נשים בחברה היהודית

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
קורס
מילות מפתח
שנת הגשה 2017
מספר מילים 3595

תקציר העבודה

œ  תשובה לשאלה 1
 בתשובה זאת אסביר מהו "מרחב ציבורי" והמשתמע ממנו ומהו "מרחב פרטי" והמשתמע ממנו, ואנסה לענות על השאלה, כיצד צמחו מרחבים אלו בשיח הפמיניסטי ? עוד לפני הקמת מדינת ישראל, לצערינו,  יצרו סוג של שיח שהשפיע על התנהלות החיים במדינה עד כדי כך שחשבו שזאת המציאות הנכונה ואין בלתה. זאת הייתה פעולה מכוונת כדי לעצב את החברה. הם יצרו מגדריות , מרחבים  בלתי ניתנים לכאורה לשינוי .
{ "מרחב ציבורי" – הציבור , רשות הכלל .  מרחב זה נעצב בצורה שגבר הוא המקבל את ההחלטות הפוליטיות וכן את ההחלטות הגורליות, החלטות הקשורות לפעילות הכללית. הייתה מעין הבנה ברורה שלאשה אין שיג ושיח בדברים אלו ותפקידה אחר לגמרי. הגבר היה מקובע בראש הפירמידה החברתית כאשר ברור שהאשה בבית תחליט, אולי ?. האשה היא המרחב הפרטי והגבר המרחב הציבורי כאשר ההבחנה מכווונת ומטרתה להנציח את המגדריות והכי גרוע את ההירכיה שהגברים מעל לכל וברור שאין לאשה מה להתערב. ניתוח אישי שלי : צריכים להבין דבר זה לא רק בכתב. יש לראות את ההבדלים שעשו בין ספרדים לאשכנזים כלומר הביאו את הספרדי למצב שספרדי חשב שהוא אפס וכלום.  אותו דבר כאן וזה הכי גרוע , שגרמו לנשים לחשוב שהם נחותות ולא רק שהסתכלו עליהם בצורה כזאת. זאת הטענה העיקרית כלפי אותה תקופה גם ללא קשר לפמניזם שעלה. { "מרחב פרטי" – בית, משפחה,ילדים.
מרחב זה היה ברור כדבר המובן מאליו – שייך אך ורק לנשים, הרי התכונות הביולוגיות של האשה משייך אותה לשם – כך טענו. הפעלת היגיון ושליטה, אין האשה מסוגלת מבחינה טבעית לבצע פעולות אלו הרי אין לה כלל את התכונות לכך. הגבר לעומת זאת בנוי, הוא עם "היגיון בריא וישר" יש לו "שליטה על מעשיו". כך שהיה ברור מאיליו שתפקיד האשה בראש ובראשונה לדאוג להמשיכיות החברה, לטפח את ערכי החברה, התרבות והמסורת – הרי ביולוגית בנויה לכך. הייתה מטרה מכוונת להרחיק את האשה מהמרחב הציבורי ולהנציח את המעמד שלהן ושוב הכי גרוע לגרום להם להבין שזה נכון כפי שהם, הם שוליות וזה נכון, הם נחותות וזה נכון – היו המון נשים שהבינו שכך צריך להיות ואין צורך כלל לשנות. N השיח הפמיניסטי למרות כל הנ"ל היו להמון נשים מטרות לאומיות שרצו ליישמם אולם הנ"ל ממנע מהם זאת ולכן השתמשו בשיח הפמינסטי להיכנס ולסייע במטרה הלאומית כאשר המטרה הלאומית הייתה העליונה.
המציאות שהייתה קיימת מנעה מהם זאת ולכן הביקורת הפמניסטית בקשה לבחון מחדש את המושגים "ציבורי" "פרטי" "פוליטי" "אישי" הפמניזם שעלה דרש שיראו את האשה כבת אדם. הבסיס לביקורת נשענה על תפיסות פוליטיות- חברתיות וכלכליות שגובשו במערב במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 . טענת הביקורת הייתה שדחיקת האשה למרחב הביתי מסייעת  במכוון לשמר את המצב הקיים שאשה לא תתערב בכל המרחב הציבורי וניתן לזהות זאת, בסדר החברתי המסורתי וכן בחברה הלכאורה ליברלית המודרנית. משמעות הפרשנות הפמניסטית והשלכותיה על הנשים מתייחסת גם לפתרונות לדרכי הפעולה הרצויים כדי להביא לחיסול המגדריות שנוצרה כלפי נשים – חיסול המגבלה שהוטלה על הנשים. היה על נשים לבחור באסטרטגיה שתקדם את השאיפות שלהם כגון נשים עם מודעות פמניסטית יתחברו עם גברים האוחזים בתפיסת עולם מתקדם כך שיוכלו להפוך את תביעותיהם לאפקטיביות. תביעות הנשים התייחסו גם למעמד האשה בביתה ולא רק לזכויות פוליטיות. אחד המאבקים                                                                                                                                                                                                    המרכזיים בתקופת היישוב היה מתן הענקת זכות בחירה לנשים כאשר הכרת נשים כאזרחיות לכל דבר הוא ביטוי מובהק לקולקטיב הלאומי שהרי אזרחות כרוכה במילוי חובות ולא רק בקבלת זכויות. היה חשוב להשקיע בחינוכם של הבנות שהוא אמצעי חיובי לחיזוק הלאום וחיזוק הבנות בתפקידם העתידי בהקמת המדינה בכל התחומים הציבורי והפוליטי.
לסיכום:
היחס כלפי נשים בחברה היהודית הייתה על פי הסדרים שבאו במטרה לעצב את דעת הקהל ובאו לידי ביטוי בשליטת הגבר במוסדות החברה ובמשפחה. נשים יהודיות קיוו שבהצטרפותן למרחב הציבורי יימצא להן מוצא מכפיפותם ומשוליותם היחסית בחברה. נשים שמו דגש המודרניזציה, בעיקר באמצעות הכשרה והשכלה- ושילובה במרחב הציבורי. נשים בעשייתן קראו תיגר הן על גבולות הלאום, ועל מגבלות התפיסה הלאומית שעמדה ביסודו. ייצוגי הנשים בשיח הלאומי המקומי היה העצמת  האישה כאם.20 מתוך
2 0 œ  תשובה לשאלה 2 סעיף א'  בתשובה זאת אציג את נקודת המבט של היישוב הישן על מקום הנשים במרחב הציבורי, וכיצד נקודת מבט זו –