ממן 12 דיני חוזים שאלה
1 :
א.      שאלתינו עוסקת באופן של פרשנות חוזה עפ"י ס'
5 לחוק החוזים. יפה ונכון  פרשנות החוזה היא במקרים שבהם חלקים מהחוזה לא ברורים או ניתנים ליותר מפרשנות אחת. פירוש החוזה (סעיף
5 ) נעשה ע"י ביהמ"ש לאחר שנכרת חוזה והתעוררה מחלוקת בין הצדדים. פרשנות מתייחסת למה שהוסכם בין הצדדים .
…
7/7
ב.      שאלתינו עוסקת באופן של דרך פרשנות חוזה עפ"י סעיף
5 לחוק החוזים . סעיף
5 לחוק החוזים קובע את הדרך והכללים לפירוש חוזה ·         אומד דעתם של הצדדים – (אובייקטיבי) מתוך החוזה ומתוך הנסיבות: כלומר ביהמ"ש יבחן את כוונת הצדדים כבני אדם סבירים מתוך לשון החוזה ובמידה ודבר זה אינו משתמע אז יפורש מתוך נסיבות העניין. (מבחן אובייקטיבי – אומד דעתם ) ·         פירוש מקיים עדיף – כלומר: ביהמ"ש יעדיף קיום החוזה ופירושו על פני ביטולו. ·         נוהג כללי – כמקובל בענף.
·         חוק הפרשנות בשינויים מחויבים – מפנה לחוק הפרשנות.
א.         ביהמ"ש יתמודד עם מחלוקת זו בין יולה לבין חברת הביטוח "מבצר" ע"י שימוש בסעיף 
5 לחוק החוזים …
7/10 ג.        שאלתינו עוסקת באופן של השלמת חוזים עפ"י סעיף 26 לחוק החוזים .  יפה ונכון  סעיף 26 לחוק החוזים קובע את המבחנים להשלמת חוזה ·         נוהג פרטי – השלמה על פי הנוהג הקיים בין הצדדים , במידה ואין כזה נפנה לסעיף ב.
·       נוהג כללי – השלמה על פי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג .
דרך נוספת להשלמת חוזה מתבצעת ע"י "מבחני עזר "- –        מבחן הטרדן המתערב – ביהמ"ש ינהג כמו טרדן המתערב בין הצדדים ויעמיד את עצמו כמשקיף מהצד המביט על הסיטואציה שלפני כריתת החוזה במטרה להבין למה התכוונו הצדדים.
מבחן היעילות העסקית – השלמת פרט הגיוני מבחינה עסקית שבלעדיו לא יכולה העסקה להתקיים (שיקול כלכלי).
המחלוקת שתיהיה במצב זה בין יולה לחב' "מבצר" הינה שמבחינתה של יולה לפוליסה אין זמן תפוגה ,בסיטואציה כזו מה שביהמ"ש יעשה זה יפעל ע"י השלמת חוזה סעיף
2 6 לחוה"ח , סביר להניח כי לא יבוצע ע"י נוהג פרטי (אפשר להניח שזו פעם ראשונה שיולה פונה לתביעה בנושא כזה ) אלא  ע"י נוהג כללי של פוליסות ביטוח כפי שמקובל בחוזים כאלו . חסר בחוזה המתחייב השלמה. ס' 26 לחוה"ח: אם יש בין הצדדים חוזים קודמים מאותו הסוג הם יהוו מקור השלמה. אם לא, כמקובל בחוזים מאותו הסוג.

8 /8
שאלה 5 : א.      העילה שיש לנושיו של גרשון כלפי החוזה היא "חוזה למראית עין", לפי סעיף 13 לחוה"ח. יפה מדובר בחוזה שיש בו אי התאמה מכוונת על ידי 2 צדדיו- בין הצהרות הרצון של הצדדים כלפי חוץ לבין הכוונה האמתית. למעשה יש מערכת הצהרות כפולה: אחד בפה ואחד בלב. החוזה למראית עין יכול להיות מוחלט או יחסי.
במקרה דנן מדובר בחוזה למראית עין משום שהחוזה מציג הסכם גירושין בדיוני (למראית עין) של  גרשון ואשתו יפית. למעשה למרות הסכם הגירושין עדין המשיך להתגורר עם אשתו , נכון  להיראות איתה בציבור באירועים חברתיים ובנוסף לכך גם זכותה של יפית לקבלת הבית לא נרשמה בלשכת רשום המקרקעין. מטרת החוזה היא למנוע עיקול של הבית ככל הנראה מתוך פחד להישאר ללא דבר ולא מתוך רצון אמיתי ומעשי להתגרש מאשתו ולהעביר לה את ביתו .
…
שאלה 3 : א.      העילות של מגי כלפי רון : סעיף 14לחוה”ח (עילת הטעות) , סעיף 14 ב' לחוה"ח (טעות שאינה ידועה) וסעיף 15לחוה"ח – עילת ההטעיה.  יפה הכרת ביהמ"ש בעילות (כל עילה בנפרד, הווה אומר 14א, 14ב, 15) מצריכה את המענה שלהן על ארבעת יסודות גם יחד. במידה ולא יתקיימו ארבעת היסודות יחדיו – העילה לא תתקבל ע"י ביהמ"ש.
יסודות עילת הטעות (סעיף 14):
·         קיום חוזה ·         טעות בעובדה או בחוק ·         קיום טעות יסודית- האדם הסביר טעה ולא היה נקשר בחוזה ללא הטעות (אובייקטיבי) ·         קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה (סובייקטיבי) ·         מקור הטעות בצד השני (סעיף14 א נבדל מסעיף14ב רק ביסודן זה- יסוד מקור הטעות- טעות ידועה או טעות לא ידועה. סעיף 14א טוען  לגביי הצד השני – או שידע על הטעות או שלא ידע ולפי החוק –
סה"כ- 91 ממ"ן יפה, ודרך הניתוח נכונה וטובה.
אנא ראי הע/ארות בגוף הממ"ן.