ממן
1 5
1 )     א. סיבתיות – אחת מנטיותיו המרכזיות של האדם היא להבין את הסיבות להתרחשויות המאורעות בסביבתו. מציאת הסיבה להתנהגותם של אחרים היא סוג של היסק. ידיעת הסיבה, משפיעה על עמדותינו כלפי אנשים, על תחושותינו,על התנהגותנו ועל יכולתנו לחזות התרחשויות מסוג זה בעתיד ולשלוט בהן.
הגדרה לא נכונה. הכוונה הייתה למושג קשר סיבתי (יחידה 1, מערכי מחקר) – הקשר אותו מחפשים במערך מחקר ניסויי בין המשתנה הב"ת למשתנה התלוי ושיכול להעיד על השפעת המשתנה הבלתי תלוי על המשתנה התלוי. 0/4
ב. מתאם מדומה – הנטייה לראות קשר בין שתי תופעות שאין ביניהן קשר במציאות. אנשים יוצאי דופן ומעשים יוצאי דופן הם שני דברים בולטים המושכים תשומת לב. הופעתם המשותפת גורמת לראות ביניהם קשר, למרות שהוא לא בהכרח קיים.
ג.
הטיה לטובת העצמי – הנטייה ליחס את הכישלונות שלנו לגורמים ולנסיבות חיצוניות …
ד. תיאורית ההתמקדות בתנאי החריג –  הילטון ועמיתיו טענו שלא תמיד נבצע את התהליך המורכב של ייחוס סיבתיות, אלא רק כאשר אנו נתקלים באירוע החורג מציפיותינו. "מדוע קרה הדבר החריג במקום הדבר הרגיל?" כדי להסיק על הסיבה להתרחשות החריגה, נשווה אותה להתרחשות הרגילה.
נשער מהו התנאי החריג ונשווה לפי הממדים של קלי אם הוא אכן חריג.
ה. מודעות לעצמי כאובייקט – תיאורית המודעות לעצמי כאובייקט מבחינה בין מצבים שבהם אנו ממוקדים בעצמי לבין מצבים שאנו ממוקדים בסביבה. מצבים שבהם ההתמקדות היא בעצמי מכונים מודעות לעצמי כאובייקט, מצבים שבהם ההתמקדות היא בסביבה מכונים מודעות לעצמי כסובייקט. התיאוריה עוסקת בגורמי מצב המשפיעים על המודעות לפערי …
ו. התניה אופרנטית – העמדה נרכשת בעקבות למידת הקשר בין פעולות האדם לתוצאותיה (אנו נוטים לחזור על פעולות שהביאו לנו תוצאה חיובית וככה נמנעים מלחזור על מעשים עם תוצאות שליליות): שלשלתי מטבע למכונה (גירוי מבחין)- לא קיבלתי שתייה אז בעטתי בה (תגובה) – ומיד השתלשלה לה פחית (תגמול). בפעם הבאה אני אכניס מטבעות ומיד אבעט המכונה. ככה רכשנו עמדה דך התניה אופרנטית).
ניתן להסתפק בהגדרה ואין צורך בדוגמא 3/4
ז. הסחה – דרך המציגה את המסר כבדרך אגב, האדם המאזין למסר אינו מרגיש שמבקשים לשנות את עמדותיו. הוא קולט את המסר בערוץ ההיקפי בלי לנסות להתמודד עמו, ובדרך זו השפעת המסר גדלה. שיטה זו מונעת מאיתנו להתכונן קוגניטיבית, להתחסן מפני המסר ולהעלות תגובות קוגניטיבית הסותרות אותו.
ח. קשר דו-ערכי אמביוולנטי – נוצר כאשר ההורים מגיבים באופן בלתי עקיב לצרכי התינוק. פעמים הם מסייעים לו ופעמים מתעלמים ממנו. בתנאים כאלה הילד מבולבל ואינו בטוח אם ניתן לסמוך על ההורים או אם לאו.
–