יצירת רב משמעות בנאום אליפז (איוב ד’-ה’) ובשירים “אנוש כחציר ימיו”, “לפעמים מתגעגע”, ו”אצל איוב זה היה חד פעמי” לנתן זך

שנת הגשה 2017, 6420 מילים

[שם המוסד האקדמי] [שם הפקולטה/מסלול] עבודה סמינריונית בקורס:
[שם הקורס] בנושא:
יצירת רב משמעות בנאום אליפז (איוב ד’-ה’) ובשירים “אנוש כחציר ימיו”, “לפעמים מתגעגע”, ו”אצל איוב זה היה חד פעמי” לנתן זך מגיש:
ת.ז.
המנחה:
תאריך:
תוכן העניינים

1 .        מבוא. 2
2 .        אמצעים אמנותיים.. 3
3 .        יצירת רב משמעות באיוב ד’-ה’ 6
4 .        יצירת רב משמעות בשירי זך. 11
5.        אנלוגיה בין שני סוגי הטקסטים.. 16
5.1.             שימוש בפערים.. 16
5.2.             שימוש באלוזיה. 17
5.3.             שימוש באירוניה. 17
5.4.             שימוש בביטויי חרב פיפיות. 18
6 .        סיכום ומסקנות. 19
רשימת מקורות. 23
נספח – השירים.. 24

1 .    מבוא
אחד המאפיינים של האניגמטיות בספר איוב היא היצירה של מספר קריאות מתחרות, אשר כל אחת מהן אפשרית על סמך הטקסט, אבל מוציאה את רעותה. לדוגמא, מהי הסיטואציה שמסתתרת מאחורי נאום אליפז? האם אליפז למעשה צודק ואיוב והקוראים לא יודעים זאת? או האם איוב צודק ובכך מתעלה, מוסרית, על האל? גם בשיריו של זך יש תופעה דומה, בה נוצרת אפשרות לקריאות מתחרות ודרכים שונות לפרש את השיר. נשאלת השאלה, אם כן, מהם האמצעים המשמשים את המחבר המקראי על מנת ליצור רב משמעות? מהם האמצעים בהם זך עושה שימוש על מנת ליצור רב משמעות? האם כלים אלו דומים או שונים? שאלה זו מתחדדת לאור העובדה שזך מתייחס ישירות לספר איוב באמצעות אזכורים וארמזים שחקירתם חיונית לבדיקת הקשר האינטרטקסטואלי בין המקרא לשירים ותורמת להבנה ההדדית של שני המקורות.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק מהם האמצעים ליצירת דו משמעות ורב משמעות בנאום אליפז (איוב ד’-ה’) ובשירי נתן זך “אנוש כחציר ימיו”, “אצל איוב זה היה חד פעמי” ו”לפעמים מתגעגע”, ומה ניתן ללמוד מכך על כל אחד מסוגי הטקסטים. לצורך כך אנתח את הטקסטים הנ”ל תוך התמקדות באמצעים השונים ליצירת דו משמעות ורב משמעות, ולאחר מכן אשווה בין האמצעים בהם משתמשים שני סוגי הטקסטים. לבסוף, אציג מסקנות העולות מן ההשוואה לגבי התרומה של הניתוח להבנת כל אחד מסוגי הטקסטים.

מילות מפתח , , , , , , , , , ,
מקצוע/ות
מספר מילים 6420
מספר מקורות 12
שנת הגשה 2017