חקר הסיפורת בשנות ה-50 וה-60 עבודת סיכום בקורס "צמתים בספרות עברית וישראלית " אוגוסט 2016, תמוז תשע"ו תוכן עניינים
       נושאים                                                                                                                            עמודים        מבוא —
3
      1.הבחירה ביצירות מסיפורת שנות ה-50 ומסיפורת שנות ה-60 – 4
      1.2. האספקטים ביצירה "השבוי" ..5
      2.2. האספקטים ביצירה "מול היערות" –6
      3. ניתוח השוואתי –8
       סיכום —
12
       רשימה בביליוגרפית …
13
מבוא
מתקיים שינוי ברבדים שונים בין הסיפורת משנות ה-50, בה נכתב הסיפור "השבוי" של ס' יזהר, ובין הסיפורת משנות ה-60, בה נכתב הסיפור "מול היערות" של א.ב. יהושע. יחד עם זאת, ברבדים מסוימים יש גם דמיון בין שני סוגי הסיפורת.
העבודה היא עבודה השוואתית שתהיה מורכבת משלושה פרקים:
הפרק הראשון ידון בשני סוגי הסיפורת ושים דגש על ההבדל בין סגנונות הכתיבה בכל סוג סיפורת הפרק השני, אשר יהיה מורכב משני סעיפים, ידון באספקטים (עלילה, מבנה, תבניות מטאפוריות, אובייקטים סמליים, גיבורים, מספר, דרכי תיאור, המקום והזמן) בכל אחד מהסיפורים.
הפרק השלישי יהווה פרק הניתוח ההשוואתי בין שני הסיפורים.
 1.הסיבה לבחירתי ביצירות "השבוי/סמילנסקי יזהר" השייכת לצומת שנות ה-50, ו-"מול היערות/א.ב. יהושוע" השייכת לצומת שנות ה-60, בהתבססות על  ההקשר הסוציו-תרבותי האידיאולוגי והפוליטי, של שני צמתים אלו הסיבה לבחירתי ביצירות הללו נעוצה הן בשוני והן במשותף לשני צמתים הללו.  הסופר סמילנסקי יזהר, אשר כתב את הסיפור "השבוי", משתייך לסופרי דור הפלמ"ח (הולצמן, 1962). במילים אחרות, הוא היה אחד מסופרי מלחמת השחרור (שקד, 1971). דור הפלמ"ח היה השלב הראשון מבין ארבעה שלבים עיקריים בחמישים שנותיה של הסיפורת הישראלית. בשלב זה, הכתיבה הייתה בקרבה לחוויה החברתית הארץ ישראלית בשנות המעבר מיישוב למדינה, בזיקה אמיצה לנוסח הבעה ריאליסטי,  בעלת מחויבות נפשית בחוויות ההיסטוריות והשיתופיות של הזמן, וכן מחויבות טבעית לערך הגאולה הציוני, כפי שאלו באו לידי ביטוי בסיפור. הסופר א.ב. יהושוע, השתייך לסופרי הגל החדש, אשר זה היווה את השלב השני, שהתנגד לדרכו של הדור הקודם, שכן הכתיבה בשלב זה ערערה את הנורמה הריאליסטית (הולצמן, 1962). בסיפורת שנות ה-50 סגנון הכתיבה, שכלל את חוויותיהם של הגיבורים בסיפורים, דרכי האפיון והמבנה סבב סביב הקיבוץ , ארץ ישראל עובדת, הפלמ"ח, מלחמת השחרור ותביעות השעה (שקד, 1971). בסיפורת שנות ה-60, ההתמקדות הייתה בחיי היום יום, אלמנטים מסתוריים ,קיומם של סמלים ואלגוריה וכדומה.  את יסודות אלו ניתן להסביר באופן חלקי על ידי התנגדות, באופן מודע או לא מודע, למודל הריאליסטי של "דור בארץ". לדור המדינה היו השפעות ספרותיות מהסיפורת העולמית וכן מהסיפורית העברית הקלאסית. כמו כן,  בדור זה ניתן לראות עמדה של מיאוס כלפי האתוס הציוני, בניגוד לסיפורת שנות ה-50( (הולצמן, הספרות העברית, 2000). אלו היו כמה מנקודות השוני בין שני הצמתים. נקודה משותפת בין שני הצמתים הללו, ובין כל הצמתים,  היא מעין מסכת של "רגישויות ילידות המטשטשות את קווי התיחום הבין דוריים המקובלים". המסכת בנויה על רשת זיקות אינטימיות למרחב המנטלי, הפיזי, הלשוני, האידיאולוגי. כל אלה "מעצבות את זהותו של היחיד ובונות את זהותו כיצור חברתי" (הולצמן, חמישים שנות סיפורת ישראלית: דינמיקה אסתטית וקשרים, 1962).
1 .2. האספקטים ביצירה "השבוי"/סמילנסקי יזהר( לקוחים בעיקר מתוך המטלה על דור ה -פלמ"ח) א. העלילה- מסופר על חיילים שמסתובבים בשדות.
כאשר הצאן שבשדות בורח, הם מבחינים ברועה צאן ערבי. הם מבקשים ממנו שיוביל את הצאן וכך הם מגיעים לכפר שלו. יחד עם חוקר, שני מפקדים לצדו וזקיף נוסף הנמצא בחדר הם מתשאלים את האיש תוך כדי הכאות, ובטוחים כי הוא אינו דובר אמת, מלבד הזקיף. בסופו של דבר, הם מסיימים את התשאול ולוקחים את האיש, המוגדר כ"שבוי", בג'יפ, לתשאול מעמיק יותר. האיש שוכב על רצפת הג'יפ תחת השגחתו של האיש, ומתלבט האם לשחרר את האיש אל השדות.
ב. המבנה- המבנה בסיפור הוא כמבנה בסיפור קצר, על פי סגנון הכתיבה הריאליסטי בסיפורת שנות ה-50, בו הסיפור כתוב בסדר רציף וכרונולוגי. תחילה, מוצגת האקספוזיציה המפרטת מידע על הדמויות, שהם החיילים והמ"מ שלהם (ובהמשך מתווסף השבוי ודמויות נוספות כגון מפקדים –