פסיכולוגיה חברתית - סיכום כל הקורס למבחן (73 עמודים)

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2015
מספר מילים 31231
מספר מקורות 42

תקציר העבודה

פרק 1 – מבוא
"חקר ההשפעה האמיתית, המשוערת או הדמיונית של הזולת על מחשבותיו, הרגשותיו והתנהגותו של היחיד" – אולפורט.
3 מרכיבים חשובים נמצאים בהגדרה: א. אנו עוסקים בהשפעות שיש לאנשים אחרים על התנהגות היחיד גם כאשר אינם נוכחים באופן פיזי.
ב. אנו עוסקים בבחינת השפעות הזולת על רגשות, התנהגות ומחשבות.
ג. ההגדרה מדברת על השפעות האחרים אך מתרכזת ביחיד. תחומי התמקדות של הפסיכולוגיה החברתית:
מתמקד בפרט ובוחן את האופן שהאדם מגבש עמדות על עולמו החברתי, כיצד נבנה הדימוי העצמי שלו וכיצד העמדות והידע האלה על עצמו ועל העולם החברתי משפיעים על התנהגותו בסביבה החברתית.
עוסק בקבוצות ובתהליכים המתרחשים בתוכה.
עוסק בקשר הבין אישי.
התפתחות הפסיכולוגיה החברתית – רקע היסטורי:
תקופה ראשונה
1 900-1930 :
דיונים על משפחה, הבדילם בין מינים, ארגונים, תקשורת לא מילולית, התפתחות אינטליגנציה והתפתחות חברתית של בעלי חיים.
בכולם יש דיונים הקשורים לקבוצה ובחלקם הגדול דנים במנהיגויות או עמדות חברתיות. תקופה שנייה 1930-1960 :
בתקופה זו התבסס הזרם הביהביוריסטי – התנהגות האדם ניתנת להבנה מדעית תוך צפייה מבוקרת, אפשר לעצב אותה ולשלוט בה.
זאת בשונה מהגישות הפסיכואנליטיות שהדגישו משתנים תיאורטיים מופשטים כמו רגשות ומחשבות והבליטו את תפקיד הלא מודע כמקור להתנהגות. בהשפעת הזרם הביהביוריסטי חלה התפתחות מרשימה של שיטות מחקר.
מלחמת העולם השנייה – הייתה ציפייה שחקר ההתנהגות יסביר תופעות חברתיות שהתרחשו קודם למלחמה ובמהלכה. (לווין ליפוט וויט חקרו סגנונות מנהיגות שונים ויעילותם).
בעיה נוספת שעמה התמודדה החברה המערבית התנדבות וראית טובת הכלל כעדיפה על טובת הפרט. צרכים חברתיים אלו הביאו לתקווה של מחקר בתחום העמדות ושינוין. נושא הקבוצה נחקר באינטנסיביות :שריף בשנות ה-30 ערך מחקרים על נורמות קבוצתיות והשפעה חברתית. אש התמקד בהשפעות הלחץ החברתי בקבוצה.
