מבוא פרק 1
  למידה מאפיינת את האדם ואת התפתחות התרבות האנושית מקדמת דנא. לעתים מתרחשת הלמידה בהקשר יחידני (הפרט חוקר, לומד, מגלה בעצמו), ולעתים היא מתרחשת בהקשר חברתי: מספר אנשים לומדים ומחפשים במשותף מענה לבעיה. בפרק זה נתמקד בלמידה היחידנית ובטכנולוגיות הדיגיטליות המסייעות לפרט בתהליכי  למידה  אלה. כוחה של הסביבה הדיגיטלית-המקוונת של המאה ה -21 טמון:
א.  באיפיונים הייחודיים שלה, כמו אינטראקטיביות, אפשרות ניווט מסתעף, לא לינארי במרחבי עולם הידע, זמינותם של כלי מולטימדיה המאפשרים למידה רב-חושית, נגישות גבוהה למקורות מידע ולאנשים.
ב.    בכלים הטכנולוגיים המאפשרים למידה בסביבה הדיגיטלית, כמו: לומדות ומחוללי לומדה, פעילויות לימודיות מתוקשבות ותוצרים מקוונים, כלי הדמיה, כלים לטיפול במידע, כלים לניהול למידה וידע ועוד.   בפרק זה נדון בכלים הטכנולוגיים המשמשים את הלומד, תוך התמקדות בהבחנה בין    כלים  "סגורים" (המאפשרים למידה מובנית ומוגדרת מראש), וכלים "פתוחים" (המאפשרים למידה חופשית המוגדרת על ידי הלומד). כמו כן נכיר בפרק זה טכנולוגיות לארגון ולניהול מידע וידע  אישי.
שיעור 1:
א. הכלים הטכנולוגיים והפרט הלומד   טכנולוגיות הלמידה בהן עוסק פרק זה מהוות מרכיב רב-עצמה בסביבת הלמידה עתירת הטכנולוגיה, בה אמור לתפקד התלמיד של המאה ה -21 . על טכנולוגיות אלה, על הפוטנציאל הטמון בהן למימוש סביבת הלמידה הרצויה ועל "מקום המחשב בחינוך" מזוית המבט של סלומון (2000) נקרא בפרק הרביעי של ספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע" (מאמר מס. 1 להלן),ועל השפעת השימוש במחשב על הלמידה של הפרט בכתה המתוקשבת נקרא במחקרה של    Hollands  (2004) (מאמר מס. 2
להלן).  מאמר מס.1
סלומון, ג. (2000). רציונאל לעיצובה של סביבת לימוד עתירת טכנולוגיה. טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע, ע'162-177. הוצאת זמורה-ביתן.
 מיקוד הקריאה בפרק זה מתייחס סלומון למקומה של הטכנולוגיה בסביבת הלמידה של המאה ה
2 1. הוא סבור שבכלים טכנולוגיים מסויימים טמון פוטנציאל למימושה של סביבת הלמידה הרצויה, ומציין שלושה מאפיינים של כלים אלה. סלומון מציג מספר דוגמאות של כלים טכנולוגיים ומצבים לימודיים בעלי  פוטנציאל למימושה של סביבת הלמידה הרצויה כמו: סביבת היפרטקסט, כלי מולטימדיה, שיטוט באינטרנט, בניית מצגת פאור-פוינט.  הוא בוחן את הפוטנציאל הטמון בהם ואת הסכנות הקיימות, בהתייחס לדרכים בהם נעשה שימוש בכלים הללו. הוא מסכם וטוען ש"הטכנולוגיה  והפדגוגיה אמורות לצעוד היום שלובות זרוע" (עמ' 176), כשהפדגוגיה החינוכית מכתיבה את הרציונל ואת סביבות הלמידה הרצויות, והטכנולוגיה  משרתת את מטרות החינוך המתחדשות.
 חומר למחשבה סלומון מקשר בין המושגים "השפעות עם" טכנולוגיה, "השפעות של" טכנולוגיה (עמ' 164, 169) ו"דפקט הפרפר" (עמ' 169). מהו סוג הקשר בין המושגים הללו? (אפשר, ומומלץ!,  להכין תרשים זרימה, היצג גרפי או מפה כדי להבהיר את הקשרים הללו). בעמ' 177 מצביע סלומון על הסכנה "שזנב הטכנולוגיה יכשכש בגוף החינוך ויכתיב את מהלכיו ואת איפיוניו". מהי הסכנה ? חשבו על דוגמא אופרטיבית לסכנה כזו -חשבו על מערכת החינוך ו/או על עולמכם הפרטי. שלושה איפיונים לכלים טכנולוגיים רצויים בסביבת הלמידה אליבא דסלומון. מהם? מהו הכח הייחודי של כל אחד מן הכלים הללו כמקדם למידה? מה בין כל האמור בפרק הקריאה הנוכחי: "מקום המחשב בחינוך", העוסק בסביבת הלמידה  הרצויה, לבין הלמידה הפרטנית, נושא הפרק הזה?
הכנסו למפגש הוירטואלי על חמישים טכנולוגיות למידה בישראל, שהתקיים ב-  17.4.05  ומצוי בכתובת  http://www.e-learning.co.il/nl_0405_1.htm א. קראו את הטקסט של המפגש, ו/או האזינו למפגש המוקלט, ו/או צפו במצגת   ב. בחנו את חמישים הטכנולוגיות המוצגות (או חלק מהן) ברוח הגישה של סלומון. אילו טכנולוגיות אתם ממליצים לשלב בסביבת הלמידה החדשה של סלומון ? אילו טכנולוגיות אינן מתאימות? מדוע?
מאמר מס.
2
Hollands, F. (2004). The impact of computer use on the individualization of students' classroom learning experiences. Paper presented at the AERA  2004 conference. San Diego.
(no. of pages: 12)  מיקוד הקריאה מאמר זה נכתב על בסיס עבודת דוקטורט בנושא:  השפעת השימוש במחשב על הצביון האישי / הפרטני  (האינדיבידואליזציה)  של התנסויות הלמידה בכתה  אצל תלמידים בחטיבות ביניים בניו-יורק. המחקר מתמקד בתהליך הלמידה (עם מחשב או בלעדיו), ולא בתוצר הלמידה. מטרת המחקר היתה לבדוק האם המשתמשים במחשב בכתה קבלו יותר הנחייה / הוראה אישית מותאמת לצרכיהם (tailor made) בהשוואה ללומדים שלא השתמשו במחשב.
האם וכיצד השתנו מספר מאפיינים של סביבת הלמידה הכתתית בעקבות השימוש במחשבים בכתה על ידי התלמידים-