ממ"ן 13- קורס
1 0664- ג'נוסייד שלטונו של סטלין רדף קבוצות רבות, אתניות ופוליטיות ,דתיות, חלקן אמיתיות חלקן מדומיינות, רוב מתנגדי ואויבי הקומוניזם חוסלו או נמלטו כבר לאחר מלחמת האזרחים ב 1922. אך על מנת לשמר את השלטון ולהוכיח את הצורך בטרור וביד חזקה המשיכו לרדוף קבוצות שונות שאף לא הגדירו עצמן כקבוצה. אתייחס לשלוש מהן. הקולאקים שהם איכרים בעלי חלקות אדמהאחוזות גדולות רובם באזור אוקראינה. הקבוצה השנייה היא האליטות האינטלקטואלים בעלי המקצועות החופשיים מהנדסים וכו' בעיקר הקשורים לתעשייה. הקבוצה השלישית היא כלל המעמד הבורגני.  קבוצות אלו לא היו מאוגדות בשום צורה נגד השלטון אך בכל זאת נתפסו כאיום או אומצו כאיום על מנת לשמש כשעיר לעזאזל תרוץ להמשך הטרור כדי שאף אחד לא יעז להרים ראשו או בגלל פרנויה של מנהיג שלא הפסיק לטבוח במקורבים אליו ולנאמנים למפלגתו – עליהם לא אזיל דמעה כי היו שותפים לרצח אלפים ואף מיליונים. ניתן להתייחס בקצרה גם ליהודים הקולאקים אכן התנגדו לתוכנית הקולקטיביזציה מ-1929 כלומר הלאמת האדמות שלהם. האיכרים מרדו כבר ב-1919.הם היו הרוב בימים אלו ברוסיה היו גם מעמדות אצולה-(שלדעתי רובם ברחו) מעמד בינייםבורגנותגבוה מעטים. הרוב היו חקלאים בחברה שרובה אנאלפבתית ולא מתועשת , כלומר כלכלתה הייתה מבוססת על חקלאות. רוסיה פגרה אחרי אירופה מבחינה זו. אם כן הקולאקים נתפסו וצוירו ע"י השלטון הסובייטי כקבוצה ("קבוצה מדומיינת"-כי לא היו באמת מאוגדים) שמתנכלת לשלטון ומחבלת במהפכה. כל "עודפי היצור" כפי שקראה להם המדינה כלומר מה שלא שימש לכלכלתם של האיכרים, הוחרמו בברוטאליות.
החקלאים איבדו רצון לעבוד מכאן שהייצור ירד.
1 929 עקב הצהרת הקולקטיביזציה והקמת קולחוזים וסובחוזים ואיסור על החזקת חוות פרטיות בידי מי שכונו "קולאקים" הוחלט על מאבק בהם, "…לחיסול משקי הקולאקים".(עמ' 77 יח' 10). עקב תוכנית הקולקטיביזציה פרץ רעב קשה מאחר ופקידי המפלגה  לא ידעו באמת לנהל את הקולחוזים לא מבחינה חקלאית ולא מבחינה כלכלית "כל מבנה המשק החקלאי נהרס"(עמ' 78 שם). משך כשנתיים גורשו כשני מליון "קולאקים" מאדמתם לאזורים נידחים בבריה"מ בתהליך רבים איבדו חייהם, הוצאו להורג, מתו מרעב ממחלות , אוכלוסיה זו שנאלצה להקים ישובים מחדש הפכה לסוג של עבדים בשכר זעום שנאלצה לממן את סוהריה והפכה חלק מארכיפלג גולאג.  מטרת דיכוי האיכרים הייתה שליטה באספקת המזון לערים ביסוס ההגמוניה הבולשביקית במפה הפוליטית הרס מעמד האיכרים המבוססים שהתנגדו למשטר. וגם דיכוי לאומי של האוקראינים. את הקבוצה השנייה שאתייחס אליה אחלק לשנים 1. האליטות של המפלגה הבולשביקית שנפלו קורבן למכונת הרצח והשקר שהם תרמו להקמתה. 2. מומחים בתחומים שונים בתעשייה שנפלו קורבן להאשמות שווא והפכו לשעיר לעזאזל לכישלונות השלטון בייצור החקלאי.כאמור שלטון שנלקח בכוח ומנסה להחיל אידיאולוגיה חדשה לוקה בפרנויה וחושש בצדק או שלא בצדק ממתנגדים מחוץ ובוגדים מבית. מתנגדי הבולשביקים חוסלו כבר בימי מלחמת האזרחים. אך על מנת לשמר את הזכות לטרור ועל מנת לשלוט באמצעותו להצדיק קיומה של המשטרה החשאית (צ'קה) לא הפסיקו להמציא אויבים לצורך הטלת אימה באמצעות הענשתם ובכך להטיל פחד על השאר, ולצורך מציאת שעירים לעזאזל.
כך במשפטי ראוה הואשמו מהנדסים ואקדמאים (מהמשטר הישן) וראשי תעשיה בירידה בייצור החקלאי וברעב. הם נקראו "מפלגת  העובדים החקלאים" עוד קב' מומצאת הואשמו שרצו לשחזר המשטר הישן. ראשי המפלגה הבולשביקית והמשטרה החשאית למיניהם בתקופות שונות הואשמו בבגידה ואולצו להתוודות על דברים שלא עשו במשפטי ראוה רבים מהם הוצאו להורג. מטרתו של סטלין מלבד הפרנויה שלו הייתה לשכתב את ההיסטוריה ולהציג עצמו כיורש הטבעי היחידי של לנין. כמו גם להקריב כל מיני רבי קצבים כמו ניקולאי יז'וב ראש המנגנון המדכא של המשטרה החשאית בתקופת הטרור הגדול (עמ' 40 שם).
הפגיעה באינטלקטואלים וכל מי שעשוי היה לפתח מחשבה עצמאית משלו עיתונאים סופרים מוסיקאים מנהלי תיאטראות. המשטרה פגעה באנשי המערכת של שני העיתונים החשובים בבריה"מ. עיתונאים ואנשי רוח הואשמו בהאשמות שווא והועמדו למשפטי ראווה.
–
שאלה 3:
למרות שטיבט הפכה לחלק מסין כתוצאה מהסכם
1 7 הנקודות שנכפה עליה, ולמרות שפעולות הקולקטיביזציה ב-1956 ואח"כ מהפיכת התרבות ב- 1966-1976 חוללו נזקים כבדים בכל סין, עדיין אפשר מנקודת מבט מסוימת לטעון שהטיבטים נרדפו כקבוצה מובחנת ולא כחלק מהעם הסיני בהמשך אסביר מדוע.
החל מהמאה ה-17 טיבט היא תיאוקרטיה הישויות הפוליטית והדתית מאוחדות הדלאי לאמה הוא המנהיג הדתי –