השפעת מדיניות הדיבדינט

מקצוע
שנת הגשה 2016
מספר מילים 7371

תקציר העבודה

תוכן עניינים:
חלק א:תקציר –…
חלק ב:מבוא

פרק א:הקדמה –..
פרק ב:הנחיות המחקר .
פרק ג:ניסוח השערות ונימוקן -…
פרק ד:הצגת מוגבלות המחקר -.
פרק ה:חשיבות המחקר
חלק ג סקירה ספרותית
מאמר א: קונפליטבעלי מניות-בעלי אג"ח ואילוץ הדיבדנטים –..
מאמר ב: מה חלוקת הדיבדנט אומרת לנו על האיכות של רווחי החברה–.
מאמר ג:הקשר בין האינפלציה למדינות חלוקת דיבדנט של חברות הארה"ב-
מאמר ד:השפעת דיבדנטים על מחירי מניות השפעת מיסים או מידע?–..
חלק ד רקע תיאורתי …
פרק א:יעילות השוק …
פרק ב:מודל CAMP –
חלק ה שיטת המחקר חלק א : תקציר חוקרים בעבר ניסו להבין את השפעת מדיניות חלוקת הדיבידנד על השינוי במחיר המנייה הנסחרת. לשם כך בעבודת מחקר זו הפרדנו 10 פירמות ל 2 קבוצות שהמכנה המשותף ביניהם שכל הפירמות נסחרות במדד תל אביב  100 בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
בקבוצה א' נמצאות קבוצת פירמות בעלות ענף שונה(בנקים, אחזקות, תרופות, תקשורת וביטוח) כשהמשותף ביניהן שכל הפירמות החליטו על חלוקת דיבידנד "הפתעתי" ביחס לנתוני העבר. בקבוצה ב' פירמות בעלות ענף שונה אך לכל פירמה יש מקבילה לה בקבוצה השנייה מאותו הענף. והמשותף בין כל הפירמות בקבוצה שהן בעלות מדיניות חלוקת דיבידנד ברורה.
במהלך העבודה נעזרנו בכלים ומדדים שונים.
בדקנו האם ניתן לראות מגמות ב 15 יום שלפני ואחרי יום הכרזה על חלוקת דיבידנד כאשר מדד תל אביב 100 הינו מדד הייחוס שמולו השווינו את מחיר המנייה הנסחרת.
הרעיון מאחורי עבודת מחקר זו הינה לתת למשקיע הסביר ראייה, תפיסת שונה וסוג של מעין "תפיסת גל" כלפי השקעה בקבוצה ב' ולבצע סוג של ארביטראז' כלפי פירמות בעלות דפוס פעולה דומה על סמך דפוס חלוקת דיבידנד בעבר. היפותזה אחרת היא האם פירמה שרוצה לשפר את ביצועי סחירות המנייה בבורסה פשוט צריכה לחלק דיבידנד כגורם "הפתעתי" ובעצם להרוויח מהעלייה במחיר המניה הנסחרת.
תוצאות המחקר מראות שפירמות המוגדרות כקבוצה א' במידה ויחלקו דיבידנד "בהפתעה" סחירות המנייה בבורסה תעלה בימים שלאחר הכרזה ומנגד קבוצה ב' העלייה לאו דווקא תימשך בטווח של ה 15 יום לאחר ההכרזה. ומכאן, המסקנה היא שניתן לבצע סוג של ארביטראז' מבחינת המשקיע הסביר ומבחינת הפירמה עצמה תוכל ל"עלות על המסלול" במידה ותרצה לשפר את ביצועיה בתקופה שלאחר ההכרזה.
חלק ב : מבוא
פרק א : הקדמה המונח דיבידנד בשוק ההון מגיע מעולם המתמטיקה והינו חילוק בשפה האנגלית. המילה חילוק מסבירה היטב את משמעות הדיבידנד. חברה בכלל בין אם היא ציבורית או פרטית מטרתה העיקרית היא מקסום רווחים. חברה שהיא מרוויחה היא אינה חברה טובה. בעל המניות בחברה השקיע ימים כלילות וכל זה על מנת להרוויח. כאשר בעל מניות בחברה מרוויחה ירצה בסוף לקבל הכנסה ישירות לחשבון עו"ש שלו בסוף אותה תקופה.
