תקציר עבודה – אלימות כלפי נשים מצאנו עניין בעבודה זו, בנושא עמדות השוטרים כלפי נשים מוכות, עקב ריבוי מקרי אלימות ורצח נשים המופיעים רבות בתקשורת ונראה היה כי בעייתן של נשים אלו לא נענתה בצורה הולמת.
בעבודה זו ננסה לבחון את האינטראקציה בין נשים המוכות והמשטרה, האם הנשים המוכות רואות במשטרה גורם שאמור להגן עליהן, לעזור בפתרון בעייתן ולנסות עד כמה שניתן למנוע מקרי רצח עקב אלימות במשפחה.
מחד, נביא סקירה ספרותית הבוחנת את הסוגיה ומאידך, ראיון של אישה שחוותה אלימות מתמשכת מצד בעלה ופנתה למשטרה, מגיסא- ערכנו ראיון עכשווי עם ראש מדור במשטרת ישראל המסביר את התנהגות המשטרה ופעילותה במיגור האלימות ולבסוף נערוך אינטגרציה בין התיאוריה ובין תיאור המקרה.
העבודה היא 16 עמודים ולצורך כתיבתה נעשה שימוש ב10 מקורות תוכן עניינים
נושא                                                                              עמוד מטרת העבודה                                                                3
סקירת ספרות                                                                4-6    סיכום סקירת ספרות                                                      7
אלימות (ראיון אישי)                                                      8-9
חצי מליון ישראלים במעגל האלימות                              9
אלימות במשפחה (ראיון אישי עם קצין משטרה)             10-12         פרוייקטים עתידיים                                                       13
סיכום                                                                             14
ביבליוגרפיה                                                                   15
נספחים נספח 1 – תרשים זרימה                                                 סקירת ספרות ההתייחסות לאלימות במשפחה כבעיה חברתית היא חדשה יחסית ולפי מחקרים בארץ ובעולם (שוהם, א. 1999) האלימות במשפחה תחריף במידה ולא תהיה התערבות חיצונית. מכאן שלהתערבות המשטרה ישנה חשיבות רבה בטיפול בבעיה ובמניעתה.
ארצות המערב וישראל ביניהן הכירו זה מכבר בסכנה הקיימת באלימות במשפחה, אולם ניראה כי מודעות זו אינה משפיעה בצורה עמוקה ומהירה מספיק ואינה מביאה לשינוי מהותי בעמדותיהם של האחראים לקיום המדיניות החברתית (יסעור- בורוכוביץ, ד. ולביא-אפרת, י. 2002).
נשים מוכות רבות אינן פונות למשטרה כיוון שהן חשות חוסר הבנה כלפיהן ושימוש בעמדות קודמות על ידי השוטרים בטיפול בבעיית האלימות כלפיהן (שוהם, א. 1999), לעמדות אלה יש משקל מכריע בפער בין רוח החוק ובין ביצועו וישומו, נראה שהבעייתיות אינה בחקיקה כיוון שהחוק נותן מענה ברור לתופעת האלימות במשפחה,   הבעייתיות כרוכה בפירוש ושימוש מוטעה של שוטרים ושופטים לחוק. (שוהם, א. 1999).
מחקרים מראים שרק אחת מתוך עשר נשים מוכות פונות למשטרה (שוהם, א. 1999) למרות חשיבותה של המשטרה בטיפול בתופעת האלימות במשפחה ולמרות העובדה שהמשטרה מספקת מגוון שירותים נרחב, נשים מוכות יפנו תחילה למקורות עזרה בלתי פורמאליים כגון משפחה, חברים ורק אחר-כך למקורות פורמאליים שגם אז יהיו בד"כ גורמים שאינם קשורים למשטרה.
על אף שללא תלונה במשטרה לא ייתכן טיפול חוקי בתופעת האלימות במשפחה ועל אף שלמשטרה תפקיד ראשוני ומרכזי בטיפול באלימות במשפחה (המשטרה מספקת שירות חינם, היא זמינה 24 שעות ביממה והיא יכולה לספק הגנה מיידית) ממעטות הנשים להשתמש בערוץ זה(יסעור-בורוכוביץ, ד. ולביא –אפרת, י 2002). חלק מהסיבות לאי פנייתן של נשים מוכות למשטרה קשורות לפחד, בושה, אשמה וחוסר אמון ביכולת המשטרה לעזור וחוסר שביעות רצון בקרב נשים אלו מתפקוד המשטרה. הנשים המוכות תיארו את יחס השוטרים כעוין, לא מבין, מאשים, לא סימפטי, מבחינתם השוטרים נמנעו מלהתערב ונטו להמעיט בחשיבות התקיפה (שוהם, א. 1999-