שאלה 1, סעיף א' -הרקע החברתי של הסופרות בנות העלייה ה-1
מציאות שאישה כותבת הייתה יוצאת דופן בתקופת העלייה ה-1. אישה  המצויה בציבור הייתה אישה חסרת השכלה ואידיאולוגיה. הצטרפות אשה למפעל היישובי התקבלה כהליכה אחרי הבעל, ולא מיוזמתה העצמית. על רקע זה והעדרות מודעות עצמית משלהן , הולכה והתפתחה ספרות – כתיבה של נשים. בתוך הקבוצה הזו של נשות העלייה הראשונה ללא השכלה, ללא הערכה מבחינה חברתית, העדר מודעות עצמית משלהן למרות הכל – היו סופרות, שהיו שונות באופיין והשכלתן משאר הנשים בעליה הראשונה,שזכו להשכלה החורגת מן המקובל אצל נשים יהודיות מאותה תקופה. השכלה של לימודים תיכוניים, מקצועיים ואפילו אוניברסיטאיים. הן היו בקיאות בלשון העברית ובספרותה. אבותיהן או בעליהן היו מהשורה המובילה בקהילה היישובית.
הסופרות היו מודעות לעצמן ולחשיבות תפקודן לא רק כבנות של, או נשות של , אלא כשותפות שוות למפעל החברתי שנוצר בא"י. למרות היותן משוללות זכויות , הן מציעות מעורבותן ועזרתן בדרכים משלהן ולא דרך הממסד שאז שלל אותן.
נחמה פוחצ'בסקי מראשון לציון הקימה את 'חברת לינת צדק' לעוברי אורח ולפועלים עניים, שהתפתחה במשך הזמן לחברת סעד לחולים ולנצרכים; איטה ילין פעלה בירושלים להעסקתן של נערות עניות ולאשפוזן של חולות נפש במסגרת רפואית מתאימה; חנה לונץ ניהלה בימי מלה"ע ה-1 בית תמחוי לנזקקים, ועוד.
פרט לנ"ל עסקו אותן נשים גם בכתיבה, שהייתה כתוצאה ממעורבותן החברתית. בדרך זו ניסו להטביע את חותמן כנשים על החיים שהתגבשו בארץ ישראל, הן ביקשו להיות לפה לאותה בת העלייה הראשונה, שלא הבינה את מצבה או העזה לתבוע מן החברה להכיר בה. היצירה הספרותית של בנות העלייה ה-1, התמקדה בהגדרתה מחדש של האישה בהתאם לזהויותיה ולתפקודיה הנשיים במסגרת האידיאולוגית החדשה. סופרות העלייה ה-1
היו מחוברות גם לרעיון "הפמיניזם הלאומי" – המאבק הציוני לשוויון האישה. סופרות העלייה ה-1 חיברו את הדרישה לשוויון האישה לגבר יחד עם רעיון הציונות. לסיכום, הכותבות רובן באו ממשפחות לאומיות-ציוניות. ההשכלה והפתיחות בביתן נתנו בידיהן פרי לביטוי עצמי. מדובר באקט פמיניסטי בתקופת התעוררות הלאומיות. הפנו את תשומת הלב ליכולות האישה בחברה המתחדשת, ברוח השוויוניים של התחייה הלאומית. סופרות העלייה ה-1 הן נשים משכילות, ששלטו בשפה העברית, הנושא הלאומי היה חלק בלתי-נפרד מחייהן בבית והן עלו לארץ מתוך תודעה לאומית.
הופעתה של ספרות נשים בא"י, הפתיעה בעצם כתיבתה ובהיקף ממדיה למרות שהייתה בשלבים ראשוניים של גישוש. הסופרות בנות העלייה ה- 1 הן פרי תירבות והוו גל המשך לאותן נשים משכילות .
שאלה 1, סעיף ב' דמות האישה המשתקפת בכתבי סופרות בנות העלייה ה-1
תיאור באיזו מידה שיקפה עמדתן את השקפת עולמן. ביסוס על דוגמאות התחומים שמעסיקים הסופרות בנות העלייה ה-1, הם התחדשות החיים היישוביים, והשאיפה להתחדשות של האישה במסגרת חיים יישוביים אלה. הסופרות מבקשות לתעד את העם הזה והארץ הזאת- בפגישתם המחודשת.  —השאיפה לאישה חדשה:
כתיבת הסופרות על התחדשות החיים היישוביים היו בהתאם לכל הסימנים המאפיינים את ספרות העלייה ה-1 אולם שאיפת הנשים להתחדשות היא ייחודית ובלעדית לספרות הנשים דאז.
שאיפת ההתחדשות נראתה בכתבי בת העלייה ה-1,  בשתי עמדות – הטפה ומחאה אשר בהן הסיפור  מופיע כסיפור לוחם, המבקש להמחיש את מצבה הנחות של האישה המתיישבת, לא רק להסב את תשומת הלב להכיר בקיומו, …
œ השתקפות  האישה בכתבי סופרות בנות העלייה ה-1, והמידה ששיקפה כתיבתן את השקפת עולמן אביא באמצעות הכותבות המרכזיות בספרות נשים זו: חמדה בן-יהודה המייצגת את עמדת ההטפה, ונחמה פוחצ'בסקי את עמדת המחאה.
חמדה בן יהודה- עמדה של הטפה:
יצירתה  מבקשת לקדם את האישה באמצעות ההטפה. היא פונה בהטפה קודם אל האישה לנער אותה ממגבלות העבר ולפקוח  עיניה לאפשרויות בהווה. סיפוריה ובמאמריה אינם ענייניה הספציפיים של האישה מטרתם לדרבן את מעורבותה בחברת המתיישבים . נקודת המוצא  הוא ובראש ובראשונה- לאומי, ורק בדיעבד פמיניסטי.
השאיפה להתחדשות האישה הייתה גיוס האישה לצורכי הלאום, במטרה להוציאה מהעבר הטבוע בה ולהכניסה למעורבות לאומית מתוך הכרה משלה. התחייה הלאומית זהה, אצל ח' בן-יהודה, עם התחייה הפמיניסטית. מאבקה של ח.בן יהודה להוציא את האישה משוליותה הלאומית ולהעמידה שוות ערך במפעל החלוצי וזוהי פעולה ראשונה לקראת אישה חדשה.
"האישה החדשה" על פי ח.בן יהודה תתרום לאיכות קהילת –