שנות 50-60 התרחבה התעניינות בנושא תהליכים בקבוצה. שאלות חדשות כגון: גורלו של הסוטה מהנורמה, לכידות קבוצתית וכדומה. חוקר מרכזי באותה תקופה קורט לווין שניסח את תיאורית השדה – התנהגות חברתית מתרחשת בתוך שדה כוחות נתון או במציאות חברתית נתונה. ההתנהגות נובעת מהשפעה משולבת של תכונות האדם ושל מאפייני הסביבה. תרומה נוספת של לווין היא הבנה ופתרון של בעיות חברתית אקטואליות כגון אנטישמיות. ליאון פסטינגר  תיאורית ההשוואה החברתית – אנו מגבשים ידע על עצמנו תוך כדי השוואה לאנשים אחרים. ניסח גם את תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי – עוסקת כולה בתהליכי חשיבה המתרחשים בתודעתו של היחיד. הוא החל את התפנית מעיסוק בקבוצה הקטנה ובתהליכים בין אישיים לעיסוק בפרט ובתהליכים המתרחשים בתודעתו. פריץ היידר בספרו הפסיכולוגיה של היחסים הבין אישיים עסק בתהליכים קוגניטיביים האחראים לגיבוש תפיסתנו בנוגע לעולם החברתי שבו אנו חיים תיאורית החליפין – החלו חוקרים להשתמש במושגים כלכליים לבחינת התנהגות חברתית. לפי תיאוריה זו החלפת תגמולים בין בני אדם הייתה הדגם לניתוח יחסים בין אישיים. התקופה השלישית 1960-1975:
מתחזק הכיוון הקוגניטיבי. גישה המתמקדת בתהליכי התפיסה והחשיבה של הפרט, תהליכים שאינם ניתנים לצפייה ישירה. הכיוון הקוגניטיבי מניח שהאדם הוא יצור רציונאלי, הרוצה להבין את העולם החברתי שבו הוא חי. תיאורית הייחוס של קלי – מתארת כיצד אדם הצופה בהתנהגות זולתו שואל שאלות, מנסח השערות, אוסף נתונים ומסיק מסקנות – פעילות הדומה לחקירה מדעית.
השפעות מהאווירה בארה"ב כגון משפטי נירנברג, עודדו את מחקרו של מילגרם שניסה לבחון מהו גבול הציות לפקודה. תנועות מחאה כגון ילדי הפרחים העלו שאלות לגבי מהי אהבה?
חלה התפתחות תחום, פתיחת כיווני מחקר חדשים (התנהגות פרו-חברתית, התנהגות תוקפנית, משיכה בין אישית), עדכון והרחבה של תחומים קיימים כגון עמדות ושינוי עמדות. ופריצת דרך בניסוח תיאוריות המתמקדות בתהליכים קוגניטיביים אצל הפרט.
מהצד האחר מתעוררים ספקות לגבי מהות מדע הפסיכולוגיה החברתית והיכולת להכליל ממצאי ניסויים מבוקרים, מתעוררות הנחות יסוד אתיות. תקופה רביעית 1975 ועד היום:
פנייה מהשאלות החברתיות בין אישיות לדגש על תהליכים תוך אישיים של תפיסה חברתית, פירוש המציאות ורכישת ידע על העולם החברתי. התרבו תיאוריות ושיטות מחקר בניסיון להבין את התהליכים הקוגניטיביים המתרחשים בראשו של האדם. הדגש הקוגניטיבי החל בהצגת מבט חדש על האדם החברתי וראייתו כפעיל ורציונלי: הוא פועל במטרה להבין את עולמו החברתי ועושה זאת באופן הדומה לדרך חקירה מדעית. נקודת מבט משלימה אשר לפיה האדם תופס את עולמו החברתי ומעבד מידע עליו, מושפע  לא פחות ממניעיו, רגשותיו וממגבלותיו להכיל את המידע הסובב אותו.
התעמקות בדיון האמפירי והתיאורטי בשאלת קשר הגומלין שבין תכונות אישיות והתנהגות חברתית. מתפתחות תיאוריות של משתני אישיות.
מקייאווליזם – באיזו מידה האדם נוטה להתנהגות מניפולטיבית כדי לרכוש כוח והשפעה.
ניטור עצמי – באיזו מידה האדם נוטה לכוון את התנהגותו בהתאם לנסיבות החיצוניות ולתגובות הסובבים אותו, ולא בהתאם לעמדותיו, אמונותיו ולמניעיו הפנימיים.
גובשה הבנה טובה יותר באשר להתנהגות חברתית. חל מיקוד בנושא הקבוצה עם נקודת השקפה אחרת של מוסקוביצי שטוען השפעת הרוב על המיעוט אינה חד סטרית, ובתנאים מסוימים המיעוט יכול להשפיע על הרוב.
