עבודת סמינריון בקורס "דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל" ינואר
2 017
תוכן עניינים
מבוא
–  3
פרק
1 – חלק תיאורטי אוניברסלי: מדיניות ביטחון, חברה אזרחית -…  4
פרק
2 – חלק תיאורטי בישראל: מדיניות ביטחון וארגוני שלום
 12
פרק
3 – השפעת ארגוני השלום בישראל על מדיניות הביטחון ..
 19
סיכום …
 23
ביבליוגרפיה —
 24
מבוא
מדינת ישראל הנה מדינת ביטחון מאז הקמתה וכראיה לכך ניתן לראות את התגייסות המשק בזמן חירום לטובת כוחות הביטחון, חוק גיוס חובה והעברת חלק גדול מתקציב המדינה למשרד הביטחון וזה רק קצה הקרחון[1].
בשנים האחרונות אנו עדים לקולות בחברה הישראלית המבקשים להעביר את מרכז תשומת הלב והתקציב המדיני לנושאים אחרים – כלכליים, חברתיים, חינוכיים ובריאותיים[2]. החברה האזרחית והארגונים הפועלים בתוכה הנם משמעותיים ויכולים להוות השפעה רבה בקרב מקבלי ההחלטות. הנושא אותו אחקור הוא מידת ההשפעה של ארגוני השלום על מדיניות הביטחון. בשנים האחרונות אנו עדים למחאות והפגנות חסרות תקדים בארץ, בעיקר בנושאים חברתיים (משבר הדיור, מחאת הקוטג' ועוד)[3], אשר מעלות את השאלה האם ישנה יכולת השפעה לחברה האזרחית בישראל על נושאים ביטחוניים או שמא מדובר ב"טאבו" מוחלט. יתרה מכך, עם השנים אנו עדים לאופי השונה אותו צה"ל עוטה במטרה "לרצות" גורמים שונים (ארגוני שלום ודרג מדיני).
חקר זה חשוב כדי להבין האם צה"ל שינה את פניו לנוכח קיומם של ארגוני השלום ופעילותם או שמא מדובר בתהליך מקביל אחר המתקיים בצה"ל ושאינו קשור לפעילותם של הארגונים הללו. שאלת המחקר היא כיצד ארגוני שלום במדינה דמוקרטית משפיעים על מדיניות הביטחון: המקרה של ארגון "ארבע אמהות" וארגון "שוברים שתיקה" בישראל.
השערת המחקר היא כי ארגוני השלום אכן משפיעים על מדיניות הביטחון. ארגונים אלו מצליחים במחאותיהם ובפעולותיהם להביא לשינוי הלכה למעשה במדיניות הביטחון של מדינת ישראל. לצורך מחקר זה קראתי מאמרים העוסקים במדיניות הביטחון וחברה אזרחית בארץ ובעולם וערכתי השוואה בין מדינות שונות בעולם והאופן בו ארגוני שלום משפיעים על מדיניות הביטחון שלהם. לצורך חקר המקרה הישראלי קראתי דו"חות ממכוני מחקר ישראלים באשר להיקף ואופי הפעילות של ארגוני שלום בישראל. בנוסף, ערכתי שיחות עם פעילים בארגון "שוברים שתיקה" ועיינתי בארכיון המקיף של ארגון "ארבע אמהות" כדי לקבל תמונה מלאה באשר לפעילות הארגון ולאופן השפעתו על נציגי ממשל ובסופו של דבר על מדיניות הביטחון. פרק 1 – סקירה תיאורטית מדיניות ביטחון מדיניות ביטחון בהגדרה צרה על-פי ואן-דר ווסטן, היג'מן וטיג'ס (1985) היא "כל מה שבין הפוליטיקאים לבין התחום הצבאי[4]".
מדיניות ביטחון היא גם "מדיניות שמגנה ומבטיחה את חיי האזרחים במדינה ושומרת על זכויותיהם מפני כל תקיפה חיצונית[5]".
נוסף על כך, זוהי מדיניות אשר אינה דואגת רק לביטחון הפיזי, כפי שמשתמע מן המושג, אלא "מדיניות שמכילה בתוכה אלמנטים של כלכלה, פוליטיקה ומדיניות חוץ ופנים כאחת[6]".
פיליפס מפרט במאמרו משנת 1990 את מדיניות הביטחון של האי ברברדוס כך: "מדיניות ביטחון מתייחסת לנכסי הצבא של המדינה ולשמירה עליהם. כמו כן, מדיניות ביטחון מגנה על המדינה ואזרחיה מפני איום של צבא אחר או אדם אחר ולפיכך כוללת בתוכה לא רק הגנה מבית אלא גם הגנה מחוץ[7]".
סניידר בספרו "הרתעה והגנה" מניח את היסודות למדיניות ביטחון כאשר על פי ראייתו "למדיניות הביטחון יש שני מרכיבים עיקריים: הרתעה והגנה. כאשר הרתעה היא חלק בלתי נפרד מן ההגנה והיא זו אשר מונעת מהאויב לתקוף מלכתחילה[8]".
מדיניות ביטחון מושפעת ממספר גורמים: תפיסת האיומים הנוצרים על-ידי האויב, המשאבים הלאומיים העומדים לרשות המדינה, האינטרסים והשיקולים הבסיסיים של המדינה, הגדרת יעדי הביטחון הלאומי, והערכת הסיכונים לעומת הסיכויים, הכרוכים בהשגת היעדים האלו.
גורמים אלו אינם קבועים בזמן ולכן מדיניות הביטחון משתנה ונקבעת מחדש כדי להיות מותאמת למציאות החדשה. [1] ר' פדהצור, "תרבות הביטחון הישראלית – מקורותיה והשפעתה על הדמוקרטיה הישראלית", פוליטיקה: כתב עת ישראלי למדע המדינה וליחסים בינלאומיים, 10 (חורף 2003), עמ' 88.
[2] ש' אבן, "תקציב הביטחון – לאן?", הערכה אסטרטגית לישראל, (2015), עמ' 113.
[3] צ' שלומית, (2011, 15 יולי), מחאת הדיור: "אדם ללא דירה הוא לא אדם", The Marker אוחזר מתוך http://www.themarker.com/news/protest/1.669408
[4] Van Der Wutsen. H., Hijman. J, and Tijjsse, R., "Security policies of European countries outside the soviet sphere", Journal of peace research, Vol. 22, No.
4 (1985), p. 30.
[5] Debanker. D., "Alternative Defense Policies and the Peace Movement". Journal of Peace Research, Vol. 21, No. 2 (1984), Special Issue on Alternative Defense. p. 141. [6] Loser, J. Gaggen den dritten weltkreig. (Herford: E.S. Mittler, 1982) in Debanker. D., "Alternative Defense Policies and the Peace Movement". Journal of Peace Research, Vol. 21, No. 2 (1984), Special Issue on Alternative Defense. p. 142.
[7] Phillips, D. E., "Defense Policy in Barbados, 1966-1988", Journal of Interamerican Studies and World Affairs, Vol. 32, No. 2 (1990), p. 70. [8] Snyder, G., "Deterrence and Defense: Toward a Theory of National Security". Princeton, NJ:
Princeton University Press in Phillips, D. E., "Defense Policy in Barbados, 1966-1988", Journal of Interamerican Studies and World Affairs, Vol. 32, No. 2 (1990), p. 70.