הצעת מחקר בנושא הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק בחברת סיסקו
1 .       רציונל מחקר וסקירת ספרות חלקית שוק העבודה בישראל – ישראל הנה מדינה מתועשת, המאופיינת בעלייה ברמת החיים וברמת הרווחה האישית, בהצטברות מתמדת של ידע, התפתחות במחקר, במדע ובתעשייה, עליה ברמת ההשכלה הפורמלית באוכלוסייה ועוד. קיימת אפליה מצד מעסיקים כלפי מגזרים בחברה הישראלית בהתאם למוצא אתני, זרמים ביהדות ועוד. אפליה זו מבוססת על שינויים דמוגרפים ואתגרים חברתיים ומדיניים שהשפיעו על עיצובה של החברה הישראלית. האפליה תורמת ליצירת פערים חברתיים בין מגזרים וקבוצות אוכלוסיה – אי השוויון בהתפלגות ההכנסה הכלכלית בישראל הנו מהגבוהים בעולם. בנוסף, קצב הגידול של התוצר הגולמי לנפש בישראל הנו מהנמוכים בעולם המערבי מזה 30 שנה (בן דוד, 2002).
רמת השכלה משפיעה באופן ישיר על הצמיחה והאי שוויון – רמת החינוך משפיעה על התעסוקה – ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר, שיעורי האבטלה באוכלוסייה גבוהים יותר. ההתפתחות הטכנולוגית מעלה ביקוש לעובדים משכילים על חשבון הדרישה לעובדים בעלי השכלה נמוכה. יבוא העובדים הזרים מגדיל את היצע העובדים בעלי השכלה נמוכה. תמרוץ המיסוי והסעד אינם מהווים תמריץ לצאת ולעבוד.
הירידה בביקוש לעובדים בעלי השכלה נמוכה מובילה לשיעורי אבטלה גבוהים בקרב קבוצה זו. לכן, כל עוד לא יהיה שינוי בהיצע, יתבטא אי שוויון בשכר ופערי ההכנסות בין העובדים המשכילים לבין העובדים בעלי ההשכלה הנמוכה יגדלו (בן דוד, 2002, מארק,
2 003).  בנוסף, ישנו הפרש משמעותי בחלוקת ההכנסות בקרב עובדים מיומנים ואו משכילים לעומת עובדים לא מיומנים ושאינם משכילים.
אקדמאים ומנהלים משתכרים כ-180% מהשכר הממוצע במשק לעומת עובדים לא מקצועיים שהרוויחו 55% בלבד מהשכר הממוצע (מעלם ופריש, 1999) מחסור בכח אדם מקצועי ואקדמי בישראל – לאור התפתחות הכלכלה, התעשייה וגיוון המקצועות, ישנו מחסור בכח אדם במקצועות רבים. המחסור מורגש יותר בתחומים מסוימים, כגון הייטק, הדורשים הכשרה מקצועית או תואר אקדמי. במקביל, ישראל עומדת בפני אתגר בעת ההתמודדות עם אחוזים גבוהים ממגזרי אוכלוסייה מסוימים המצויים מתחת לקו העוני. אחת מהסיבות לכך נובעת כתוצאה מאפליה בקבלה לעבודה של מגזרים כגון ערבים, נשים וזרמים מסוימים ביהדות הקרובים לדת. ישנה מדיניות לעידודם של מובטלים ממגזרים מאותגרים תעסוקתית לעבור הכשרה מתאימה לתחום בו חסר כח אדם כאמצעי להתמודדות עם המחסור. (BMI Research, 2017 ; Guigui, 2013). תעשיית ההייטק בישראל – תעשיית ההייטק מהווה מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי ותורם רבות לכלכלה הישראלית. נכון לשנת 2011, התוצר בענפי ה-ICT הווה 16.8% מהתמ"ג הישראלי (80% מהמו"פ בישראל מצוי בענפים אלו). בשנת 2010, חלקן של ענפי טכנולוגיית העילית הנו 47% מכלל הייצוא התעשייתי ו-51% מכלל יצוא השרותים. הענף מורכב בעיקר מטכנולוגיות הגנה צבאיות, מייצור רכיבי מחשב, הנדסת תוכנה, טכנולוגיות רפואיות ורוקחות. (צוק, 2014 ; Guigui,
2 013 ; OECD, 2010 ; BMI Research, 2017). ענף ההייטק מבוסס על כח אדם מיומן ואיכותי. לכן, הענף זקוק לאקדמאים מצטיינים, בוגרי מקצועות טכניים, כגון הנדסה, מדעי המחשב ועוד. מחסור בעובדים בענף ההייטק בישראל – מדי שנה, נפתחות בישראל 7,000 משרות חדשות בענף …