ראשיתה של אירופה 10436

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
קורס
מילות מפתח , ,
ציון 90
שנת הגשה 2016
מספר מילים 1778
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

ראשיתה של אירופה ממ"ן 12
הציון – 90 שאלה 1
א.      טקיטוס הוא היסטוריון רומי שחי בין השנים 55-120 לערך. טקיטוס חיבר מספר כתבים חשובים העוסקים בתקופות השבטים הגרמניים (בין כתביו: האגריקולה והאנלים). חיבורו הנפוץ המוכר בשם "גרמניה" נכתב בשנת 98 לספירה. הסיבות שהביאו אותו לכתיבת חיבורו זה אינן ברורות וישנן מספר דעות. יש הטוענים כי ביקש לצייר תמונה מחמיאה לעמים אלו על מנת להוכיח את בני זמנו הרומאים על מידותיהם המושחתות. אך דעה זו אינה נחרצת שכן ניתן לראות כל אותם הפרקים גם את הביקורת אותה הוא מעביר על הנהלות השבטים הגרמניים. לדעה זו יש גם חלוקים אחרים. ישנם חוקרים הטוענים שלטקיטוס היו מטרות פוליטיות והוא בא כתשובה  לביקורת שהופנתה לקיסר טריאנוס כנגד מאבקו וביצוריו אל מול הפלישה של שבטים אלו. לאלו ניתן להוסיף את הטענה שטקיטוס רצה להמשיך את המסורת של כתיבה אתנוגרפית על עמים שונים (ובכללם היהודים ועל עמי בריטניה).
ב.      על פי העדות הארכיאלוגית ניתן ללמוד על חברה חקלאית מסורתית מאוד שעברה שינויים והתאמות קלות להתפתחות התקופה עד אשר נפגשו עם הרומיים. החברה הגרמנית מתאפיינת בהסתגרות תוך עצמה עד כדי חיתון  בתוך השבט עצמו ולא עם שבטים אחרים. ניתן עוד למוד על כך שאותו בידול שבטי בעממי גרמניה נתמך על ידי הארכיאולוגיה פילוח ל4 ריכוזי אוכלוסיה, או כפי שהם מכונים "ציוויליזציות".
באופן כללי, דבריו של טקיטוס מקבלים חיזוק מן העדות שכן היא מצביעה על אותה בדילות של כל שבט בפני עצמו ואופי ההתיישבות הכפרי והמרוחק האחד מן השני מגובה בממצאים ארכיאולוגיים. באופן כללי ניתן להראות שהחברה הגרמנית כפי שהיא מצויירת על ידי טקיטוס מאמינה מאוד במרחב המחיה האישי המאופיין בדילול אוכלוסיה כאשר כל משפחה חיה לה במעיין חווה עצמאית. אופי זה מקבל משנה תוקף בכרייתם של בורות אגירת מזון ומספוא משפחתיים כאשר כל אחד "דואג לעצמו".

ציון – 37
שאלה 2
א.      סוזמנוס, משפטן והיסטוריון יליד עזה, פעל במחצית הראשונה של המאה ה- 5 . חיבורו "ההיסטוריה הכנסייתית" מהווה אחד המקורות החשובים להיסטיריה הרומית בשנים אלו.
איזידור, בישוף העיר סיביליה, מסוף המאה ה – 6 ואילך (570-636), עיקר פועלו היה הפצת הנצרות הקתולית בספרד. חיבורו החשוב היה "האטימולוגיות". חיבור נוסף ומשמעותי שחיבר "ההיסטוריה של הגותים, הוונדלים והסאבים", הוא מקור חשוב מאוד ללמידה על תרבויות אלו. לעניות דעתי השוני בין הכתבים הוא מהיכן מתבונן הכותב, המספר. כאשר הוא מתבונן מעיני האימפריה הרומית אזי הסיפור הינו מנקודת המבט הרומית ומעיני השלטון הרומי ועל כן התיאורים אף הם כאילו ("האימפרטור הורה", "בנהגתו קיבלו הגותים", הוכחה כבירה לאומץ ליבו"), כלומר ניתן לראות שסוזמנוס היה מחור יותר לתיאור ההשפעה ההיסטורית מצד האימפריה הרומית.
לעומתו, איזדור מדר מתוך ההסתכלות הגותית על התהליך כולו ("מלכותו של ולאנס","הרעל המזיק", ובחסד המשיח..של האמונה הקאתולית").
כלומר הוא –
ציון – 18
שאלה 3
א.      מוסד המנהיגות בוחר את לוחמיו על פי אומץ ליבם ואת המלכים על פי יחס אבות.
במוסד המנהיגות הגרמאני ישנם שני סוגי מנהיגים, מלך, נבחר על פי ייחוס אבות גבוהה מבני משפחות האצולה לעיתים ייחסו לו אלוהות,כונה REX, תפקידו היה ייצוגי בלבד.
מנהיג שני, מצביא, נבחר על פי אומץ לב, כריזמטי והכי חשוב בעל ניצחונות בשדה הקרב,כונה DUX. מנהיגי צבא חזקים שאימצו גם את התפקידים הייצוגיים של המלך החזיקו בשני הכתרים מלך ומצביא, מתוקף משרה מלכותית העבירו את סמכותם מדור לדור.
לדוגמא מטאקיטוס, דברי הימים, ספר רביעי, "אדם בעל אומץ לב גס ובן לאבות מהוללים. אביו העז לעשות מעשי איבה רבים, ובאין עונש בז למסעות הנלעגים של גאיוס".
הדוגמא האישית החשובה ביותר במוסד המנהיגות היא הנאמנות למצביא והלהט להיות לוחם ולמלחמה, ישנה הדגשה כי יש להילחם בדם על מנת להשיג דברים ושזו עצלות לא –