שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה הפליית עובדים זרים בשוק העבודה בישראל תוכן עניינים
מבוא סקירת ספרות יחס הממשלה לעובדים הזרים המשפט הבינלאומי דיון ומסקנות סיכום ביבליוגרפיה נושא העבודה: הפליית עובדים זרים בשוק העבודה בישראל.
שאלת מחקר: כיצד מתבטא נושא אפליית עובדים זרים בכל הנוגע לסוגיית מהגרי העבודה?
מבוא
תופעת מהגרי העבודה, היא סוג של תופעה הדורשת התייחסות, תופעה מורכבת עד מאד בכל העולם ככלל, ובישראל בפרט. התופעה  בעלת השפעות חיוביות ושליליות על המדינה בה אותם "עובדים זרים" נמצאים, עובדים וחיים. עולה מן המקורות השונים  כי מרבית מהגרי העבודה מגיעים ממדינות כושלות ולא מפותחות. מטרתם של אותם מהגרי עבודה, היא להשתכר ולהתפרנס, רוב הפעמים במטרה להעביר כסף למשפחתם אשר נותרה במדינה ממנה הגיעו.
בישראל, הממשלה נמצאת בקונפליקט בכל הנוגע לעובדים זרים. מצד אחד הם הכרחיים להתנהלות המשק, מצד שני החשש שיישארו וידרשו זכויות סוציאליות גדל. מבחינה חברתית, היחס לעובדים הזרים במקרים רבים כוללים גילויי גזענות. בנוסף לכך נראים תנאי העסקה גרועים וניצול נפשע על ידי אלה הבוחרים להעסיק את מהגרי העבודה. את התפתחות "מהגרי העבודה" בישראל ניתן לחלק למספר תקופות. תקופה ראשונה, מסוף שנות השישים ועד ראשית שנות ה-90, בה עובדים פלסטינים רבים הגיעו לעבודה בשטח ישראל.
התקופה השנייה היא המחצית הראשונה של שנות התשעים, בהן עלה בהדרגה מספר העובדים הזרים ומספרם של העובדים הפלסטינים פחת משמעותית. תקופה ה שלישית מאמצע שנות התשעים ועד שנת 2002. בתקופה השלישית, אלה היו השנים בהן חל הגידול הרב ביותר במספר של העובדים הזרים. יש לציין שהיה גם גידול בעובדים זרים ללא היתר שהייה.
התקופה הרביעית, ניתן לומר שהחלה משנת 2002 והלאה, בה החלה המדינה לפעול באופן ממשי לצמצום מספרם של העובדים הזרים בישראל (שפירא, 2010).
בעבודה זו יבחן כיצד מתבטא הפליית עובדים זרים בכל הנוגע לסוגיית מהגרי העבודה? תחילה תוצג סקירת ספרות אקדמאית, לאחר מכן יחס הממשלה, אורך חייהם והעסקתם של העובדים הזרים ויתבצע דיון קצר במענה על שאל המחקר. עקב הפגיעה הנגרמת לשוק העבודה המקומי בעקבות העסקת עובדים זרים, יחסי האיגודים המקצועיים לעובדים הזרים הם לרוב אמביוולנטיים, כאשר מצד אחד איגודים אלה מנסים לדאוג לעובדים המקומיים ולהילחם באבטלה, ומצד שני מחויבים לדאוג לזכויות האזרח ולתנאי העסקה של כל עובד באשר הוא.
תופעת מהגרי עבודה, "עובדים זרים", התרחבה רבות בישראל מתחילת שנות התשעים. אחד המאיצים של התרחבות התופעה, היא התקוממות הפלסטינים ביהודה, בשומרון ובעזה, שהיוו את רוב הידיים העובדות בענף הבנייה, יצרה מחסור בעובדים בענף זה (עידה, 2012). אחת הסיבות הבולטות להתנגדות של מדינת ישראל עד שנות ה90 להעסקת מהגרי עבודה, הייתה החשש שחלק מן העובדים לא יעזוב את הארץ בתום תקופת ההיתר. בהמשך לכך שלא יעזבו את הארץ, חששה המדינה שישתקעו בה באופן קבוע וידרשו מעמד והכרה. החשש הזה של מדינת ישראל נוסע גם  מכך שהתופעה עתידה הייתה להוות איום על צביונה היהודי. חשש זה היה מבוסס, והדוגמא שנטענה הייתה  ניסיון בינלאומי מצטבר, בעיקר במדינות מערב אירופה (קליין, 2010).