תוכן עניינים
1.        מבוא. 3
2 .        תוכנית הליבה: הגדרה והרקע לגיבושה. 4
2 .1 הגדרה של תוכנית ליבה. 4
2 .1       הבסיס החוקי לתוכנית הליבה. 6
2 .1.2 הרקע למתן הפטור בחינוך החרדי 9
3 .        היקף לימודי הליבה בחינוך החרדי 9
3 .1       סקירה משווה בנושא תקצוב ופיקוח של מוסדות חינוך פרטיים בעולם.. 10
3 .2       יישום הוראות משרד החינוך בעניין לימודי תכנית הליבה במוסדות הפטור. 11
4 .        חוקיות מתן פטור מתכנית ליבה בישראל לפי המשפט הבינלאומי 12
4 .1       חובת המדינה על פי המשפט הבינלאומי לספק חינוך. 12
4 .2       המגבלות על חופש ההורים לקבוע את מסגרת החינוך. 13
5.        שיקולים בעד ונגד מתן הפטור לחרדים.. 14
6 .        ניתוח ודיון 17
6 .1 ההקשר הפוליטי בו עולה לראשונה הדיון בנושא תוכנית הליבה. 17
6 .2 המאבק בראי הדמוקרטיה ההסדרית. 19
6 .3 המאבק בראי הדמוקרטיה המשברית. 21
7.        הצעות לפתרון 22
7.2 ההצעה לתיקון חוק לימוד חובה התש"ט-1949 ומשמעויותיה. 23
8 .        סיכום ומסקנות. 24
9.         ביבליוגרפיה –…26

1 .     מבוא
סיפורה של תוכנית הליבה והדיונים המתקיימים באמצעותה, שהינם עיקרם של סמינריון זה, הינם למעשה סיפורו של הקשר, או לעתים גם המתח, שבין חינוך ולאומיות. לפיכך, הדרך להסביר את המושג החמקמק שנקרא "תוכנית הליבה" חייבת לעבור גם בדיון על אודות הלאומיות בכלל ומדינת הלאום בפרט והשימוש שעושה האחרונה בחינוך לקידום מטרותיה.
הקשר שבין קביעת תוכני לימוד ושליטה בהם ובין הזירה הפוליטית לא החל בעת החדשה.
מאז ומתמיד שאפו בעלי אינטרסים פוליטיים לשים ידם על מלאכת החינוך, מתוך הבנה עמוקה לגבי כוחו של החינוך בקידום מטרות פוליטיות. בתחילה הייתה זו הכנסייה ששמה ידה על כל מלאכת החינוך בארצות שאליהן הגיעה. מאוחר יותר, היו אלה משטרים דיקטטוריים שונים שהבינו את הפוטנציאל אשר מצוי בחינוך ובהמשך, ולאחר שרשרת המהפכות וכינונה של מדינת הלאום, הייתה זו מדינת הלאום המודרנית אשר ביקשה לקבוע את תוכני הלימוד של ילדיה. הדיון הציבורי על תוכניות הליבה, כזירה שבה נערכים המאבקים על דמותה של החברה ועל השליטה במשאביה הפוליטיים והכלכליים, הופך אותה לסוגיה כבדת משקל. עדויות לטענה זו, ניתן למצוא בדיונים הרבים שהתקיימו בשיח הציבורי על אודות תוכנית הליבה והפכו במהרה להיות דיונים המגלמים בתוכם את הקונפליקטים הערכיים והתרבותיים המרכזיים ביותר המאפיינים את החברה בישראל. למעשה ניתן לטעון כי חלק גדול מהדיון המתנהל בתוכנית הליבה הוא למעשה דיון אחר לגמרי, התנהל באמצעותה של התוכנית, לא עליה.  הקונפליקט בין המדינה לבין המיעוט מעלה פעמים רבות שאלות עקרוניות על השונות בין דמוקרטיה, ליברליזם ורציונאליות בעת המודרנית.
קונפליקט זה מקודם באמצעות השדה המשפטי. השאלות המוסריות שמתעוררות כן הן נוקבות ויסודיות: האם מהנחות היסוד הליברליות עולה כי יש להעניק לקהילות לא ליברליות חירות רחבה מפני התערבות מדינתית במרחב הבית ספרי או שמא יש לחייב אתי ספר של קהילות אלה לחנך את ילדיהם באופן שמטפח את האוטונומיה שלהם, וזאת הן ע"י הקניית כמה מיומנויות יסוד והן על ידי עידודם להפנים בקרבם את ערכי החירות והשוויון? האם הטלת חובה זו אינה חותרת תחת הלגיטימיות המונחת בבסיסה של הדמוקרטיה הליברלית, שהרי זו מותנית בהסכמה מדעת של כלל האזרחים לשיטת משטר כזו? אחת התובנות המרכזיות העולות המפורסמת על סובלנות של לוק היא התובנה המעשית כי אי אפשר לכפות ערכים על מי שמתנגד להם.  תובנה זו ממחישה את הקושי הכרוך בשימוש בכוחו הכופה של המשפט לשם מימוש ערכים, ומחדדת לפיכך את הצורך בהבחנה בין הצדק שבכללים המשפטיים לבין ישימותם. לפיכך, נדרש בענייננו דיון מורכב ורגיש אשר בוחן את הסוגיה לעומקה. בעבודתי זו, אסקור תחילה את הרקע ההיסטורי והחקיקתי אשר הוביל לגיבושה של תוכנית הליבה ומתן הפטור בחינוך החרדי.  בהמשך אבחן את היקף לימודי הליבה בחינוך החרדי. בפרק הרביעי תיבחן חוקיות מתן הפטור מתכנית ליבה בישראל לפי המשפט הבינלאומי. בפרק זה אדון בהרחבה בתכני החינוך הנדרשים על פי המשפט הבינלאומי והמגבלות על חופש ההורים לקבוע את מסגרת החינוך. בפרק החמישי אדון בשיקולים השונים הנוגעים למתן הפטור לחרדים ובפרק השישי אבצע ניתוח ודיון מעמיק אשר ראשית יבצע ניתוח היסטורי של ההקשר הפוליטי בו עלה לראשונה הדיו בנושא תוכנית הליבה ובהמשך ינתח את המאבק הנוגע לתוכנית הליבה בראי הדמוקרטיה ההסדרית ובראי הדמוקרטיה המשברית. בפרק השביעי אציג הצעות אפשריות לפתרון הסוגיה הסבוכה- אנסה לבחון את אפקטיביות דרכי פעולה שונות בהשוואה למידת הפגיעה שלהן באוטונומיה של החברים בקהילות לא ליברליות ואדון בשאלה האם דמוקרטיה ליברלית צריכה להשתמש בכוחותיה הכופים או המקצים לצורך השגת מטרה של יציבות דמוקרטית. בנוסף, אציג את ההצעה לתיקון חוק לימוד חובה אשר טרם אושרה. לבסוף, בפרק השמיני אציג בקצרה סיכום ומסקנות.