על סף העת החדשה אירופה 1350-1600

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 14
מקצוע
קורס
מילות מפתח , ,
ציון 91
שנת הגשה 2017
מספר מילים 2445
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

על סף העת החדשה ממ"ן 14
הציון – 91
שאלה 1
א.      בסעיף זה נתבקשתי להסביר את הקשר בין קדושת הפרט לקדושת הקהילה בז'נבה של קלווין, האם יש ניגוד בין שניהם והאם הם משלימים זה את זה.
בטרם אענה על כך ראוי שאפתח בסקירה קצרה על "מיהו קלווין?".
ז'אן קלווין (Jean Calvin) 1509-1564. נולד למשפחה צרפתית לאב שעסק במשפטים. בגיל 14 נשלח לאוני' פריז על מנת להתמחות בתחום זה כממשיך דרכו של אביו (כך לפחות ראה אביו את הדברים בעיני רוחו). קלווין למד בתואר הראשון, כפי שהיה נהוג, את האומנויות החופשיות ובתואר השני התמחה במשפטים (חשוב לציין שבין לימוד שני התארים היתה תקופה שהוא חזר לעירו כמטיף). קלווין אף השלים את תואר הדוקטורט בשנת 1532. לאחר מכן קלווין עזב את תחום המשפט והחל לעסוק בתיאולוגיה. בשנת 1532 הכיר קלווין סוחר (דה לה פורש) שבחנותו התאספו פרוטסטנטים והוא נעשה כמוהם ואף הוביל את קבוצת המאמינים.
בשנת 1533, קלווין כותב נאום עבור רקטור האוני' על פילוסופיה נוצרית, הנאום היה שזור וגדוש ברעיונות פרוטסטנטים ואנטי קתולים.
בעקבות נאום זה הם נאלצו לעזוב את פריז וכך הסתובב קלווין ברחבי דרום צרפת בשמות בדויים.
בשנת 1535, קלווין עוזב את צרפת בעקבות מציאת כתבים פרוטסטנטים בחצר המלך ומגיע לבריסל וחי שם בשם בדוי. קלווין משתתף בתרגום הביבליה לשפה הצרפתית ואף כותב יצירה ובה הוא מגדיר את עקרונות האמונה (1536)
1 )       כל קהילה נוצרית צריכה להיות אוטונומית בעניין הדת, כלומר הקהילה מחליטה על עצמה ולא מוסדות דת חיצוניים.
2)       כל קהילה נוצרית צריכה לנהל את עצמה הן בתחומי הדת והן בתחומי ניהול הקהילה.
3)       כל אדם ואדם צריך בעצמו לשמור ולפתח את האמונה האישית שלו.
לאחר מכן קלווין המשיך להפיץ את דעותיו עד שהגיע לשהות לילה אחד בז'נבה ואותו לילה, כך על פי השמועה, היה לילה משמעותי בחייו והוא עתיד לחזור לעיר ולחיות בה את שארית חייו (החל משנת 1540).
הגדרת האמונה של קלווין היא על פי הסולות של לותר עם "תיקונים" שלו:
Sola fide – האמונה לבדה. קלווין מבטל את הכנסיה ומבחינתו הסקרמנטים והטקסיות הדתית הקתולית (ציורים, איקונות, הדלקת נרות, מנגינות כנסיתיות9 אין להם שום משמעות וכמובן הוא מבטל את הנזירות. לטענתו האמונה צריכה להיות ישירה כי רק –
שאלה 2
בשאלה זו נתבקשתי להסביר ולהדגים האם הרפורמציה האנגלית נכפתה על העם מלמעלה כלומר ע"י המלוכה או שאולי היא נשענה על המסורת שהתפתחה באנגליה. כלומר האם עלינו להבין את הרפורמציה האנגלית גם כביטוי למחאה עממית או רק כמהלך מדיני-פוליטי המנוהל באופן יזום על ידי המלך.
בבואנו לבחון סוגיה זו יש להבין את ההיסטוריה ואת כלל הגורמים שטוו את הרשת הזו ועל כן מראש אגיד ואומר שתשובתי לכך היא שישנו פה שילוב נדיר של רצון משותף של שני הצדדים בשינויים הללו כלומר הרפורמציה היתה גם מלמעלה וגם מלמטה. גורם ראשון שאצביע עליו הינו הנרי ה8 והרצון ליורש ממין זכר והגירושין מקתרין מאראגון. הנרי ה8 (1491-1547) נישא למספר נשים עד אשר הצליח להביא בן זכר שיירש אותו (למרות שכבר מצינו שאישה יכולה לשלוט בכס – המלכה אליזבת (1533-1603). בנוגע לנושא הגירושין הנרי לא הצליח להוליד ממנה בן ולכן ניסה לבטל את הנישואין, שהרי ידוע לנו שעל פי הקתולים נישאים פעם אחת ולכן ביטול לא יחשב כנישואין. האפיפיור לא הסכים לבטל וזה יצר "תריז" נוסף אצל הנרי. גורם שני שמשפיע על –
שאלה 3
א.      בסעיף זה נתבקשתי להסביר את ההבדל בין רפורמה קתולית לבין קונטר – רפורמציה.
קונטר – רפורמציה הכוונה למכלול המעשים והפעולות של הכנסיה  שנעשו כנגד ובמאבק בתנועה הפרוטסטנטית, כלומר לפעולות חיצוניות. רפורמה קתולית אלו הם התהליכים הפנימיים שנעשו בכנסיה הקתולית וביוזמתה כמובן בצמוד להופעת הפרוטסטנטים.
רצוי לפרט את ההסבר ב.      מטרותיה של הרפורמה הקתולית הינם כל אותם התהליכים שיחזירו את התנועה "על המפה". כלומר תהליכים, בעיקר תהליכים פנימיים (אך כפי שנראה בהמשך הם שולבו בתהליכים חיצוניים) שמגבשים מחדש את הנצרות הקתולית ומשדרגים אותה למול המציאות בה הם חיים שישנה תנועה מתחרה והיא הנצרות הפרוטסטנטית.
רצוי לציין את המטרות, כגון קירוב המאמינים למסרים הדתיים, חיזוק האידיאלים (עזרה לזולת, מתן צדקה, טיפול בחולים יתומים וזונות) של הנצרות, הרחבת מעורבות הכמורה בחיי המאמינים, שילוב בין חיי פרישות ופעילות חברתית ומוסרית בקרב הדיוטים, פעילות מיסיונרית,  רפורמות במסדרים הדתיים, רפורמות במבנה הכנסייתי.
ג.        בסעיף זה נתבקשתי לסקור, על פי דעתי, מתי החלה הרפורמה הקתולית. לעניות דעתי, הרפורמה החלה בערך לאחר שהתנועה הבינה שהיא צריכה לעשות מהלכים –