תיאורית הזהות החברתית של טייפר וטרנר – מתארת את התפקיד של השתייכות לקבוצה בקביעת עמדותינו והנהגותינו. עפ"י גישה זו אנו נושאים את הקבוצות שאנו חברים בהם בתוך ראשינו כחלק מזהותנו הכוללת. כיוון נוסף הוא העניין המחודש במושג האני או העצמי. שאלת התגבשות זהותנו ותחושת העצמי שלנו מתוך אינטראקציה עם אחרים.
מושגי יסוד בשיטות מחקר: לחקירה המדעית יש ארבעה שלבים: ניסוח שאלה, ניסוח השערה, ניסוח היקש אמפירי, בדיקה והסקת מסקנות. ההשערה לפני בדיקתה היא הטענה התיאורטית. תהליך בדיקה ואישוש של תיאוריה –  כאשר ממצאים אמפיריים לא מאששים תיאוריה כלשהי ניתן להסיק כי: המחקר לא נעשה כהלכה, התיאוריה מוטעית מיסודה, השערת המחקר אינה מדויקת. הפסיכולוגיה החברתית וסביבותיה:
הפסיכולוגיה החברתית מגשרת בין תחומים שונים בפסיכולוגיה. הפסיכולוגיה החברתית נעזרת בנקודות מבט של תחומים שונים בפסיכולוגיה. תיאורית האינטראקציה הסימבולית שהיא גישת הפרט, והגישה המתייחסת למשתנים חברתיים מבניים שתיהן יוצרות את הפסיכולוגיה החברתית הסוציולוגית. האינטראקציה הסימבולית עוסקת בסיטואציה המידית שהיחיד נמצא בה, בדרך הבנתו אותה ובדרך שהוא ותפקידו מעצבים אותה ומעוצבים על ידה. תיאורית המבנים החברתיים עוסקת במשתנים חברתיים גלובליים כמו שכבות, מעמדות ומוצא וחוקרת כיצד הם מעצבים את התנהגותו, את רגשותיו ואת דעותיו של היחיד. 2 הגישות קרובות לפסיכולוגיה אך נבדלות ממנה בדגשים ובשיטות. תיאורית המשתנים המבניים עוסקת בהשקפה של גורמים גלובליים ורחוקים יותר מהפסיכולוגיה החברתית. תיאורית האינטראקציה הסימבולית עוסקת במשתנים שקשה להגדירם, בהיותם אינדיבידואלים ונתונים לשינוי מתמיד, בעוד שהפסיכולוגיה החברתית מנסה למצוא מכנה משותף בין אנשים ולקשור זאת למשתנים קבועים יחסית.
פרק 2 – קוגניציה חברתית עיבוד מידע חברתי (קטגוריות, סכמות):
מערכת עיבוד המידע החברתי נועדה להתמודד עם העומס העצום שיוצר שפע המידע המקיף אותנו, כדי למנוע פעולות קשות ומאמצות מידי.
כדי לבצע תפקיד זה עושה המערכת 2 דברים: מסננת את הגירויים, שעלינו להתמקד בהם ברגע נתון, מתוך שפע הגירויים המקיפים אותנו. מארגנת ומסדרת את המידע בצורה יעילה ונוחה לאחסון ולשליפה, כך שיהיה מובן ובר שימוש מצד אחד, ויכיל את מרב האינפורמציה מהצד האחר.
הארגון מאפשר למערכת עיבוד המידע להשתמש בידע קודם כדי להתמקד, לסווג ולפרש מידע חדש, כמו גם להסיק מסקנות ולפעול במהירות גם אם המידע החדש מעורפל וחלקי.
