ממ"ן 15 –  שוויון הזדמנויות ואיסור אפלייה בעבודה שאלה 1:
הדיילים יכולים להגיש תביעה לבית הדין לעבודה ולטעון כי הסעיף בהסכם הקיבוצי הקובע כי שדיילי האוויר חייבים לפרוש בגיל
6 0 מפלה אותם לרעה מחמת גילם. לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה סעיף
2 , לא ניתן להפלות עובד בשל גילו.
בפסק הדין של בג"ץ בעניין רקנט – אל על, קבע בית המשפט כי הדיילים אשר אולצו לפרוש בגיל 60 אכן הופלו לרעה מחמת גילם. בית המשפט ביטל את הוראות ההסכם בנוגע לפרישת חובה בגיל 60 בשל העובדה שהסכם זה מפלה לרעה עובדים בשל גילם. לסעיף 2 בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ישנו סייג שהינו סעיף 2(ג), על פי סעיף זה המעסיק יכול –
שאלה 2:
לטענתן של לינה ויוליה הן הופלו לרעה בשל נטיותיהן המיניות ושלא בצדק. הן אולצו לפנות את הדירה שאותן שכרו רק בשל נטייתן המינית. –
שאלה 3:
החקיקה האמריקאית אוסרת אפלייה על בסיס גיל בעבודה, ניתן למצוא זאת ב-  Age Discrimination in Employment Act  (ADEA). החוק אוסר אפלייה מטעמי גיל על עובד שגילו 40 שנה ויותר המועסק בכל המגזרים. במגזר הפרטי, תחולת החוק מותנית בכך שלמעסיק ישנם יותר מ- 20 עובדים.
החוק חל על איסור אפלייה מטעמי גיל בקבלה לעבודה, בפיטורים ובכל –
שאלה 4:
חוק גיל פרישה קובע בסעיף 4 כי:
"הגיל שבהגיעו ניתן חייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, הוא גיל 67 לגבר ולאישה (בחוק זה – גיל פרישת חובה)".
כלומר, בגיל 67 כל עובד חייב לסיים את העסקתו אצל המעסיק. סעיף 10 ב לחוק קובע כי: " על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן בהסכם – (1) לקבוע כי הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו יהיה גבוה מגיל פרישת החובה".
כלומר, ניתן לראות שישנו סייג לחובה לפרוש בגיל 67, סייג זה הינו בהסכם אחר שנעשה בין העובד למעביד. …