ממ"ן 12
שאלה 1
מנגנוני הגנה אותם יוסי יכול להפעיל:
השלכה – ייחוס של התנהגויות ותחושות שליליות של האדם עצמו כלפי אנשים אחרים. יוסי יכול לייחס את התנהגותו האלימה אל הילד לו הוא הרביץ ולהגיד עליו שהוא האלים, וכל המקרה קרה באשמתו.
התקה – העברת רגשות או דחפים מעוררי חרדה המכוונים כלפי אובייקט מסוים אל אובייקט אחר מאיים פחות, נוח יותר לביטוי או התמודדות. יוסי בן חמש, נמצא בשלב הפאלי במודל הפסיכו-סקסואלי של פרויד. בשלב זה יוסי חווה תסביך אדיפוס, מרגיש רגשות ארוטיים כלפי אמו, אך אביו עומד בדרכו ומפריע לו לכבוש את לבה של האם. עקב זאת, יוסי מרגיש את הצורך לתקוף את אביו, אך לא יכול כיוון שאביו גדול ממנו, ולכן מבטא תוקפנות כלפי דמות חלשה יותר – הילד הקטן בגן.
…
שאלה 2
הסבר מקור קשייה של דינה:
א.      לפי התיאוריה הפרוידיאנית:
תחושת המחנק שדינה חווה היא תוצאה של קיבעון בשלב האורלי. בשלב זה אזור הפה הוא אזור הסיפוק  העיקרי, שכן התינוק חווה את כל עולמו דרך הפה.
רוב התעסקותו של התינוק בשלב זה הוא האכילה אותה הוא חווה דרך הפה. אי פתרון הולם של שלב זה יגרום לקיבעון בשלב זה ויתבטא בין השאר בהתעסקות מרובה באוכל. דינה שאינה הגיעה לפתרון הולם של השלב האוראלי מתעסקת רבות באוכל שלה, חוששת ממנו, היא מפחדת לאכול בקרבת אנשים אחרים וחשה כי האוכל יחנוק את גרונה. "הקרירות המינית" של דינה, כפי שהיא מכונה על ידי הגרוש שלה היא תוצאה של קיבעון בשלב הפאלי ואי הגעה לפתרון הולם של תסביך אלקטרה. דינה אינה חוותה הזדהות עם אמה בסוף השלב, המשיכה להיות מאוהבת באביה ולחוות את קנאת הפין, דבר שהוביל לכעס כלפי בן זוגה ולקרירות מינית כלפיו.
ב.      התיאוריה של אריקסון יכולה לתת שני הסברים לבעיותיה של דינה. ·         דינה לא פתרה כהלכה את הקונפליקט יוזמה לעומת אשמה המתרחש בשלב הלוקומנטרי גניטלי. שלב זה מקביל לשלב הפאלי אצל פרויד וגם כאן עולה סוגיית ההזדהות עם ההורה מאותו המין בהקשר להתפתחות הזהות המינית. בשלב זה מתפתחת התנועה, השפה  וההבנה של הילד כי הוא אינו במרכז תשומת הלב של ההורה מהמין הנגדי. ישנה תחושת עוינות כפי ההורה מאותו המין, רגשי האשמה והפתרון של ההזדהות עם ההורה מהמין הנגדי והפנמת האיסורים החברתיים. כשרגשי האשמה מופחתים, מתאפשרת התפתחות תחושת היוזמה כהישג נוסף של האני. דינה לא פתרה קונפליקט זה –
שאלה 3
א.      הקונפליקטים בתיאוריה של פרויד. התיאוריה של פרויד מדברת על קונפליקטים פנימיים דינמיים:
·         לפי מהמודל הסטרוקטורלי של פרויד מתקיים מאבק פנימי בין "הסתמי" ל"אני עליון". "הסתמי" פועל לפי עיקרון העונג. זהו אוסף של דחפים מולדים, פרימיטיביים וקדומים. הצרכים צריכים להיות מסופקים כאן ועכשיו ללא התחשבות בשום גורם אחר. ה"אני עליון" הוא המצפון. סט הערכים המוסריים בחברה. מורה על מה טוב ומוסרי לעשות ומזהיר מפני סנקציות במידה ולא פועלים לפי אותם עקרונות נוקשים. ה"אני", שפועל לפי עיקרון המציאות, מגשר בין הצורך של הסתמי לסיפוק מידי של הצריכים  והצורך של האני עליון לפעול לפי עקרונות המוסר הנוקשים של החברה.
·         קונפליקט נוסף אותו תיאר פרויד הוא הקונפליקט שנוצר כתוצאה מתסביך אדיפוס. הילד מאוהב באמו מצד אחד וחושק בה, מצד שני הוא חושש שאביו יגלה על רגשותיו וייקח לו את הפין – חרדת סירוס. ב.      הקונפליקט בתיאוריה של אריקסון. התיאוריה מורכבת משלבים המחולקים לתקופות חיים שונות של האדם. בכל שלב מוצג קונפליקט המאפיין את אותה תקופת חיים של האדם. שמו של כל שלב מייצג את שני הקצוות של טווח הפתרונות האפשריים של אותו קונפליקט, כאשר קצה אחד הוא הפתרון החיובי והקצה השני הוא פתרון שלילי. פתרון הקונפליקט בכל שלב ישפיע גם על הפתרונות של השלבים שיבואו אחריו. בפועל פתרון הקונפליקט לא יתבטא בקצה אחד, אלה ימצא על הטווח של הפתרונות האפשריים.
לדוגמה: שלב ההתבגרות נקרא זהות לעומת בלבול תפקידים. תקופת גיל ההתבגרות, זו התקופה בה מתגבשת הזהות של המתבגר. הקונפליקט בשלב זה הוא בין גיבוש זהות יציבה וחזקה, הפתרון החיובי, לעומת זהות מבולבלת ולא יציבה שתוביל לבלבול תפקידים, פתרון שלילי. במציאות זהותו של המתבגר תתייצב בסופו של דבר על הטווח בין זהות מגובשת לזהות מבולבלת. ג.        הקונפליקט בתיאוריה של יונג. יונג הציג בתיאוריה שלו ארכיטיפים – דימויים של אובייקטים או של מצבים שהאנושות חוותה אותם באופן תדיר והם נשארים כמשקעים בזיכרון האנושי.
האדם כל הזמן חשוף ומושפע מחוויות ההווה וגם מדימויים קדומים מעברה של האנושות.
ישנם מספר ארכיטיפים מרכזיים שקיימים בכל אחד והם הכי משפיעים על האישיות: ארכיטיפ הצל – מייצג את הצדדים המודחקים באישיותנו, שאיננו מוכנים להודות בקיומם. ארכיטיפ הפרסונה – הדמות אותה עוטה האדם בחברה. אנימה – החלק הנשי באישיותו של הגבר. אנימוס – החלק הגברי באישיותה של כל אישה. ארכיטיפ העצמי – הארכיטיפ הכי …