תוכן עניינים
תוכן עניינים. 1
1 .מבוא. 2
2 .משפט העבודה. 4
2 .1  חופש ההתקשרות. 5
2 .2 תוכן החוזה. 6
2 .3 סיום העסקה. 8
2 .4 סעדים. 9
3 .נפקות קיומם של יחסי עובד-מעביד. 10
4 .המצב המשפטי הקיים. 14
4 .1 חקיקה. 14
4 .2 פסיקה וספרות. 15
4 .2.1 מבחן הפיקוח והשליטה/כפיפות. 16
4 .2.2 מבחן אמצעי הייצור. 18
4 .2.3 מבחן הביצוע האישי-הקשר האישי 19
4 .2.4 מבחן ההשתלבות. 20
4 .2.4.1 הפן החיובי 21
4 .2.4.2 הפן השלילי 22
4 .2.5 המבחן המעורב.
5
4 .2.6 מבחן ההשוואה לשכיר. 26
4 .2.7 מבחן אורך הזמן 27
5.משפט משווה. 29
5.1 מבחן השליטה ( (control/כפיפות (subordination) 29
5.2 מבחן ההשתלבות(integration) / מבחן הארגון(organization) 30 5.3 מבחן המציאות הכלכלית. 31
5.4 המבחן המעורב. 31
6 . ביקורת. 33
7.סיכום. 36
8 .ביבליוגרפיה. 37
8 .1 חקיקה. 37
8 .2 פסיקה. 38
8 .3 ספרות. 41
ישנו פער כוחות אדיר, בין המעביד מחד, לבין העובד מאידך. על אודות פער כוחות מובנה זה, דובר באריכות רבה במספר רב של מקומות. על בשרי חשתי, בהיותי עובד בשרות הציבורי, בפער כוחות זה, אשר לעיתים הוביל אותי לקבל תנאי עבודה שלא רציתי בהם.
במובן הפשוט, הפער נוצר עקב רצונו של העובד לפרנס את עצמו ומשפחתו, ובד בבד לנצל את חירותו לעבוד ואת הרצון לממש עצמו, ולהפיק סיפוק והנאה מעבודתו.
מנגד, המעביד, כאחד שבידיו היכולת להגשים לעובד את רצונותיו. בתווך העצום הזה, בין רצונו של העובד מחד, ורצונו של המעביד מאידך, נכנס לתמונה "משפט העבודה". משפט העבודה, כמי שנועד לספק מגן לעובד, זאת על מנת שכבודו וחירותו של העובד יחד עם זכויותיו הסוציאליות לא יירמסו. כמו שאראה בהמשך,משפט העבודה מתערב בארבעה תחומים עיקריים, ומהווה משפט קוגנטי ברובו הגדול.
לכאורה, פשוט הוא להיכנס לסטאטוס "עובד", אולם ישנו ציבור רחב, המועסק בצורות שונות, שאינו נכנס לסטאטוס זה בקלות, בין השאר משום שברור למעסיק כי סטאטוס זה טומן בחובו תחום רחב של חוקים קוגנטיים, שלרוב הינם לטובת העובד ולרעת המעביד. ברשימה זו, אתייחס בהרחבה לאותם מבחנים עיקריים שנוצרו בפסיקה, בספרות ובמשפט המשווה, מבחנים אשר נועדו לקבוע מתי אדם ייכנס לגדר "עובד". יפים לעניין דבריו של הנשיא ברק(כתוארו דאז), ביחס לאבחנה בין עובד למי שאינו כך (משתתף חופשי, קבלן עצמאי, עצמאי וכיו"ב) אשר הובאו בפסק הדין בעניין סרוסי:
" המטען הנורמטיבי אותו נושאות דמויות המפתח בתחום זה – וביניהן ה"עובד" וה"מעביד" – אינו אוניברסאלי. למונחים "עובד" ו"מעביד" אין מובן אחד ויחיד, החל בכל חלקי משפט העבודה"