ממן 11
1 ) א. סכימת תסריט- סכימה הוא מכלול של ידע שיש למישהו לגבי אובייקט כלשהו. סכימת תסריט מארגנת ידע אודות אירועים או מצבים: היא כוללת את רצף ההתרחשויות באירוע, את המשתתפים והעצמים המופיעים במצבים או באירועים אלה.
לדוגמא: סכימה של יום הכיפורים מכילה את הידע, שביום הזה צריכים לצום יום שלם, ללכת לבית הכנסת, לא להפעיל מכשירי חשמל, לא להדליק אש ולא ליסוע ברכב. והסכימה האישית שלי היא שאמא שלי תישן במשך כל הכיפור, אבא שלי יקרא את כל העיתונים, המוספים והמגזינים הקיימים, ואני אפגש עם חברי ילדות, נתעדכן קצת, ואז נעלה זכרונות ילדות ונדבר על הדבר שהכי בא לנו לאכוללשתות עכשיו. ובצאת הכיפורים נחזור מבית הכנסת, נברך, נשתה קצת ארק עם ביצה ונמשיך עם תה ועוגיות. J …
10/10 ג. הטיית הצופה-המשתתף – היא הנטיה לייחס את פעולות האחרים לתכונות שלהם ואילו את הפעולות שלנו לנסיבות חיצוניות. כלומר, הצופה בהתנהגות מסוימת ייחס את ההתנהגות של האדם שהוא רואה לנטיות פנימיות, ואילו מבצע ההתנהגות ייחס אותה לגורמים חיצוניים. (הנטיה לראות את אישיותינו כמורכבת ושל האחרים פשוטה יותר, את עצמנו כמגיבים למצב לעומת האחרים המגיבים ע"פ התכונות הקבועות שלהם). ההטייה –
10/10
3 0/30
2 ) א.
תאוריית הפסיכולוגיה הנאיבית של היידר (1958) לפי גישתו של היידר האדם מתנהג כמו "מדען נאיבי" המחפש את הסיבות להתרחשות מאורעות בסביבתו כשם שהמדען בוחן את הסיבות להתרחשות מאורעות בטבע. במסגרת פעילותו כמדען נאיבי בוחן האדם את המציאות סביבו אל מול 4 עקרונות המסייעים לו להסיק לאילו סיבות ניתן לייחס את ההתרחשויות בהן הוא נתקל:
סיבות פנימיות לעומת סיבות חיצוניות: האם ניתן ליחס את הסיבה להתרחשות לגורמים פנימיים שבתוך האדם (כגון תכונות, עמדות) או בגורמים חיצוניים מחוץ לאדם. היידר הציע מודל "הידראולי" לקישור בין שני סוגי הייחוסים:
ככל שיגדל הייחוס לגורמים פנימיים, כך יקטן ייחוס לגורמים חיצוניים וליהפך.
סיבות קבועות לעומת סיבות חולפות וזמניות: אנשים מחפשים סיבות שיהיו נעוצות –
10/10 ב. תאוריית הקו-וריאציה (ההשתנות המשותפת) של קלי (1967) קלי שאל מהיידר את דימוי המדען הנאיבי. הוא הרחיב את נושא ההשתנות המשותפת ועסק בייחוס לסיבות פנימיות או חיצוניות. לפי קלי, האדם בוחן את המציאות אל מול שלושה מימדים של השתנות משותפת, כדי לקבוע מהם הגורמים להם ניתן לייחס את הסיבה להתרחשות ובייחוד להחליט האם אלה גורמים פנימיים או חיצוניים.
ממד ההסכמה: כיצד מתנהגים אנשים אחרים באותו מצב ובאותן נסיבות? אם מתנהגים באותו אופן אזי יש הסכמה גבוהה, אם מתנהגים אחרת נאמר שיש הסכמה נמוכה בקשר להתנהגות הניצפית.(מה הנורמה החברתי) ממד הייחודיות: כיצד מתנהג אותו אדם במצבים אחרים? אם גם במצבים אחרים מתנהג כך, אזי הייחודיות נמוכה, אך אם במצבים אחרים מתנהג אחרת, נאמר שיש יחודיות גבוהה בהתנהגותו.
…10/10 ג. העקרונות הדומים בשתי התיאוריות שתוארו לעיל:
·         קלי המשיך את הרעיון של היידר, שלפיו האדם מתנהג כ"מדען נאיבי" – עורך תצפיות ואוסף נותנים במטרה לנתחם ולגלות את הסיבות להתרחשויות שמסביבו.
·         שניהם עסקו בנושא ההשתנות המשותפת קו- וריאציה, כשקלי הרחיב את הנושא …

3 ) א. הסוציולוג מרטון הציעה את ההגדרה הבאה: "הנבואה המתגשמת מאליה היא הגדרה מוטעית של מצב, המעוררת התנהגות חדשה, בעקבותיה, אותה הגדרה, שהייתה מוטעית מלכתחילה – נעשית נכונה".
ב-1968 פרסמו רוזנטל וג'ייקובסון מחקר שנקרא "פגמליון בכיתה":
מהלך המחקר – שני החוקרים הגיעו לבי"ס יסודי והעבירו מבחן אינטיליגנציה לכלל התלמידים. למורים בביה"ס נאמר שמטרת המחקר היא לגלות את התלמידים ש"מאחרים לפרוח" – תלמידים שביחד עם המורים יוכלו להגיע לרמת ציונים גבוהה יותר. כשבפועל הנחקרים האמיתיים היו המורים כיוון שהתלמידים שסומנו כ"מאחרים לפרוח" נבחרו באופן …
20/20 ב.
שני מצבים עיקריים בהם נבואה אינה מתגשמת מאליה:
1.
כאשר ציפייה אינה גוררת התנהגות בהתאם לה, אלה דווקא התנהגות הפוכה. אך ייתכן מצב שהציפייה המקורית תמשיך ותישתמר, וזאת בגלל היכולת לפרש התנהגויות שונות בדרך שתתאים לסכימות ולציפיות הקיימות מקודם (תופעת ההטמעה). הציפייה התחזקה אך לא התגשמה מאליה.
2.
כאשר האדם שאליו מופנית התפיסה המוטעית, מגלה התנגדות אקטיבית ומנסה להפריך אותה. האנשים מתנגדים באופן פעיל לתפיסה מוטעית לגביהם כאשר התפיסה היא שלילית, –