לכאורה המתמטיקה פשוטה חברה מרוויחה בעלי המניות מקבלים הכנסה לחשבון שלהם אך, השיטה הינה פשוטה כלל שכן יש להפריד בין בעלי המניות ולחלק ל 2 קבוצות. כאשר הקבוצה הראשונה הינה בעלי השליטה בחברה המתווים את מדיניות החברה ושולטים , הקבוצה השנייה מורכבת ממי שאינו בעל שליטה שרובה בדרך כלל בחברות ציבוריות הוא הציבור שלפעמיים מחזיק ברוב רובה של החברה אך בחלקים מינוריים.
בעל שליטה לא יעדיף חלוקת דיבידנד שכן חלוקת הדיבידנד הינה שווה בפני כל בעלי המניות, לכן נגיד שבעל שליטה שיש לו 20 אחוז ממניות החברה אם החברה תחליט לחלק 100 מיליון ₪ אז בעל השליטה יקבל רק 20 מיליון ₪. בנוסף, בעל החוב החברה (בנקים, ספקים וכו') יעשו כל דבר שביכולתם כדי לגבות את כספם חזרה חלוקת דיבידנד היא מכה מתחת לשולחן עבורם שכן הכסף בורח מהחברה לידיים זרות.
דיבידנד מחולק בדרך כלל מרווחים שנצברו בחברה כעודפים ראויים לחלוקה, אך לעתים ניתן לחלק דיבידנד גם מקרנות הון(פרמיה על מניות וכו').
הדיבידנד משולם בדרך כלל במזומן, אולם ניתן גם לחלק "דיבידנד בעין" שמשמעותו חלוקה של נכס כגון מניות חברה בת.
התנאים לחלוקת דיבידנד לפי חוק החברות הישראלי, חברה הרוצה לחלק דיבידנד חייבת לעמוד בשני תנאים מצטברים:
1. לחברה עודפים ראויים לחלוקה ואם סך העודפים שלילי, ניתן לחלק מרווחים שנצברו בשנתיים האחרונות (מבחן הרווחים).
2. לחברה יכולת לעמוד בכל התחייבויותיה גם לאחר חלוקת הדיבידנד (מבחן יכולת הפירעון).
עם זאת, בית המשפט מוסמך להתיר לחברה, שאינה עומדת במבחן הרווח אך עומדת במבחן יכולת הפירעון, לחלק דיבידנד מטרתם המעשית של מבחנים והגבלות אלו היא להגן על נושי החברה, מפני מצב בו החברה, שלקחה הלוואות, מבריחה את נכסיה )שנועדו לפירעון ההלוואות( החוצה לבעלי המניות שלה, בעוד היא עצמה – נותרת חדלת פירעון.
אופן קבלת החלטה לחלוקת דיבידנד: סכום הדיבידנד נקבע בדרך שמתווה תקנון החברה: בהחלטה של דירקטוריון החברה, באספת בעלי המניות על פי המלצת הדירקטוריון, או בהליך אחר העונה לדרישות החוק. החלטה לחלוקת דיבידנד קובעת את סכום הדיבידנד שישולם עבור כל מניה של החברה לבעלי אותה מניה. בחברה שבה יותר מסוג אחד של מניות, עשוי להיקבע סכום דיבידנד שונה לכל סוג מניות, בהתחשב בזכויות של כל אחד מהסוגים.
לאחר שהוכרז הסכום שיחולק, הדיבידנד הופך להיות חוב של החברה לבעלי מניותיה. החלטה לגבי חלוקת דיבידנד קובעת לרוב את מועד תשלום הדיבידנד. אם במהלך הזמן שבין ההצהרה על הדיבידנד לחלוקתו נדרשת החברה לפרסם דוחות כספיים, יופיע הדיבידנד שהוכרז וטרם חולק בהתחייבויות החברה.
