בס"ד ישראל בעשור הראשון 10486  –  מטלת מנחה 15     מגיש : תשובה לשאלה 1 – יציבות מול חוסר יציבות הממשלה התאפיינה ביציבות  שהרי מפא"י הובילה במשך כל התקופה את כל הממשלות  ובכל הממשלות היה רוב לשרי מפא"י פי שתיים משאר המפלגות . היא זו שהרכיבה תמיד את הממשלה ובחרה את השותפות שלה. גורם נוסף ליציבות היא אישיותו הכריזמטית והכמעט משיחים בעייני אנשים רבים.
מצד שני חוסר יציבות ובמשברים פוליטיים רבים ותכופים. בעשור הראשון לקיומה של המדינה כיהנו בישראל שמונה ממשלות, לא כולל ממשלה הזמנית. בממוצע כל ממשלה כיהנה פחות משנה.
חוסר היציבות נגרם כנראה מרצון של המפלגות הקטנות להחליש את כוחה של מפא"י וכן אישיותו הנתונה במחלוקת של בן גוריון אישיות מורכבת, נטייה להסלמת והקצנת משברים, חוסר סבלנות לתהליכים ארוכים ובירוקרטיים.
היו קבוצות מפלגות ואנשים שהוא לא ראה את הלגיטימיות שלהם (כמו חירות, מפ"ם ומק"י והעומדים בראשם) מערכת יחסים מתוחה, חשדנים, ומזלזלת כולל את חבריו למפלגה. אישיותו תרמה לא מעט לכאוב בהתנהלות ולמשברים של הממשלות הרבות בעשור הראשון.
הסיבות לנפילתן של הממשלות:
הראשונה באוקטובר 1950  –  משברים על רקע דתי: שמירת שבת במדינה. והגעת עולים לארץ בשבת. השרים הדתיים התפטרו. על רקע טכני: בממשלה היו 12 שרים  ובן גוריון רצה להוסיף עוד שר. על פי החוק שהיה, כדי להכניס שר נוסף על כל הממשלה להתפטר. ולהתייצב שוב עם השר החדש. השנייה בפברואר 1951  – משבר בסוגיית חינוכם של ילדי העולים. מחלוקת בין מפא"י לבין החזית הדתית בדומה למחלוקות שהביאו לפירוק הממשלה הראשונה. בן גוריון מפזר את הכנסת והולך שוב לבחירות ומאמין שיוכל לקבל רוב גדול יותר.
השלישית דצמבר 1952  – משבר על רקע נושאי הדת שאלת גיוס בנות דתיות לשרות הלאומי והחינוך הדתי ומשברים בשאלות הדת ועתידה במדינה. השר הסעד יצחק מאיר לוין איש אגודת ישראל, התנגד לגיוס בנות דתיות לשירות לאומי והתפטר וכך גם שאר שרי אגודת ישראל הסירו את תמיכתם בממשלה וכן שני שרי המזרחי בהמשך. התוצאה – מיעוט פרלמנטרי. בעקבות כך, שוב התפטר בן גוריון.
הרביעית  דצמבר 1953 –  משבר על רקע טכני כלומר בן גוריון מתפטר והתיישב בשדה בוקר. בן גוריון הקים קואליציה רחבה למפא"י, הציונים הכלליים, המפלגות הדתיות הפועל המזרחי והמזרחי והמפלגה הפרוגרסיבית על מנת למנוע חוסר יציבות פוליטית. המשבר הראשון היה התפטרותם של ארבעה שרי הציוניים הכלליים מהממשלה בעקבות החלטת מפא"י לאפשר לבתי ספר ממלכתיים להניף דגל אדום של תנועת הפועלים ולשיר את "תחזקנה" המנונה של תנועת הפועלים. לאחר מכן יושב סכסוך זה ואושר על ידי הכנסת צירופם מחדש של חברי השרים אך הדיונים סביב זה היה מן הסוערים במדינה והביא שוב להתפטרות בן גוריון ולמעברו לשדה בוקר.
החמישית יוני 1955 –    משבר על רקע "עסק הביש" ובעיקר משפט קסטנר (שעוסק בשואה). הממשלה החדשה היתה ברשות משה שרת, מפא"י, הציונים הכלליים ומזרחי. מה שהביא לפירוקה היה משפט קסטנר שפסק דינו מתח ביקורת רבה על התנהגותו של ישראל קסטנר חבר מפלגת מפא"י בתקופת השואה. הביקורת לקראת הבחירות גרמה לטישטוש עמדות פוליטיות בנושאים אחרים ולעימותים פוליטיים בין אלו שעמדו וצידדו בקסטנר לאלו שתמכו בהעמדתו לדין.
השישית נובמבר 1955  – משבר על רקע טכני, בחירות. ממשלה שבראשה משה שרת מפא"י והמזרחי. ממשלה שנועדה להיות ממשלת מעבר עד לקיום בחירות. השביעית דצמבר 1957 –  על רקע התנגדות לקשרים עם גרמניה. הממשלה הארוכה ביותר בעשור הראשון –
44 מתוך 50 תשובה לשאלה 2
"  מה היה " העסק ביש"
1 –     "העסק הביש" – פרשה שתחילתה ביולי 1954. נתפסו במצרים מספר יהודים צעירים בפעילות בשירות מדינת ישראל המטרה הייתה שיבוש הקשרים בין השלטון המצרי החדש, ברשות ג'מאל עבד אל נאצר, לבין המערב. הוטמנו פצצות על ידי הקבוצה בסניף הדואר האלכסנדריה, בסיפריות האמריקניות בקהיר ובאלכסנדריה, ובבתי הקולנוע.
2 –     הקבוצה נתפסה והועמדה לדין. התעוררה בישראל השאלה מי נתן את ההוראה להפעילה?  שר הביטחון פנחס לבון, טען כי ראש אמ"ן, אל"מ בינימין ג'יבלי, נתן את ההוראה, וג'יבלי טען, כי קיבל את ההוראה משר הביטחון. השאלה מי נתן את ההוראה הובילה אף לפרשה נוספת בהמשך, בשנות השישים בפרשייה נוספת "פרשת לבון".
3-     ערב מתן פסק הדין במשפט בקהיר,  מינה רה"מ את ועדת "אולשן" ועדה בת שני חברים, יצחק אולשן –