על סף העת החדשה ממ"ן 12
הערה: חשוב לציין שישנה הדדיות בין כל השאלות ועל כן הרחבה מסוימת בשאלה אחת תורמת לתשובה של תשובה אחרת הציון – 80 שאלה 1
בבואנו להציג את תכנית החינוך ההומניסטי ואת חידושיה המרכזיים נציג את התחומים של תכנית זו. יש לציין שההומניזם הוא בעצם המפתח לתורת החינוך הזו.  הומניסט הוא אותו אדם המפתח ולומד וחוקר את תרבות האדם. נקדים ונאמר שמשמעותו של החינוך ההומנסיטי הוא לימוד של החברה האנושית. (Studia humanutatis= חקר האדם והחברה האנושית). לימודים אלו היו עוסקים לא רק בלימודים בתוך מערכת החינוך אלא גם בחקר של אותם התחומים. מי שהגדיר בפעם הראשונה את המושג של החינוך ההומנסטי היה פיטררקה. פיטררקה (משורר מלומד ופילוסוף) נולד בשנת 1304 והתוודע אל התרות הקלאסית בעת שלמד באביניון באפיפיורות הגולה. הקדיש את זמנו לפעילות ספרותית ולהתעמקות ביצירות הקלאסיות. פיטררקה הציג את אידיאל חיי הלימוד לבין אידיאל החיים הפעילים.
ואמר שצריך לשים דגש על לימודים הללו, אך לא פירט בצורה מפורשת אילו תחומים צריך ללמוד. מי שהגדיר את המקצועות עצמם היה  קלוצ'יו סלוטטי (1331-1406), נצר למשפחת אצולה פיאודלית, התקבל לגילדה בפירנצה משום שראה ששמה יהיה אחד המוקדים של התפתחות הרנסנס. (בהמשך המטלה נבין עד כמה מהפכני זה שאיש אצולה נכנס לגילדה בפירנצה).
המקצועות שנכנסו לתכנית הלימודים היו:
1.    גרמטיקה – שפה וספרות של יוונית עתיקה, לטינית והחל מהמאה ה15 גם עברית.
2.    פואטיקה – שירה.
3.    היסטוריה – אף איש ציבור לא יכול לפעול ללא ידיעת ההיסטוריה וגם חינוך בחיי המשפחה מתבסס על דוגמאות מתוך ההיסטוריה.
4.    פדגוגיה – חינוך.
5.    רטוריקה – היכולת לנאום מול קהל ומול המועצה ומול כנסים בתחומי המחר והניהול –
שאלה 2
בבואנו להשוות בין פירנצה לונציה ישנם מספר גורמים העומדים בנושא זה.
כלכליים – ישנן מספר הבדלים בתחום זה בין שתי הרפובליקות. הנושא הראשון זהו התרומה לכאורה של אותה הרפובליקה למסחר.
ונציה תרמה למסחר ולכלכלה העולמית את נושא המאזן ואת נושא הצ'ק. המאזן, בונציה החלו לראשונה לערוך השוואה בין הכנסות והוצאות בדף אחד ובכך יצרו את המאזן. הצ'ק – סוחרי ונציה שילמו ע"י צ'ק כלומר בהמחאה כלשהי ולא ע"י כסף מטבעות.
רצוי לדייק ולהסביר את מאפייני הכלכלה הונציאנית (מסחר ימי) לעומת זאת התרומה של פירנצה הייתה התחלתם של הארגונים המקצועיים – הגילדות. חשוב להזכיר את 3 הגילדות העיריות בפירנצה – גילדת הצמר, גילדת הבדים וגילדת הבנקים. גילדות אלו יצרו ארגון מקצועי גדול, כל אחת בתחומה, ובכך גדולתה של פירנצה נודע ברחבי אירופה ובשאר שווקי העולם. הבדל נוסף בין שתיהן היה תחום ההתמחות. פירנצה נקראה רפובליקה יבשתית לעומת ונציה שנקראה רפובליקה ימית.
"קטלוג" זה בעצם מראה לנו עד כמה אופי הפעילות היה שונה בין שתי הרפובליקות הללו. הלך הרוח הונציאני היה, כפי שראינו ע"י סיפורים שונים אודות הדוג'ות היה משא ומתן ממולח ועיקש על מנת להרוויח ככל שניתן מהעסקה או מכל מהלך שניתן להכניס דרכו כסף לרפובליקה. המוטו הפירנציאני היה "כסף צריך לשרת את העסק ולא להיות מבוזבז" כלומר, חשוב כל הזמן לראות כיצד שומרים ומפתחים את העסק ולא בהכרח להינות ממנו. לונציה היה מסחר ימי מפותח מאוד שכלל בעיקר יבוא וייצוא של תבלינים, עצים ועבדים. –
שאלה 3
בשאלה זו נתבקשתי להסביר ולנמק מדוע החל הרנסנס דווקא באיטליה.
ראשית, על מנת להסביר ולפרט את הגורמים והסיבות לכך יש לתת פתיח קצר העוסק במה הוא בכלל הרנסנס.
אם כן, הרנסנס זוהי מילה הלקוחה מתוך השפה הצרפתית שפירושה היא לידה מחדש או תחיה. זוהי בעצם לידה מחדש של תרבות השפה הלטינית ואנשי הרנסנס ראו עצמם כיורשי התרבות הזו. בנוסף יש לציין שתחיה זו בעצם עוסקת גם בחידוש התרבות העתיקה – יוונית והלנסטית. אנשי הרנסנס חידשו את השפות היוונית, הלטינית והעברית. כל זאת אנו יודעים ממחקרו של החוקר היהודי השוויצרי, יעקב בורקהדרט (1818-1897) שבעצם היה מגדולי החוקרים של העת הזו. הוא חיבר ספר (שברבות השנים אף תורגם לעברית בשם "הציביליזציה של הרנסנס באיטליה" בשנת 1860, לספר זה ישנה השפעה עמוקה על הפרשנות שניתנה ע"י ההיסטוריונים השונים את תקופת הרנסנס האיטלקי. יש לציין שעוד קודם לו הצייר והחוקר, ג'ורג'ו וזארי (1511-1574), סקר את תקופת הפריחה האומנותית והוא השתמש במילה דומה – Rinascita. לאחר שסקרנו בקצרה את עיקרי המונח רנסנס ואת החוקרים הבולטים עליהם נסתמך ניתן להמשיך ולהסביר מדוע תקופת התחיה בעצם החלה דווקא מאיטליה.
–