זירה חדשות- מה הופך אירוע לחדשה, אפיונים בדרך הצגת החדשות, סוגי עיתונות, סדר יום תקשורתי- השלכות הדיווח בתקשורת, גורמים נוספים המשפיעים על עבודת העיתונאי ועל אופן הצגת החדשות

מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2016
מספר מילים 1977

תקציר העבודה

זירה חדשות:
מה הופך אירוע לחדשה?
הערך החדשותי נקבע על-פי שישה קריטריונים:
א. חשיבות – אירוע בעל חשיבות גדולה ב. רלוונטיות – שייכות ונגיעה של אירוע לקהל היעד.
ג. ייחודיות – אירוע חריג, שונה ומפתיע.
ד. אישיות מפורסמת – אירועים העוסקים בחייהם של אנשי ציבור.
ה. עניין אנושי – אירוע הטעון ברגשות עזים ונוגע לאדם מן השורה.
ו. עדכניות – מידע חדש התורם להבנתנו את המציאות ומסייע בקביעת עמדה.
בדיווח (חדשותי או אחר) מקובל לפעול לפי חמש שאלות בסיסיות המתחילות באות מ':
מה? – מה קרה?
מי? – מי היה מעורב באירוע?
מתי? – מתי קרה האירוע?
מדוע? – מדוע קרה הדבר, או לשם מה?
מקום- היכן קרה האירוע?
אירועים חדשותיים בדרך כלל עוסקים בעימות. עימותים חברתיים בחדשות על-פי שלושה ממדים:
א. מידת המורכבות – מספר המשתתפים, הנושאים, הרקע ההיסטורי, ההשלכות.
ב. אינטנסיביות – התנהגות המשתתפים ועמדותיהם, מתן ביטוי לרגשות.
ג. מידת הפתירות – מידת הקושי במציאת פתרון ונכונות המשתתפים למשא ומתן ופשרה.
סוגי חדשות:
1. חדשות לא מתוכננות – נקראות גם "חדשות קשות". אירועים שליליים ובלתי צפויים המושכים את תשומת הלב.
2. חדשות מתוכננות – נקראות גם "חדשות רכות". דוגמא לחדשות מסוג זה טקסים, עצרות, הפגנות וכדומה.  מתקיימות בזכות הסיקור, אבל אין להן כמעט ערך כשלעצמן.
מאפשרות דיווח מקצועי, כתבות פרשנות ועומק.
אירועים קשים המתרחשים במהלך אירוע מתוכנן זוכים ביתרונות של חדשות מתוכננות ולא מתוכננות. חדשות קשות מתחלקות ל3 קטגוריות:
– –
עיתונות איכותית אל מול עיתונות פופולרית- עיתוני איכות Quality press- עיתונים הנקראים בדרך כלל על ידי אליטות שונות, עיתונים כבדי ראש הנושאים בעול של אחריות חברתית.
עיתונים פופולריים המכונים אף בשם צהובונים. אלה הם עיתונים עממיים הפונים אל קהל יעד רחב עד כמה שאפשר.

מרכז ופריפריה התוצאה של הסיקור התקשורתי:
 הַבְנָיָה חברתית של המציאות. תיאוריית הבניית המציאות הינה תיאוריה שטוענת כי התקשורת אינה משקפת מציאות אלא מבנה אותה ואף מעוותת אותה לצרכיה. מאחורי כל עט, מיקרופון עומד אדם עם דעות, עמדות ומחשבות, עצם בחירת הנושא, זווית ההסבר והצילום וכיו”ב הם בעלי משמעות בהבניית המציאות. התקשורת מעבירה לנו מציאות מתווכת, יוצרת ומטפחת תפישות עולם אצל צרכניה. הטלוויזיה היא מדיום להעברת טקסטים שבני אדם יוצרים בעבודת צוות. לכן היא אינה משקפת מציאות אחת אובייקטיבית, אלא מדווחת על אותה מציאות באמצעות שחזור סלקטיבי ופענוח סלקטיבי של הצופה.
הבניה חברתית של המציאות מתרחשת בעקבות סיקור תקשורתי- – הסיקור משרת את ערכיו של השלטון באמצעות העברת המסרים שלו.
– הנימה שהדברים נאמרים משפיעה על הסיקור – הנושאים שנכנסים לסיקור משפיעים על הציבור – נקודת המבט של הסיקור אוהדת / שוללת / מתנשאת – אנחנו נוטים לחשוב שהמידע המוצג לנו אובייקטיבי, ולכן גם מקבלים אותו כנכון. אבל האם זה כך באמת?
גורמים נוספים המשפיעים על עבודת העיתונאי ועל אופן הצגת החדשות:
– אילוצי תקציב, טכנולוגיה וזמן:
ה"איך" מפיקים את החדשות חשוב לא פחות מה"מה", מהתוכן עצמו. אופן הפקת החדשות חשובה לא פחות ממהות החדשות. בתנאים של הגבלות תקציב ואילוצים של לוח זמנים יש עדיפות למה שמתרחש קרוב ל"מרכז העניינים" הנוח לסיקור למשל, רעש האדמה בקליפורניה כאשר צוותים רבים –