מבוא לחשיבה חברתית - סיכום הקורס למבחן: מאמרים + מושגים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 4951
מספר מקורות 36

תקציר העבודה

סיכום קורס כרך א' תיאורית המעמדות של מרקס נועדה להסביר את התהליך ההיסטורי של הופעת הקפיטליזם התעשייתי ואת הכוחות המניעים אותו. ע"פ השקפתם של המרקסיסטים מעמד מעוגן בארגון הכלכלי של הייצור. החברה הקפיטליסטית יצרה
2 מעמדות עיקריים, יריבים ועוינים:
מעמד בעלי ההון (השליטים) ומעמד נטולי הרכוש (פרולטריון, פועלים). נוצר קשר בין תפקידו הכלכלי של הפרט בתוך מערכת הייצור לבין מקומו במבנה המעמדי. מרקס צפה שעם התרחבות הקפיטליזם, עסקים גדולים ידחקו בהדרגה ויביאו להתרחבות התהום בין הבורגנות לבין הפרולטריון, והוא יימצא באיום מתמיד של התרוששות. הדגש הוא שתודעה מעמדית כרוכה בהזדהות כחבר במעמד.
תיאורית הריבוד החברתי של ובר ובר מכיר בקיומם של מעמדות חברתיים המוגדרים ע"י הכלכלה, אבל נקודת המוצא שלו היא פרטים (אינדיבידואלים). ע"פ ובר מעמד מעוגן במקום בשוק, מתייחס לקבוצות מוגדרות של פרטים שיש להם אינטרסים במשותף (פרטים שיש להם הזדמנויות דומות להשיג הכנסות דומות באמצעות עבודה או מסחר).
הנקודה המרכזית היא שלדעת ובר חלוקה למעמדות וגילויים של אי שיוויון משקפים סיכויי חיים שונים בשוק, ואילו בעיני המרקסיסטים, יחסים בין מעמדות מתהווים בתוך יחסי ייצור נצלניים. גם ובר מבחין בחלוקה החוצבת בין מעמדות בעלי הרכוש לבין מעמדות נטולי הרכוש, אולם הוא מדגיש גם את קיומן של חלוקות פנימיות בתוך המעמדות הללו, הנובעות מכך שהשוק אינו גומל לכולם במידה שווה. שווקים פועלים באופן שיוצר חלוקות וחלוקות משנה בקרב המעמדות. כתוצאה מכך התפצלות העובדים לקב' ולתת-קב' מובחנות נעשית מורכבת יותר ויותר.  התפצלות זו של המעמדות מודגשת ע"י הבדלים בסטטוס (המידות השונות של יוקרה, כבוד או דרג חברתי שהחברה מייחסת לקב' חברתיות שונות).
קב' שונות יכולות למצוא עצמן במצב דומה מבחינת המעמד הכלכלי ובו בזמן להיות מובחנות זו מזו בשל הבדלי סטטוס, שעשוי להיות חשוב יותר ממעמד כמקור של זהות.
הזמנה לאימוץ עצמי – אלתוסר טוען כי בני אדם מקבלים על עצמם זהות מסוימת, הם מוזמנים או נקראים להיענות לה. אלתוסר ניסה לחבר בין המישור האישי לחברתי ולהראות כיצד מבנים חברתיים מסוימים פועלים לגיוס בני אדם לזהויות. כגון: עבודה, מגדר, לאום, עדתיות וכו'.
טרנר- תיאוריית הסיווג העצמי טרנר פיתח את התיאוריה של אלתוסר וטען שזהות מעוצבת ע"י סיווג עצמי – בני אדם בוחנים קטגוריות חברתיות ומחליטים אם הם שייכים או אינם שייכים לקטגוריה מסוימת. אם כן, אותה הקטגוריה הופכת לחלק מזהותם. החברה גורמת לנו לאמץ זהות בכמה שלבים:
1. אנו מבחינים כי ישנן קטגוריות חברתיות שונות.
