עבודה בנזיקין

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2016
מספר מילים 1150
מספר מקורות 15

תקציר העבודה

דיני נזיקין – רשלנות ופלת"ד מרצה: תשלים J מתרגלת: תשלים J ת"ז: תשלים J          חלק א': בכדי לתבוע בגין עוולת הרשלנות יש להוכיח קיומם של כל יסודות עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35-36 לפקנ"ז. ניתוח העוולה ייעשה ע"פ המודל הצר (4486/11
פלוני).
היסוד ראשון- הפרת החובה / ההתרשלות: מתחלק ל-2 מבחני משנה א. מבחן האדם הסביר, המבחן למעשה בודק האם האדם הסביר (המתרשל) היה יכול למנוע את הנזק? אבחן האם אורית נקטה באמצעים סבירים בכדי למנוע את הסיכון והנזק? אטען כי אורית התרשלה מכיוון שלא מצוין כי נקטה בכל האמצעים הסבירים למניעת הסיכון, היה עליה לדאוג לכך שהניתוק בין גונן לאבי לא יהיה פתאומי ויעשה בהדרגה. כמו כן אורית לא דאגה לעדכן את אבי היכן היא מתגוררת ולא דאגה שיהיה קשר בין הילד לאביו. מנגד תטען אורית כי לא קיימת חובה עפ"י חוק ליידע את אב הילד בכתובת דירתה החדשה בשעת מעבר לחו"ל. בכדי למנוע את הנזק היה לדאוג לטיפול (נפשי, פסיכולוגי או כל מה שרופא ו/או מומחה היה ממליץ בעקבות המצב שנוצר) וכן לדאוג לקשר נורמאלי ורציף בין הילד לאביו, ולא לנתק באופן מוחלט את הקשר. ב. מבחן לרנד-הנד עלות מניעת הנזק מול תוחלתו (גובה הנזק Xסיכוי להתרחשותו) – אורית יכלה למנוע את הנזק באמצעי סביר, ע"י כך שהייתה דואגת לקשר רגיל בין אבי לגונן ולא מנתקת את הקשר באופן מוחלט. אורית יכלה בקלות ליידע את אבי היכן היא מתגוררת.
….
חלק ב': האם המקרים שלהלן מוגדרים כת"ד?
שלב ראשון ניתוח לפי 6 יסודות ס'1
לפלת"ד. 1.מאורע- ביהמ"ש קבע (פס"ד עוזר) כי מאורע הינו התרחשות המהווה יחידה בפני עצמה, להבדיל מהליך הדרגתי וממושך המורכב מגורמים שונים. לאור קביעה ניתן להסכים שהאירועים של יונה ואייל היו פתאומיים ולא תהליך הדרגתי ולכן נחשבים כמאורע.
2. נזק גוף-  מוגדר בפלת"ד כמוות, מחלה וכו' במקרה דנן, יונה נחבל בראשו ולאייל נגרמו נזקים קשיים אשר הצריכו ניתוחים ושיקום ממושך ולפיכך תנאי זה מתמלא.  3.עקב- קש"ס בין השימוש לרכב לנזק הגופני שנגרם. קש"ס עובדתי: אלמלא – מבחן הסיבה בלעדיה אין – האם אלמלא השימוש הנזק לא היה נגרם? אלמלא יונה היה משתמש ברכבו הם לא היו נפגעים והנזק לא היה נגרם. קש"ס משפטי: מבחן הסיכון התעבורתי – האם הנזק שנגרם ובעיקר תהליך ההתרחשות שלו הם בתחום הסיכון שהמחוקק ביקש ….
שלב שני: בדיקת חזקות מרבות המחוקק מונה שלוש חזקות חלוטות לפיהן מקרים מסוימים ייחשבו כת"ד גם אם הן אינם נופלים בגדריה של ההגדרה הבסיסית של ת"ד, במקרה דנן אין החזקות רלוונטית (מאחר ולא מדובר במאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של , מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו ומאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב) .
שלב שלישי: בדיקת חזקה ממעטת לא יראו תאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, במקרה דנן ניתן להגיד כי מדובר באירוע שנעשה במתכוון או כתוצאה מפעולה שנעשתה בכוונה לגרום נזק ולפיכך החזקה הממעטת חלה בהתאם:
לגבי יונה: החזקה הממעטת לא מתקיימת שכן הפגיעה בקיר הבטון אירעה בשל השפעת המעשה המכוון של הפגיעה במפגינים והמנוסה. כלומר, פגיעתו של יונה לא קרתה באופן ישיר של המעשה המכוון.
….