יסודות השלטון המקומי
1 0459
קיץ ג2017

8 5
ממ"ן: 14
שאלה מספר 1
א.  בסעיף זה נתבקשתי  להסביר את המאפיינים של השלטון המקומי הכפרי בישראל:
הפרדה שלטונית בין כפר לעיר – לכל יישוב עירוני יש רשות מקומית משלו. לעומת זאת היישובים הכפריים משולבים במערכת שלטונית נפרדת הבנויה מ- 2רבדים: ועד מקומי, שתפקידו לנהל את היישוב היחיד. מועצה אזורית המאגדת את הניהול ששל מס' יישובים. ניתן להסביר צורה זו לדרך ההתפתחות של המועצות האזוריות שנבנו מיוזמת היישובים. יש לציין כי ישנם יישובים כפריים כגון מטולה וראש פינה שמנוהלים ע"י מועצה מקומית.
תחומי שיפוט לא רציפים – לכל מועצה אזורית וועד מקומי יש תחומי שיפוט מוגדרים. מועצה אזורית יכולה להכיל גם שטחים שמחוץ לתחום השיפוט של היישובים המאוגדים בתוכה. אחת הסיבות לכך היא שתחום השיפוט אינו רציף הינה ההפרדה בין מגזר עירוני למגזר הכפרי. ניתן לראות דוגמא לכך את קריית מלאכי שנמצאת בתחום השיפוט של מועצה אזורית באר טוביה. סיבה נוספת לכך היא מגוון רב של צורות יישוב ושיות ארגוני לדוגמא בגליל העליון ישנם קיבוצים המאוגדים במועצה אחת ולעומתם היישובים שמאוגדים במועצה אחרת.
ייצוג תושבים במועצה אזורית לפי יישובים – מליאת המועצה האזורית מורכבת מנציגי היישובים בניגוד למגזר העירוני שבו המועמד אינו נבחר על סמך מקום מגוריו.
מעורבות אגודות שיתופיות במערכת השלטון המקומי – הבסיס לפעולת האגודות השיתופיות נמצא בפקודת האגודות השיתופיות 1933, שם הם מוגדרים כאגודות מסוג –
ב.  בסעיף זה נתבקשתי להסביר על אפקט השכונה ועל השוני של מן ה"גטו".
שכונה היא צורת התאגדות הפשוטה והבסיסית ביותר. שותפות הגורל בשכונות מקבלת חשיבות רבה מאוד …
50 שאלה מספר 2
בשאלה זו נתבקשתי לסקור את מאפייניה העיקרים של "עיר עולם":
מושג זה מיוחס לפרידמן ווולף (1982) שראו בעיר עולם את מוקד השליטה וקבלת ההחלטות במשק הגלובלי. ערי עולם תופסות שטח גיאוגרפי קטן אך מהוות מוקד ליבה למשק.
ישנם מספר מאפיינים מובהקים לעיר עולם.
הון גלובלי: ערי העולם הן נקודות המוצא של ההון הגלובלי. כלומר רובו מרוכז בערים אלו ושמה מתרחשים עיקר הפעולות בו.
מקום מושבן של חברות: חברות רבות רב לאומיות נמצאות בתוך הערים הללו ושמה הן קבעו את …
…

1 5
שאלה מס' 3
בשאלה זו נתבקשתי לסקור את מאמרם של שרר, ינאי וקטן ולהציג את פתרונם לגבי הניגוד שבין מדיניות השלטון המרכזי לבין המקומי בנוגע להספקת שירותי הרווחה בישראל.
ישנה בעייתיות רבה במערכת היחסים בין השלטונות (מקומי ומרכזי) הנובעת בעיקרה מאופן היחס של השלטון המרכזי למקומי. השלטון המרכזי רואה בשלטון המקומי גוף ביצוע ולא שותף בקבלת החלטות. הוא רואה בו נחות ממנו וזאת למרות היותו של השלטון המקומי קרוב יותר לפרט, לאזרח, ומשום כך מכיר צרכיו באופן טוב יותר.
לאור העובדה שרשויות מסוימות עתירות תקציבים בעוד רשויות אחרות בעיקר בפריפריה, עניות יותר, נוצר מצב בו רשויות מסוימות יכולות לספק לתושביהן שירותים טובים יותר וכך נוצר יחס לא הוגן ושוויוני כלפי חלק מהאוכלוסייה. בעיקר בתחום הרווחה אך לא רק.
בכדי לפתור את הבעיה הזו, על השלטון המרכזי לקבוע תנאי רף אחידים, לאומיים, ובעיקר נוקשים, אשר יספקו סל שירותים אחיד לכלל תושבי המדינה ללא תנאי מגורים מקדים.
על –