התופעה המתוארת בפסקה מציגה את תרבות הפנאי לילדים בזמן חג החנוכה. בימי החגמשתנה השגרה המשפחתית, שעות הפנאי רבות וסדר היום מתערער. על כן, בתעשיית הבידורקיים ניסיון לזהות את הנושאים המעסיקים ומרתקים את הילדים ולהביאם לידי ביטוי, בין היתר במופעיםשונים, לגילאים שונים ולמגזרים שונים. בפסקת המטלה יש התייחסות לתכנים השונים שהועברו בהצגות: סיפור אהבה במחזמר "פנטזיה", חוויות מטיול בארץ ישראל ב"הופ מותק של פסטיבל", יחסי אבות ובנים במחזמר החרדי "שומר הסיפורים" ועיסוק בתחרות, יופי וסלבריטאיות ב"איקס פסטיגל". תכני ההצגות עוררו דיון; באף אחת מההפקות לא הייתה התייחסות ישירה לחג החנוכה ובחלקן היו תכנים מיניים לכאורה.
עם זאת, רובן עסקו בתכנים של מאבק בין טוב ורע, משפחתיות, תחרות וישראליות. חיברותהוא תהליך בו לומד האדם להיות חבר בחברה. בתהליך זה הפרט סופג מהחברהערכים, נורמות ומיומנויות המאפשרות לו להשתלב בה.היות ותהליך החיברות מתחיל מרגע לידתו של האדם, יש חשיבות לתכנים ולמסרים השונים אליהם ההורים חושפים את ילדיהם.
הצגות הילדים משמשות כסוכן חיברות, המעביר בצורה ישירה או עקיפה ערכיםומסרים חינוכיים, תרבותיים והיסטוריים.הדגש על חשיבות תוכן ההצגות קיים בשל ההשפעה שיש להן על דור העתיד. ולכן, יש לגיטימציה להתעוררות הדיון הסוער בחברה.
לפי מאמרם של ששון לוי ולוי (2005), קיימת בישראל חיברות מיליטריסטית ששמה את החייל הקרבי כאידיאל שצריך לשאוף אליו. אם נשווה את מאמרם להצגות חנוכה, ניתן לומר כי כמו שהחייל הקרבי הוא אידיאל מבחינת הישראלים, כך גם הכוכבים שמופיעים בהצגות החנוכה הם אידיאל עבור הילדים שמגיעים להצגות. הילדים שואפים להיות כמו השחקנים בהצגות. ניתן לראות זאת בהערצתם של הילדים לכוכבים- הילדים קונים מוצרים של הכוכבים שהם רואים בהצגות (מצעים, מחברות, פוסטרים וכו'), מתחפשים אליהם בפורים ולפעמים שואפים להיראות כמוהם בחיי היום יום. המאמר של ששון לוי ולוי מנותח ע"י הפרדיגמה הקונפליקטואלית, אשר רואה את החברה כזירה של חוסר שוויון המביא בעקבותיו שינוי וקונפליקט. לפי פרדיגמה זו, החברה נמצאת כל הזמן בתהליך של שינוי.ניתן לראות את השינוי המתמיד גם בתרבות הישראלית, ובין היתר בהצגות. הקונפליקט שעולה נוגע לתכני ההצגות: האם הכרחי שהצגות חנוכה יעסקו בחג החנוכה ויכללו ערך מוסף, או שזה בסדר שההצגות אינן יעסקו בחג עצמו, אלא יהוו רק בידור והנאה לילדים.
אם בעבר היה להצגה ערך מוסף הכלל את תכני החג, כיום רב –
ביבליוגרפיה:
זרובבל, יעל., (1994). מות הזכרוןוזכרון המוות:
מצדה והשואה כמטאפורות היסטוריות, אלפיים, 10, 67-42.     ששון-לוי, אורנה, לוי, גל., (2005). "קרבי זה הכי" – תלוי עבור מי. חיברות רפובליקנית, מעמד ואתניות בישראל. בתוך: גור, חגית (עורכת). מילטריזם בחינוך. תל אביב: בבל. 244-220. שמעוני, גדעון., (2002). תרומתן של תיאוריות על הלאומיות לחקר הציונות כתנועה לאומית. בתוך: יעקובי, דני (עורך), מתנועה לאומית למדינה. ירושלים: מאגנס, 19-11.