ממ"ן
1 1 – קורס 10232- אמנות הרנסנס באיטליה שאלה 1:                                                                                                                    סגנונו של פייטרו קאבאליני מהווה חוליית מעבר לסגנון הקדם–רנסנסי.                                         התבוננו בשתי יצירות המתארות את לידת מריה – תמונה 6 עמ' 98 ,יח' 2 ותמונה 1 בסוף חוברת המטלות, והשיבו:
במה מתבטאים חידושיו הסגנוניים של קאבאליני?                                                         בדבריכם התייחסו לעיצוב הגוף והבגד, לתפיסת המרחב האשלייתי, ליחסי הגומלין בין הדמויות לבין הרקע, וזאת תוך השוואה בין היצירות הנ"ל.   תשובה לשאלה1:
חידושיו הסגנוניים של קאבליני, בציורו "לידת מריה" הם תווי פנים קלאסים: שיער טבעי ומסודר, גבות קרובות לעין, אף יוני קצר וישר, צורת הפנים אובאלית . קפלים בבגד טבעיים יחסית וגוף נראה מעבר לבד למשל הרגליים של אנה, אם מריה, גם זה סממן קלסי. החזה של שתי הנשים ליד שולחנה של אנה נראה מעבר לבד למרות שזה לא היה הצד החזק של קאבאליני ?, ככל הנראה.  כלומר יש פה השפעה קלאסית לעומת היצירה מהמאה ה-12 לידת ישו ששם ההשפעה הביזנטית חזקה מאוד ואין סממנים קלסיים מריה בעלת תווי פנים ביזנטיים אף ארוך וצר גבות רחוקות מהעין מבנה פנים מעיין משולש כמוכן בפנים הביזנטיות העיניים מאוד גדולות יחסית לפה כך אצל מריה בלידת ישו אצל קאבאליני היחס הוא קלסי הפה בערך בגודל העין. הקפלים בבגדה של מריה סכמטיים חדים (אני חייבת לציין שיש ניסיון להראות גוף מתחת לבד אך בשל הקפלים הסכמטיים הדבר פחות אפקטיבי כי הבד לא נופל באופן טבעי)נכון. הרקע בשתי היצירות הוא ביזנטי – זהב. בציורו של קאבאליני, ישנו ניסיון ליצור סוג של …
תשובה לשאלה 2:
א.      סידור הדמויות בפורמט אצל ניקולה פיזאנו הדמויות יותר מסודרות כמעט בשורות נכון. כמו כן הדמויות פחות בולטות החוצה כלומר תבליט בלט אך רדוד יותר נותן תחושה של מרחב מסודר ואין אשליית עומק ממש. בעוד שאצל ג'באני פיזאנו ישנה יותר עירבוביה בדמויות מה שמתאים לסצנה הנוראית והדמויות מאוד בולטות החוצה כמעט פסלים בפני עצמם תלת מימדיות מודגשת, ולכן יש גם משחק של אור וצל שתורם לנטורליזם של התבליט ולאשליית העומק במרחב שזו השפעה גותית.הסעיף עוסק בסידור הדמויות במרחב, כלומר, גם כמות הדמויות במרחב. הדיון ברמת התבליט שייך לסעיף האחרון. ב.      בתבליט של ג'ובאני פיזאנו: יש הרבה יותר תנועה והאינטראקציה בין הדמויות יותר בולטת  גם בשל היכולת להוציאן מחוץ לפורמט יש דמויות שממש פונות זו כנגד זו למשל בפינה השמאלית התחתונה דמות החייל הפונה אל האם המסתירה מאחוריה תינוק. ישנן הבעות של …
23/
5 שאלה 3:                                                                                                                        על חייו של יואכים אביה של מריה,קראו בפרק קפלה ארנה:מחזור חיי מריה ביחידה 4,עמודים 52-53. כעת התבוננו בשתי יצירות המתארות סצנת גירוש יואכים מן המקדש:                                  *)  ג'וטו די בונדונה – תמונה 3 בסוף חוברת המטלות.                                                               *) תדיאו גאדי – תמונה 4 בסוף חוברת המטלות.                                                                 ערכו השוואה בין היצירות תוך התייחסות לשאלות הבאות:
א.      במה שונה תפיסת העומק האשלייתית בשתי היצירות?
ב.      באילו האמצעים האמנותיים הדגישו האמנים את האופי הדרמטי של התיאור? בדבריכם התייחסו ליחסי הגומלין בין הדמויות, לתנוחות הגוף, לתנועות הידיים, הבעות הפנים.
ג.       תדיאו גאדי בוחר לתאר הרבה יותר משתתפים באירוע מאשר ג'וטו. כיצד משפיעה הבחירה הזו על פרשנות הסצנה בכללותה? תשובה לשאלה 3:
א.      תפיסת העומק האשלייתית בשתי היצירות שונה בכך שביצירתו של תדיאו גאדי היא מודגשת יותר הן בשל ריבוי החללים שנוצרים בעקבות המון עמודים וקשתות כמו גם הקשת החיצונית הגדולה והן בשל הרקע שהוא מציאותי יותר, שמיים שחורים ונוף מדברי, ולא רקע כחול לא מציאותי (מקביל לזהב לדעתי למרות שיותר ריאליסטי ממנו נכון) ביצירתו של ג'וטו שם מונח המקדש במקום לא טבעי למרות הניסיון הרקע הכחול פחות טבעי הוא אטום ואין מאחוריו משהו שיעיד על מקום אמיתי. השאלה לא עוסקת במיקום המקדש, אלא ביכולתו של האמן ליצור אשלייה של עומק ב.      האמנים הדגישו את האופי הדרמטי של התיאור –ביצירה של  תדאו גאדי: על ידי המבטים של הדמויות אחת אל השנייה מחוות ידיים. יואכים מפנה מבטו אל הכהן שמגרש אותו. בגופו יש הרבה תנועה לפי בד הגלימה שלו זה יוצר דרמטיות כאילו יוצא בחופזה כי גורש תנועת ידו ההחלטית (כמעט אלימה) של הכהן המגרש , ואף האדם ממול הכהן שנשען על המזבח/שולחן כאילו משתומם מהאירוע מביט ביואכים, ולפי הבנתי לא מסכים עם הגירוש ומודע לחומרת המעשה אני רואה זאת בתנוחתו אך לא כל-כך בהבעתו. תנוחת האדם – היטב