החוג לקרימינולוגיה יחס המקורות היהודיים לאונס שם הקורס: קריאה בסיפורי אונס- סמינריון עיוני מספר קורס: 9360000 ב' בחשון תשע"ח                                                                                                               22.10.2017
תוכן עניינים
מבוא -.
1-2
פרק 1- מעמד האישה במקורות היהודיים …
3-4
פרק 2- אונס לפי המקורות היהודיים
2 .1 הגדרה
5
2 .2 אונס נערה בתולה –.
5-7
2 .3 אונס מאורסה .
7-8
2 .4  אונס נשואה …
8-9
2.4.1 אשת כהן שנאנסה —
9-10             2.4.2 אונס בין בני זוג –.
10-11
פרק 3- אונס לפי המקורות היהודיים כיום
3 .1 שפיטה וענישה כיום …
12- 13
3 .2 שילוב המקורות היהודיים למציאות בימינו .
13-15
3 .3 החברה החרדית כיום ..
15-17
סיכום -.
18
ביבליוגרפיה מבוא
עבודה זאת תעסוק ביחס של המקורות היהודיים לאונס.
מטרת העבודה היא להראות כיצד השקפת היהדות שמתבטאת על ידי המקורות היהודיים רואה את תופעת האונס. על מנת להבין את מהות העבודה החלטנו לפתוח בפרק של מעמד האישה במקורות היהודיים. מקור מעמד האישה כנחות במקורות היהודיים הוא חלק מהבריאה עצמה ותוצאת החטא הראשון. מעמדה של האישה מובע בתמציתיות במיתוס גן העדן: האישה נבנתה מצלעו של האיש ועל כן היא עזר כנגדו ואין לה כל מעמד עצמאי. כמו כן לפי רוח המקרא האישה האידיאלית היא זו שמשמשת  כעבד את בעלה ושכרה של אשת חיל נובע מעבודתה כדי להרבות את כבודו של הגבר. על כן פרק זה נועד כדי לעזור לנו להבין את מעמד האישה במקורות ומתוך כך את יחס המקורות לאונס אישה (גרנות, 1981, עמ' 127-132; רוזן- צבי, 2006).
לאחר שבחנו את מעמד האישה במקורות היהודיים, הגדרנו מהו אונס. הרמב"ם מגדיר אונס על ידי השוואתו לפיתוי. כמו כן על מנת להגדיר אם האישה בחזקת מפותה או אנוסה הוא נעזר בהשוואה בין עיר לשדה. יחד עם זאת, כאשר מדובר בלשון החוק המקראי המילה אונס אינה מופיעה ולכן הגדרת מעשה האונס לפי המקרא בלבד היא בעייתית, ומכאן גם לא נתפס כעוול לנאנסת. ישנם סיפורי אונס מקראיים שניתן להבחין בהם בפעלים המבטאים אלימות וכפייה כלפי האישה, שמהם ניתן להבין שהמעשה לא היה מתוך רצון האישה ועל כן הוא בחזקת אונס. יחד עם זאת, המקרא לא רואה את האונס כפשע של האנס אלא כראיה על זיכוי הנערה מאשמת ניאוף (הרמב"ם, הלכות נערה בתולה פרק א'; הראל, 2015; אשמן, 2008, עמ' 167-192).
כמו כן המקורות היהודיים עושים שלוש הבחנות שונות בנוגע להגדרת האונס וההתייחסות לאונס: אונס נערה בתולה, נערה מאורסה ואונס אישה נשואה. בתוך אישה נשואה נתייחס לאונס אשת כהן ואונס בין בני זוג בנפרד.             הפרק האחרון של העבודה עוסק בכיצד נתפס היחס לאונס על פי המקורות היהודיים כיום.  על אף שלמערכת המשפט במדינת ישראל יש חלק מהותי בעולמה של ההלכה, אין אפשרות ליישם במדינה מודרנית את מערכת הענישה כפי שהיא מופיעה בתורה. קיימים הבדלים בחוקי המקורות היהודיים לבין החוקים היום ביחס לאונס.
