הקשר בין בעלי הפרעות קשב וריכוז לבין אימוץ דפוסי אישיות אנטי-סוציאלית

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2017
מספר מילים 2669
מספר מקורות 5

תקציר העבודה

אוריינות אקדמית הקשר בין בעלי הפרעות קשב וריכוז לבין אימוץ דפוסי אישיות אנטי-סוציאלית שנה"ל תשע"ז, ינואר 2017
תוכן העניינים
מבוא
-…3
פרק 1 – חוסר ויסות רגשי – כמוביל  –4
1 .1: תחלואה נלווית והשפעתה הרגשית
1.2: תסמיני הליבה כמוביל לפגיעות רגשית —
1.3: ממצאים ביולוגיים על קשיים רגשיים –.
פרק 2 – תפקוד חברתי לקוי – כמנבא –6
2 .1: קשיים בפיתוח אינטראקציה חברתית –.
2.2: תחלואה נלווית המובילה ללקות חברתית -.
2.3: קושי לימודי כמוביל ללקות חברתית –..
סיכום ומסקנות -..9
ביבליוגרפיה –.10 מבוא
הפרעת קשב, ריכוז והיפר-אקטיביות (ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder) היא הפרעה נוירו-התפתחותית הנחשבת לאחת ההפרעות הנפוצות ביותר בקרב ילדים. על פי הנתונים עולה, כי 2-8% מילדי בית-הספר מאובחנים על הספקטרום של הפרעות קשב, כשבשנים האחרונות חלה עליה בשכיחותה גם בקרב מבוגרים. תסמיני הליבה של ההפרעה הינם: קשיי קשב, קשיי ריכוז, פעלתנות יתר והתנהגות אימפולסיבית. כתנאי לאבחנה תסמינים אלו צריכים להופיע בלפחות שני תחומים תפקודיים ולהפריע באופן ניכר במהלך תפקודו התקין של הלוקה בהפרעת ADHD (American Psychiatric Association, DSM-V, 2013:65). המונח "דפוסי אישיות אנטי-סוציאליים" בקרב בעלי הפרעת ADHD מבטא רצף של התנהגויות העוברות על הנורמות החברתיות המקובלות, ביניהם: התנהגות תוקפנית ואגרסיבית, התעלמות מהתחושות, הרצונות והזכויות של האחר, התנגדות לסמכות ואימפולסיביות (Hinshaw, 1987 בתוך Biderman, 1996: 1198). דפוסי אישיות אלו שכיחים בשל הקושי שלהם לעכב התנהגות ולהתאימה לסביבה וכן בשל האימפולסיביות שמגבירה את מעורבותם בעימותים.
לפי בארקלי, צעירים שהתנהגותם אובחנה ככזו, הם בעלי סיכוי גבוה להיות מבוגרים שיקלעו לסיטואציות עברייניות ויפתחו התנהגויות הרסניות נוספות:שימוש בסמים ואלכוהול (Barkley,
2 004: 196).
במשך שנים סברו החוקרים כי ADHD והפרעת התנהגות הן הפרעה אחת, זאת בשל ההתנהגויות הדיס-סוציאליות הנלוות. אולם, החל משנות ה-90 התברר שאלו הן הפרעות שונות. מן המחקרים האמפיריים שבוצעו עד כה עולה, כי בקרב אוכלוסיית הלוקים ב-ADHD ישנו שיעור גבוה של קו-מורבידיות עם הפרעות התנהגות, בעיקר ODD ו- CD(Biderman, 1996: 1195). לכן, מחקרים רבים בוחנים כיום את הקשר שבין ADHD ובין התנהגות דיס-סוציאלית מן ההיבטים השונים. לפי מחקרו של פולייר שבחן קשר זה, נמצא כי כ60-70% מבעלי הפרעת ADHD סובלים מחסכים בשליטה מעכבת. לפי מחקרו, בבדיקות מטא אנליזה שבוצעו, עולה כי קיימת פגיעה באזור מוחי שאחראי על ויסות מידע רגשי ומיזוג פחד, אשר עשויה להוביל את הלוקים בהפרעה לפיתוח של דפוסי אישיות אנטי-סוציאליים (Poiler,
2 012: 124).
עוד עולה, כי ל-ADHD השלכות רגשיות, התנהגותיות וקוגניטיביות, באנומליות במטבוליזם באונה הקדמית ובפעילות לוקה בתצורה הרשתית (Barkley, 2004: 197). אלו משפיעות על מעורבותם בשכיחות גבוהה, ביחס לקבוצת ביקורת, במקרי אלימות ופשיעה וכן במעצרם על ידי רשויות אכיפת החוק (Hazell, 2010: 558).
בהתבסס על הספרות המקצועית, מטרת עבודה זו הינה לבחון – האם בעלי הפרעת ADHD הינם בעלי פוטנציאל טבעי גבוה להתנהגות אנטי-סוציאלית?. זו עשויה ללמד על מאפיינים אישיותיים וקוגניטיביים של הלוקים בהפרעה ולבחון באמצעות מחקרים אמפיריים את חוסר הויסות הרגשי ואת הלקות החברתית כמובילים וכמנבאים למעורבותם הנפוצה בסיטואציות אנטי-סוציאליות.