מדיניות חלוקת הדיבידנד היא קביעת סכום הדיבידנד נשענת בעיקר על מידת הרווח של החברה וההערכות העסקיות לאותה שנה. בחברות הנוקטות מדיניות דיבידנד קבועה, מדיניות זו מכתיבה שסך הדיבידנד יהיה סכום שנתי קבוע או אחוז קבוע מתוך רווחי החברה בכל שנה.
בחברות שבהן משולם סכום קבוע, פעמים רבות משולם הסכום גם אם בשנה מסוימת הרווחים השנתיים אינם מכסים את ההוצאה. דרך פעולה זו שולחת מסר כי החברה אופטימית בקשר לעסקים העתידיים ובכך מסייעת לחיזוק מעמד החברה בקרב המשקיעים חלוקת דיבידנד כרוכה בקביעת מועד אשר בו נבדקת זהות בעלי המניות של החברה הזכאים לדיבידנד: "האקס דיבידנד". כאשר מכריזים דיבידנד על מניות חברה ציבורית, אם מוכרים את המניה לאחר המועד הקובע, המוכר ולא הקונה הוא הזכאי לדיבידנדים.
בנקודה זו אומרים כי המניה נסחרת "אקס דיבידנד", – כלומר ללא הדיבידנד. כאשר מניה הופכת לאקס דיבידנד, הדיבידנד נסלק על ידי הבורסה ושער הבסיס – של המניה יורד בדיוק כערך הדיבידנד. מחיר המניה החדש ביחד עם סכום הדיבידנד משקפים את מחיר שער הנעילה יום לפני יום האקס.
חברות שאינן משלמות דיבידנד חברות נמנעות לעתים מלחלק דיבידנד בגלל אחת או כמה מהסיבות הבאות: הנהלת החברה ומועצת המנהלים מאמינים כי חשוב לחברה להשקיע מחדש את רווחיה האחרונים כדי לנצל הזדמנות עסקית על מנת לצמוח. התועלת בסופו של דבר למשקיעים תצמח מרווחים עתידיים מהשקעות אלו. טענה זו נכונה לפעמים, אך לא תמיד והמתנגדים לה טוענים כי הנהלת החברה צריכה להשאיר בידי המשקיעים את ההחלטה מה לעשות עם הרווחים ולא להכתיב להם השקעה מחודשת שהצלחתה מוטלת בספק.
כאשר הדיבידנד מחולק, בעלי מניות במדינות רבות, ביניהן ישראל, סובלים ממיסוי כפול על כספי הדיבידנד: החברה משלמת מס חברות לממשלה על הרווחים ובעלי המניות מקבלים את הדיבידנד בניכוי המס על הדיבידנד שקיבלו. פעולה זו היא ניכוי מס במקור. לכן חברות רבות מעדיפות להשתמש בחלק הארי של רווחיהן לרכישה עצמית של מניות או לרכישת חברות אחרות.
פרק ב : הנחיות המחקר אחרי שתיארנו את הבעיות והשיקולים שיש לבעלי החברה נחליט על מדיניות חלוקה כשמצד אחד נמצא את בעל השליטה שמתנגד לחלוקה ומצד השני בעלי המניות האחרים בחברה שבדרך כלל רצונם הוא הכנסה נוספת בסוף התקופה.
שאלת המחקר תתבסס כלפי ציבור המשקיעים ותבדוק את ההשפעה של קבוצת חברות עם מדיניות חלוקת דיבידנד בענפים שונים מול קבוצה של חברות בעלות דפוס קבוע של חלוקה דיבידנד בסוףכל תקופה כאשר הבדיקה תתבסס על השוואה של המדד שארפ ושינוי במחיר המניה בכל אחת מהקבוצות. בכל קבוצה 5 חברות שכל חברה היא בענף שונה (ביטוח ,בנקאות ,אחזקות ,תרופות ותקשורת) אשר נסחרות בבורסה ונמצאות במדד תל אביב 100 בנוסף, בקבוצה השנייה חברות בענפים חופפים לקבוצה א'.