2. אנו נזדהה עם הקטגוריה המתאימה לנו או שנראה לנו שאנו משתייכים אליה.
3. אנו נאמץ את ההתנהגות הכללית של הקבוצה, נראה עצמנו כחלק ממנה ונבין את מיקומנו בחברה לעומת האחרים אשר אינם משתייכים לקבוצה.
ע"פ טרנר הזהות מתפתחת ע"י יחסי גומלין שבין הפרט לסביבה, ולכן כבר מהגן ישנם סטריאוטיפים המשפיעים על הזהות שלנו. קטגוריות של מגדר מחלקות את הפרטים בחברה לקבוצות של "אנחנו" ו"אחרים". החלוקה הזו היא שעוזרת לפרט לסמן עצמו כדומה לבני קבוצתו ולהבדילו מן האנשים המשתייכים לקבוצת "האחרים". על בסיסן של אותן הקבוצות הנוצרות מתוך מאפיינים מגדריים, יכול הפרט להבנות את זהותו בהתאם לקבוצת ה"אנחנו"  שלו.
גופמן- מדמה את החיים להצגה, אנו משחקים תפקיד בהתאם למצב בו אנו נמצאים.
רואה בתפקידים הללו כתפקידים הכתובים מראש ולכן האמין כי לפרט אין חופש מוחלט לבחור את זהותו החברתית.
כרך ב תיאורית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה:
פיאז'ה פיתח את התיאוריה על בסיס מחקרים ותצפיות שביצע על ילדים בגילאים שונים. התיאוריה מתייחסת לשלבים שאותם עובר הילד עד לבגרותו. הוא זיהה 4 שלבים בהתפתחות ומצא כי שלבים אלו קבועים ואוניברסליים, כלומר, אלו שלבים שאותם חייב כל ילד לעבור בתהליך התפתחותו:
1. שלב הסנסו-מוטורי (0-2)- ילדים לומדים לחוש ולגעת.
2. טרום אופורציונלי (2-7)- לילדים אין חשיבה לוגית.
3. קונקרטי (7-12)- הילדים מבינים את הלוגיקה והמרחב ומתחילים להבין את מקומם.
4. לוגי (12 ואילך)- הילד מבין דברים ואת מקומו בחברה, את המרחב ושאינו לבד.
פיאז'ה שייך לגישה הרואה את התפתחות האדם כמשהו גנטי ולא כמשהו חברתי.
מחקר לדוגמא: ניסוי שערך עם כדי מים זהים בכמותם. בשלב הראשון בודקים עם הילדים אם הם מבחינים שהכמות זהה בשני הכדים. בשלב השני מוזגים כד אחד לקנקן אחר ארוך וצר יותר מן הקנקן הראשון ושואלים את הילדים אם כמות המים השתנתה והיכן יש יותר מים. בד"כ קבעו הילדים שהכמות השתנתה, כך ניתן היה להבחין שלילדים ישנו קושי להבין את מושג המרחב ושכמות המים בעצם זהה.
טענה המבקרת את ממצאיו של פיאז'ה: מחקרים מאוחרים יותר מתחו ביקורת על פיאז'ה על כך שלא הביא בחשבון במידה מספקת את תפקידה של ההתנסות החברתית. ברונר תקף את שלבי ההתפתחות של פיאז'ה מהיותם מוצגים כקבועים, וטען שהתערבויות חברתיות משפיעות הרבה יותר על התפתחותו הקוגניטיבית של הילד.
והדגיש את חשיבות האינטראקציות בין האם לפעוט לפיתוח יחסים חברתיים.
·         התוצאות של המחקרים הנ"ל מראות כי למישור החברתי ישנה השפעה על הטבע הפנימי של הפרט, טענה הקוראת תיגר על הגישה המטוהרת בנוגע ל"טבע" ו"חברה" שפיאז'ה חלק ממנה.
לשם מה נזקקים למודלים תיאורטיים במדעי החברה?
משום שמודלים מספקים תשתית מסיומת, סכימה שעל גבה אפשר לנתח ולהבין תהליכים …