ממן
1 4
חלק א
1 ) המאמר שבחרתי הוא: יצירת האומנות בעידן השעתוק הטכני – וולטר בנימין.
א. וולטר בנימין משתייך לאסכולת פרנקפורט, אסכולה ביקורתית ניאו-מרקסיסטית, המניחה כי החברה מחולקת למעמד שליט ומעמד נשלט כאשר המעמד השליט שולט גם על אמצעי הייצור וגם על התרבות.
ישנו ניצול, המעמד העליון מנצל את מעמד הפועלים באופן שיטתי. הסיבה העיקרית שבגללה לא מתרחשת מהפכה היא משום שמעמד הפועלים שרוי בתוך תודעה כוזבת[u1] .
מאפייני אסכולת פרנקפורט באים לידי ביטוי במאמרו של וולטר בנימין כאשר הוא מדבר על המעבר מאומנות אותנטית וחד פעמית לאומנות משועתקת, הוא מסביר כי בניגוד ליצירה האותנטית, השיעתוק הופך את יצירת האומנות למוצר של צריכה ובכך הורס את ההילה של האומנות, פוגע בייחודיות ובריחוק של האובייקט האומנותי. פעולת צריכה זו מאפשרת גם ליצור וולגריזציה של האומנות, בצורה כזו שיראת הכבוד כלפי היצירה הולכת ופוחתת. משמעות הדבר היא שתחום האומנות הופך מסחרי ומיוצר להמונים, עובדה המאפשרת לשלטון להגיע אל ההמון בצורה ישירה ולגרום לו לפחד, לציית ולהעריך כוח. הדבר מחזק את התודעה הכוזבת בקרב הפרולטריון ומשרת את המעמד השליט המעוניין בשקט תעשייתי.
–
ב.
הטיעונים המרכזים מתוך מאמרו של וולטר בנימין "יצירת האומנות בעידן השיעתוק הטכני":
v     המעבר[u2]  מאומנות אותנטית וחד פעמית לאומנות משועתקת – לטענת בנימין יצירת אומנות היא משהו שנוצר בידי האדם וככזו היא מיוחדת וחד פעמית, אבל ניתנת לחיקוי על ידי אחרים. החיקוי עצמו מכיל מידה מסוימת של חד פעמיות כיוון שנוצר על ידי האדם ולא באופן טכנולוגי על ידי מכונה. לעומת זאת אומנות משועתקת מייצרת עותקים [u3] רבים זהים לחלוטין אחד לשני ולא מכילים בתוכם שום –
ג. חדשנות מהפכנות – בנימין היה הראשון מאסכולת פרנקפורט שנתן דגש מאוד מרכזי וחזק על הגורם הטכנולוגי (בעוד השאר התמקדו בתוכן), בהקשר של תכני אומנות, ובכך ניתן לומר שהיה חלוץ בגישה הטכנולוגית שלו באופן כללי ובפרט באסכולת פרנקפורט. בכך …
חלק ב
3 ) א. על פי ויליאמס "המונים" היא מילה חדשה לאספסוף[u4] , כלומר המאפיינים של האספסוף נשמרו בתוך מושג ההמון. כמו למשל נאיביות מסוימת שמאפשרת להוליך לשוליות, עדריות, הפכפכות, דעות קדומות, טעם נמוך, לבוש, מנהגים, שפה וכו'. כך שההמון עדיין נחשב כסוג של איום על הדמוקרטיה והרציונאליות של האדם. לטענת ויליאמס משמעות המילה המונים נוצרה באופן חברתי ופוליטי, באופן כזה שהקונוטציות השליליות של ההמון כל כך חזקות עד שגם כאשר מצרפים את המונח המון למונחים חיוביים כמו דמוקרטיית המונים או תרבות המונים, הדבר עדיין מפחית מהמשמעות החיובית של המונח ואפילו הופך אותו למשהו שלילי ומפחיד. ויליאמס אומר שהדבר גורם לכך שניתן יהיה לראות בדמוקרטיה משטר …
ב.
נקודות הדימיון והשוני בין טיעוניו של ויליאמס לבין הטיעונים המרכזיים של אסכולת קולומביה על פי מאמר התגובה של פיטרס:
1. שתי התפיסות, גם של ויליאמס וגם של אסכולת קולומביה, מתנגדות לראיית הקהל כבעל איפיונים של נאיביות, כקהל פתי או מטומטם. ההסבר של ויליאמס מתמקד בכך שתהליך התקשורת כולל בתוכו מרכיב של קליטה ותגובה, כלומר, ממחקרי התרבות הבריטיים ויליאמס מדגיש גם את האופן שבו הקהל מפענח את המסרים.
…
 [u1]מאפייני האסכולה רבים, ראה המילים המודגשות: יוצאת נגד תעשיית התרבות ורואה את התרבות והתקשורת כמנגנון של האליטות. חוקריה הסתייגו מתרבות ההמונים שנתפסה על ידם כמסחרית  ופונה אל מכנה משותף רחב ונמוך. הם טענו שהתרבות מדרדרת את הטעם של הקהל ושהתרבות הפופולארית מחזקת את הקבלה הפסיבית של המצב הקיים (הסטאטוס קוו) ומונעת כל אפשרות לשינוי או מהפכה.
התרבות הפופולארית בעיניהם היא תעשייה שנועדה לקדם תודעה כוזבת ואשליית שוויון, היא מבטלת את התרבות הגבוהה ואת החתרנות של התרבות הנמוכה, היא ממשיכה את המנגנונים הקפיטליסטים הקיימים במהלך יום העבודה והיא מייצרת תוצרי תרבות על פס ייצור אחיד ומוכר.
 [u2]עליך להביא את הטיעונים של בנג'מין בצורה שתראה לבוחן שאתה מבין מה הקשר בין הטענות, בצורה גרפית זה נראה כך: יצירת אומנותß הילהß שעתוק לא מכניß הקולנוע והצילוםßשעתוק מכניßאובדן ההילהßהשלכה חיוביתßהשלכה שליליתßשימוש של משטרים פשיסטיים בשעתוקßתעשיית התרבות בשירות המלחמה.
 [u3]הטכנית  [u4]לא חדשה, וציין מיד שהוא יוצא נגד תפיסה זו.