¶שאלה 1, סעיף א': בסעיף זה, אתאר את תנאי העבודה במשק הבית, ולאחר מכן אתאר את אופן הפעולה לשינוי תנאי העבודה ותוצאותיהם המתוארים בסיפור זה.
 —תנאי העבודה במשק הבית :
עבודה קשה, מייגעת ("משפשפת את הסירים השחורים"), אין הגבלה בשעות העבודה, אין הפסקה -חוזרת הביתה בשעות מאוחרות, השכר – זעום. למרות שעות עבודה רבות,  לא מצליחה להתקיים מהשכר. עבודה בתנאים ירודים, שכר נמוך, יחס משפיל  ("הגברת נותנת לה את השיירים מצלחתו של האדון"), עבודה ללא ביטחון תעסוקתי –  "העיזה" להתלונן על תנאי העסקתה ופוטרה.
אופן הפעולה לשינוי תנאי העבודה ותוצאותיהם המתוארים בסיפור זה- הבחורה פונה להסתדרות הפועלים שהיא חברה בה. ההסתדרות וארגוני הנשים החלו לפעול- הם ניהלו מו"מ שנמשך שבועות, ואחרי חשבונות רבים החליטו לדרוש מהגברת הנכבדה – אשת חבר הסתדרותי, שתוסיף על השכר. התוצאה- הגברת הבטיחה להוסיף על השכר, ובמקום זאת פיטרה העובדת מעבודתה.
כלומר, ניתן לראות, שלמרות שהמעסיקה היא חברת הסתדרות וכביכול יש שיתוף סוציאליסטי, תפיסת עולם משותפת, שוויונית לכאורה – זה לא מפריע לה לנצל את הבחורה ולהעסיק אותה שעות בלתי מוגבלות וכו'. כלומר למרות הכל ישנם פערים מעמדיים וכלכליים. הסתדרות הפועלים וכל המוסדות וארגוני הנשים, לא הצליחו לפעול לשינוי תנאי העבודה ואף גרוע מזה לא יכלו אף להגן עליה – הבחורה פוטרה.ציטוטים מתוך הקטע היכן זה?
¶שאלה 1, סעיף ב':
קשיי התעסוקה והפרנסה של נשים בחברה היהודית בשלהי התקופה העותומנית ובתקופת המנדט, והשלכות של קשיים אלה על מצבן של הנשים.
 —קשיי התעסוקה והפרנסה של נשים בחברה היהודית בשלהי התקופה העותומנית :
חוסר אחידות בשוק העבודה . במושבות- היצע תעסוקתי שמתאים לנשים, כאשר במרכזים העירוניים התעשייה מתפתחת הייתה ותובענית מבחינה גופנית ודרשה הכשרה מקצועית – נשים התקשו למצוא עבודה בשכר.
מפגשן של העולות עם המציאות בארץ ועם עולם העבודה, היה כאוב. מצד אחד היו מספר מוגבל של מקומות עבודה אולם מצד שניחוסר התאמה למקומות העבודה הקיימות. זו הייתה תולדת סיבות שונות. בראש ובראשונה, תנאיו הראשונים של המשק בארץ הקשו על יכולת הקליטה של העובדות כגון בתעשייה שהרי בתנאי תחרות קשה נתפסו הנשים אז לצערינו כסוג ב' בשוק העבודה ולכן נטו לדחוק אותן החוצה. המוסכמות שרווחו בחברה היהודית לגבי עבודת נשים במרחב הציבורי תרמו למעמדן הירוד בשוק העבודה. בתקופה זו ציפו מהאשה למלא את תפקידה המסורתי – עזר לבעל, לגדל את הילדים, להימנע מלעסוק בנושאים שמחוץ לתחום המשפחה. עבודת נשים בשכר, מחוץ לבית, לא הייתה בגדר מוסכמה בשלהי התקופה העותומנית. עם זאת, הנתונים מלמדים כי נשים רבות  יצאו לעבודה. מרבית הנשים, בעשור השני של המאה ה-20,  עבדו בענפי השירותים לסוגיהם.
שוק העבודה בא"י בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, היה שוק ממוגדר, בענפי השירותים עבדו יותר נשים מגברים. בתקופה זו קיימות תפיסות חברתיות שמרניות בדבר מקומן של הנשים בחברה.
— קשיי התעסוקה והפרנסה של נשים בחברה היהודית בתקופת המנדט:
תקופה ראשונה – עד פרוץ מלה"ע ה-1: בחינה מגדרית של הנשים היהודיות בארץ ועולם העבודה והאבטלה שלהן, מראה כי מצד אחד הן שימשו כוח אדם זול וקל לתחלופה ובכך ענו על האינטרס הכלכלי, ומצד שני העסקתן אפשר את קיומו  של האינטרס הלאומי.
מאפייני שוק עבודת הנשים בא"י:
דיון הציבורי בזכותן של נשים לעבוד: תעסוקת הנשים עוררה בא"י חילוקי דעות. כמו בארצות אירופה, נחשבה עבודתן למשנית, זה בה לידי ביטוי בתקופות של משבר כלכלי -נשים נשואות נדרשו לפנות מקומן לגברים כאשר …