קטגוריות וסכמות חברתיות – מארגנות את הידע על העולם החברתי:
קטגוריות וסכמות חיוניות כדי להתגבר על שפע המידע, להבין את העולם החברתי הסובב אותנו, לעורר ציפיות מתאימות ולכוון את ההתנהגות. פריטי הידע השונים, ובניהם גם הסכמות והקטגוריות קשורים אלה לאלה בזיכרון. הקישור משמעו, שכאשר ייצוג אחד מתעורר (עולה בתודעה), הוא מעורר גם ייצוגים אחרים הקשורים אליו. שני תהליכים חלופיים הטמעה (שילוב המציאות לתוך סכימה נתונה) והתאמה (תהליך שבו הסכימה עוברת שינוי והתאמה למציאות כדי להכיל תופעות לא מוכרות). קטגוריות – קבוצת פריטים שיש בינהם דמיון משפחתי והם מסווגים יחדיו לכדי מכנה משותף. בתהליך הקטגוריזציה (חלוקת העולם לקטגוריות) מזהים פריט ומשייכים אותו לקטגוריה. סוגי קטגוריות: קטגוריות מתמטיות לוגיות (מרובע – צורה הנדסית סגורה), –
אילו גורמים משפיעים על מושג העצמי?
תוכן מושג העצמי מעוצב דרך המגע שלנו עם אנשים אחרים. הוא מושפע מן הדרך שבה הזולת רואה אותנו, מן התרבות שבה אנו חיים, ומן ההקשר החברתי המידי. קשרים עם בני אדם אחרים – אחת התיאוריות המרכזיות היא תיאורית האינטראקציה הסמלית, עפ"י תיאוריה זו תוכן מושג העצמי מתעצב בעקבות מגע עם אנשים אחרים, לפי הדרכים שבהן נדמה לנו שהזולת רואה אותנו ומצפה מאיתנו להתנהג.  מושג העצמי בתרבויות שונות – בתרבויות שונות קיימות תפיסות עצמי שונות. בתרבויות מסוימות הזהות האישית ממלאת מקום מרכזי, והזהות החברתית היא בעלת חשיבות קטנה יחסית, ובתרבויות אחרות המצב הפוך. במחקר שעשתה קאזינס, נמצא כי אנשים מהודו, יפן, סין ומלזיה נוטים לתאר עצמם תוך שימוש רב יותר בקבוצות מאנשים מאנגליה, ארה"ב ואוסטרליה. נראה כי הזהות החברתית ממלאת תפקיד חשוב יותר בתפיסה העצמית אצל סטודנטים מתרבויות אסייניות, –
מבנה מושג העצמי מורכבות מושג העצמי ואפקט הגלישה -לינוויל טוענת שאנשים בעלי מושג עצמי מורכב נבדלים מבעלי מושג עצמי פשוט משתי בחינות: מספר ההיבטים שהאדם רואה בעצמו, מידת הקשר בין ההיבטים השונים של העצמי. לינוויל מניחה כי ככל שאדם ממלא תפקידים חברתיים רבים יותר, כך הוא יראה בעצמו היבטים רבים יותר. אנשים נבדלים זה מזה במורכבות מושג העצמי. כאשר בעל מושג עצמי מורכב מתאר עצמו הוא מתייחס לתחומים שונים בחייו, ולגבי כל אחד מהם הוא מתאר את עצמו בעזרת תכונות שונות. לעומת זאת, כאשר בעל מושג עצמי פשוט מתאר את עצמו הוא מתייחס לתחומים מעטים, ולגבי כל אחד מהם הוא מתאר את עצמו בעזרת תכונות זהות. אפשר להבחין בין מורכבות חיובית (הנוגדת לתכונות חיוביות) לבין מורכבות שלילית. כיצד מודדים את מורכבות מושג העצמי? לינוויל בדקה את המודל שהציעה בעזרת ניסוי. לינוויל טוענת שבעלי מושג עצמי פשוט מתקשים יותר מבעלי מושג עצמי מורכב להתמודד עם חוויות שליליות. את ההשפעה ההדדית בין תחומים שונים בתפיסת העצמי כינתה לינוויל אפקט הגלישה, מכיוון שאצל אנשים –