה לדבר.
..
3) א. טיעוניו של כספי בטור הדעה "חברתי זה טוב" המתקשרים לתיאורית הנושא העיקרי:
ראשית טוען כספי כי ישנו "טיפול גובר של התקשורת בנושאי חברה וסביבה…" הדבר מתקשר לתיאורית הנושא העיקריי בעצם ההבנה של התקשורת שהשפעתה נובעת מהיכולת שלה להעלות נושאים על סדר היום ובכך לקבוע לאנשים על מה לחשוב, במקרה הנ"ל עיסוק ציבורי סביב נושאי חברה וסביבה. "אין לבטל אחריותם של עורכים ועיתונאים להדבקת הציבור ב"עייפות" מפוליטיקה" – עצם העובדה …
4)א. היגיון / מסורת – טארד טוען, שהדעה הפרטית של האדם מתבססת על היגיון ומסורת והיא הופכת לדעת קהל בזכות שיח בין אנשים. היגיון + מסורת = דעה.
היגיון – הוא המרכיב הרציונאלי, שקיים אצל האדם. מדובר בסך כל שיקולי הדעת הרציונאליים שמאפיינים רק את האליטות ולא את כל הציבור. ההיגיון מתבסס על התבוננות, חקירה והתמקדות בתוכן.
מסורת – היא תמצית מצטברת של הדעות של בני האדם שכבר מתו, כלומר מדובר במורשת של דעות קדומות שלעיתים קרובות משפיעות גם על ההווה. המסורת בעצם משפיעה על החשיבה בהווה …
ב. תאוריית הדיסוננס הקוגנטיבי (כספי) –  לפי תיאוריה זו האדם זקוק להרמוניה קוגניטיבית פנימית ולכן הוא מבקש לצמצם ולהפחית סטירה או התנגשות בין עמדות שונות. תאורייה זו טוענת שלאדם ישנה דעה פרטית ואישית שלו, אך ישנם מקרים בהם הוא נתקל בדעות שונות של אנשים שונים אשר מנסים לסחוף אחריהם אנשים שיחשבו כמוהם. תאוריית הדיסוננס, היא נסיון לשינוי דעתו של האדם.
קיימות 2 דרכים על מנת לפתור את הדיסוננס הקוגניטיבי:
1.לא לייחס חשיבות למידע החדש ולהשאר בדעתנו האישית.
2.לקבל את הדעה החדשה ולשנות את דעתנו האישית לדעה חדשה.
את התאורייה הזאת ניתן גם לקשר למאמרו של טארד מתחילת החומר הנלמד שבו הוא מדבר על אנשים המשמיעים דעות וסוחפים אחריהם אנשים נוספים על מנת שתיווצר דעת קהל. הדבר מתרחש תוך שיחה המתנהלת בצורה רציונלית ולא בשליטה והתלהמות, מספר אנשים משמיעים דעות, וחלקם מושפעים מאחרים ומשנים את דעתם בהתאם. הקשר שגוי.   4 נק