ראשית, ההגדרה הראשונית של חוק העונשין לגבי אונס היא שונה בתכלית מההגדרות השונות במקורות היהודיים. כמו כן החוק המודרני לא עושה הבחנה בין נערה בתולה, מאורסה או אישה נשואה ומיקום האונס הוא אינו שיקול לקביעת העונש. לעומת זאת, חוק העונשין כן עושה הבחנה בין אונס למעשה מגונה, מה שאינו קיים כלל במקורות היהודיים. אם כן, נשאלת השאלה האם חוקי המקורות היהודיים תקפים לימינו אלה, וכיצד פועלות הקהילות שעדיין חיות לפי חוקים אלה לבין מציאות שונה לחלוטין. מכאן שאף שלא ניתן ליישם בדיני העונשין כיום חלק גדול מדיני העונשין שבתורה, יש מקום רב ליישם עקרונות מדיני העונשין שבתורה במסגרת החלק הכללי של החוק הפלילי. (אישון, ל.ת, למעשה:
אקטואליה הלכתית).
לאור כך, בפרק זה נציג את חוק שפיטה וענישה כיום כפי שהוא מוצג בחוק העונשין תשל"ז- 1977. לפי חוק העונשין על מנת שעבירה תיחשב כאונס צריכים להתקיים שני תנאים בסיסיים: בעילה והיעדר הסכמה ועל כך נפרט בהמשך. כמו כן נתייחס לעבירת מעשה מגונה כפי שהוא מוגדר בסעיף 348 (ו) לחוק העונשין, לפיו מעשה מגונה הוא עבירה שניה בדירוג החומרה מבין עבירות המין. בנוסף יוצג השילוב בין המקורות היהודיים למציאות בימינו, שכן ההלכה שואפת לשמר את חוקי התורה, ליישם אותה בהווה ולתקפה בעתיד. לבסוף נעבור אל החברה החרדית מתוך ידיעה כי החברה החרדית היא חברה שמתאפיינת בהקפדה די רבה על שמירת המצוות ואורח חיים הלכתי. כמו כן, היא חברה די שמרנית מבחינת התרבות, המנהגים ואורח חייה. לפיכך, נשאלת השאלה כיצד אותה חברה, המחמירה בכל הנוגע לקיום מצוות ובעלת גישה הלכתית, מתמודדת עם המציאות של היום, האם היא מקבלת את הגישור בין ההלכה לחוקי מדינה דמוקרטית ואיך היא מתמודדת בכל הנוגע לחוק הפלילי שנע בין ההלכה לשמירה על החוק וסדר. ועוד בעניין זה נתייחס לשתיקה העצומה בקהילות החרדיות כאשר אישה עוברת התעללות מינית או אונס. רוב הבנות בחברה החרדית גדולות ללא תקשורת אמיתית עם בנים ועם ידע מאוד חסר בנושא. כמו כן לנשים בחברה הדתית לא קל לספר סיפור תקיפה מינית הכולל תיאורים פלסטיים, בעיקר לשם הצניעות אך גם מפאת החינוך- לא נאה לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ  על כן נציג למי אישה חרדית פונה במצב כזה, התגובות או היחס שהיא מקבלת ואופן התנהלות הטיפול בנושא (ארליך, 2013, NRG).
בחרנו דווקא בנושא "היחס במקורות היהודיים לאונס" בסמינריון העיוני שלנו מכיוון שכתבו רבות בנושא האונס על כל גווניו ורבדיו, אך כמעט ואין התייחסות מעמיקה לנושא זה באופן ספציפי, על אף שמדינת ישראל מוגדרת כמדינת היהודים וחוקי המשפט בכל נושאיו מושתתים על הדת היהודית. אנו רואות בנושא זה כנושא מסקרן שכן אנו חיים בסביבה שניזונה ופועלת על פי חוקי הדת ושהדת מהווה מרכיב חשוב ועיקרי באורח חיי היום יום, לכן היה חשוב לנו לחקור את השקפת המקורות היהודיים מההיבט של האונס.