– מערכת החינוך בישראל לקראת המאה ה-21.
יש קושי בהתמודדות עם המשימות המוגזמות המוטלות על מערכת החינוך.
1. ציפיות לא ריאליות מהמערכת. למשל: תפתור את הפער החברתי.
2.חוסר יכולת של המערכת להשתנות, ולהתאים את החינוך לשינויים הטכנולוגיים ,והתפתחויות בכל נושא בארץ ובעולם.
3. מחסור בטכנולוגיה מתאימה.
4.מבנה ארגוני פשטני, לא מומחה.
5. אין לי כלים מתאימים לערוך שינויים.
הידע הפך לחשוב ביותר. אין אפשרות להגדיל תקציבים.
ולכן הפתרון- הוא לפתח חשיבה אסטרטגית לגבי יעדי החינוך בישראל.
הגדרת דרכים חדשות ויעילות להשגת היעדים.
צריך לקבוע מטרה: השגת ידע נרחב.
תפקיד המערכת : ללמד לרכוש ידע.
תפקיד התלמידים: ללמוד.
הבוגר של המערכת :
יהיה בעל: שליטה בכלי חשיבה ולמידה, בעל מטען ערכי לשיפוט מוסרי.
צריך לפרוט את המטרה, למטרות אופרטיביות:
מה לומדים?
כמה לומדים בכל תחום?
באיזו מסגרת לומדים?
בית הספר חייב להיות אחראי על ההישגים, וערוך בקורת שתעזור לתלמיד להגיע למטרה.
-2- חלקו 2 יעדים מרכזיים ללמידה במערכת החינוך:

1 . גילאים 5-16, ילמדו מיומנויות יסוד בשפה.אורינות, שהיא: קריאה כתיבה ,חשבון, ועוד.
השכלת יסוד- פרושה: הומניסטית וריאלית בצורה מאוזנת.
הרחבת ההשכלה, לימוד תרבויות אחרות, ומדעי ההתנהגות.
מדעים קוגניטיביים: לוגיקה, תורת האינפורמציה, מוסיקה, אומנות ,מדיה ועוד.
מדעים וטכנולוגיה- חשובים גם הם בכתות הגבוהות יותר.
לימודי שפות: שניה- אנגלית, שלישית לבחירה.
מערך הלימודים צריך להיות מיכלול אחד, ולא מקצועות נפרדים ללא קשר.

2 . גילאים: 16-19- ילמדו לימודי בחירה והתמחות.
לימודים הומניים, אומנויות, טכנולוגיה, לימודי מקצוע לתעודה, לתואר, או טיפוח עצמי.
כדי לשפר את מערכת החינוך, יש להכניס בה שינויים מרחיקי לכת.
1. שינוי מבני- המבוסס על שלבי התפתחות הילד.
חטיבה צעירה- גיל: 5-7, הקנית מיומנויות יסוד: קריאה, כתיבה ,חשבון.
חטיבת ביניים- גיל: 7-12, העמקת המיומנויות, תשתית להשכלה כללית רחבה.
חטיבה עליונה- גיל: 12-16, פיצוח חשעבה פורמלית, העמקת ההשכלה הכללית.
לבסוף- תעודת בגרות.
לימודים מתקדמים, גיל- 16-19, מסלול לימודים לתואר ראשון. התמחות בנושא מסוים לפי בחירה-