גלובליזציה תוכן העניינים
הגדרת המושג. 1
מאפייני הגלובליזציה. 2
השלכות, יתרונות וחסרונות. 3
ביבליוגרפיה. 5
הגדרת המושג גלובליזציה הוא אחד מהמושגים העיקריים של המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, ויש למושג הגדרות רבות. באופן כללי, הוא מתייחס לתקופה שלאחר המלחמה הקרה ולתהליך ששינה את הזירה הבינלאומית והשפיע על דיפלומטיה, על פוליטיקה, על הכלכלה ועל החברה (שגב ושות',
2 010, Wolf 2014).
גלובליזציה מתייחסת לאינטגרציה של פעילות, לרוב כלכלית, מעבר לגבולות. בתהליכי הגלובליזציה מדינות, קהילות וחברות יוצרים קשרים פיזיים או וירטואלים הדוקים, כמעט ללא התחשבות בגבולות מדיניים או מחסומים פיזיים. היא כוללת אינטגרציה מסוגים נוספים, כמו התפשטותם של רעיונות, מעבר הון, אנשים ומידע. הגלובליזציה מתחזקת ומושפעת משלושה גורמם נוספים: טכנולוגיה, מוסדות ומדיניות (Wolf, 2014).
עוד לפני המהפכה התעשייתית, יכולתם של בני האדם לנווט בימים באמצעות שיט וכך לסחור בין יבשות הובילה לשינויים היסטוריים: תנועה זו הובילה להיווצרות אימפריות גלובליות, תנועה של בני אדם בין יבשות והתרחבות של הסחר העולמי. ההתפתחות הטכנולוגית הואצה משמעותית לאחר המהפכה התעשייתית, וכך נוצרו הזדמנויות סחר והגירה חדשות. בסוף המאה ה-19 נמשכו תהליכי הגלובליזציה בזכות התפתחויות כגון מנוע הקיטור והטלגרף. הגלובליזציה של ימינו, אשר הואצה בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, מונעת על ידי חידושים כגון ספינות משא, מטוסי סילון, טלפונים סלולרים ורשת האינטרנט, וביחוד בזכות האינטגרציה בין תקשורת ומיחשוב. כך שתקופת הגלובליזציה הזו מונעת משינויים טכנולוגים יותר מאשר שינויים בתחבורה ובתנועה, ביחס לתקופות קודמות (Freidman, 2000).
נכון לשנת 2014, על כל 100 מתושבי כדור הארץ ישנם 96 מנויים סלולריים ו-40 משתמשי אינטרנט, המידע הופך לדיגיטלי בעיקרו וקשרים בין אינדיבידואלים, חברות ומדינות ברחבי העולם הופכים לנפוצים יותר ויותר–..