קורס:פ. פיזיולוגית מטלת מנחה (ממ"ן) 11       טבלת תשובות שאלה תשובה שאלה תשובה שאלה תשובה
3 ד
8 א
1 3
ד
4 ג 9
ג
1 4
ב 5
ד
1 0 ג
1 5
ד
6 ב
1 1
ב
1 6
ג 7
ב ד
1 2
א
1 7
ד        חלק א' – שאלות פתוחות בחלק זה שתי שאלות, יש לענות על שתיהן. עליך לענות על כל הסעיפים בכל שאלה במסגרת השורות המוקצות לתשובה, בגופן David 12, וברוחב השוליים שלהלן. מלל שיגלוש מעבר לשורות המוקצות לתשובה לא יבדק! את התשובות יש לנסח במילים שלך בלבד. אין לצטט את חומר הלימוד. שאלה
1           הבט/י בתרשים פוטנציאל הפעולה הבא, וענה/י על השאלות לאחריו.
א.      ציין/י מהם השינויים המתחוללים במצבן של תעלות נתרן תלויות מתח (voltage-gated Na+ channels) ושל תעלות אשלגן תלויות מתח (voltage-gated K+ channels) בכל אחד משלבי פוטנציאל הפעולה המופיעים בתרשים לעיל תוך התייחסות לתנועת היונים דרכן, ולהשפעת מעבר היונים על מתח הממברנה. (12 נק') תשובה:
השינויים  המתחוללים במצבן של תעלות נתרן ואשלגן ת"מ בכל אחד משלבי פ"פ הם:
בשלב ה1
– מתח הממברנה מגיע לסף העירור ותעלות הנתרן תלויות מתח תפתחנהיפתחו, הנתרן יכנס לתוך התא -דפולריזיציה.
בשלב ה2
– תעלות האשלגן תלויות מתח תפתחנהיפתחו, האשלגן יצא מתוך התא.
יציאת האשלגן היא איטית ביחס לכניסתו של הנתרן ולכן מתח הממברנה ממשיך לעלות,  – דפולריזיה (אך חזק יותר מהשלב הקודם כיוון  שתעלות האשלגן פחות רגישות לא מדויק).
בשלב ה3– פ"פ בשיאו, תעלות הנתרן ינוטרלו והכניסה של הנתרן לתא נפסקת. —
תשובה:
המדענית הנ"ל תוכל ליצור פ"פ נוסף טרם סיומו של פ"פ הקיים בשלב 5 וזאת משום שרק בשלב זה מתחילה התקופה הרפרקטורית היחסית שבה (תעלות האשלגן סגורות לא קשור) ותעלות הנתרן עוברות ממצב של אינאטיבציה למצב סגור ומעתה הן מוכנות להיפתח מחדש לקבל פ"פ נוסף ובתנאי שהגירוי יהיה חזק מספיק כדי להוביל את מתח הממברנה לסף העירור. מכיוון שהתא בהיפרפורליזציה סביב מינוס 75-80 מ״ו נדרש עירור גדול יותר מזה הנדרש בפוטציאל מנוחה שהינו מינוס 70 מ״ו בכדי להגיע לסף הערעור , לעומת זאת בשלב 4 –
ציון לתשובה 1: 16 נקודות. שאלה
2           להלן רשת עצבית פשוטה בה שני נוירונים קדם-סינפטיים, A ו-B, היוצרים קשר עצבי עם נוירון בתר-סינפטי, C. נתון כי בסינפסה A קולטנים יונוטרופיים הפותחים מוליכות לנתרן (Na+), ובסינפסה B קולטנים יונוטרופיים הפותחים מוליכות לאשלגן (K+).
א.      מדען גירה בו זמנית את נוירונים A ו-B בגירוי על-ספי. מה צפוי להימדד באלקטרודה הרושמת הקבועה בנוירון C? הסבר/י תשובתך תוך התייחסות לתהליך המתרחש בנוירון C (אין צורך לפרט את המתרחש בנוירונים A ו-B). (8
נק') תשובה:
הצפוי להימדד באלקטרודה הרושמת בנוירון C תלוי בעוצמת הגירוי ובצירופי הגירויים במרחב ובזמן,אין פה סכימה בזמן רק במרחב. ובמצב הנתון הנ"ל כאשר –
ב.      המדען חזר על פעולתו מסעיף א', אבל הפעם טפטף בסינפסה B בלבד חומר אשר מונע את פתיחתן של תעלות סידן תלויות מתח (voltage-gated Ca+2 channels). מה צפוי להימדד הפעם באלקטרודה הרושמת של נוירון C? הסבר/י תשובתך. (12 נק') תשובה:
הצפוי להימדד באלקטרודה הרושמת בנוירון C תלוי בעוצמת הגירוי ובצירופי הגירויים במרחב ובזמן ובמצב הנתון הנ"ל כאשר טופטף חומר אשר מונע פתיחת תעלות סידן תלויות מתח וגורם לכך שבסינפסה B לא יפתחו (השלפוחיות) נקבי האיחוי ולא יצאו נוירוטרנזמיטורים ויעבירו את המסר המעכב (IPSP) דבר הגורם בעצם לניטרול המסר של סינפסה B והעברת מסר מעורר ותא c יהיה נתון להשפעתה הבלעדית של סינפסה  A שתגרום להווצרות פוטציאל בתר סינפטי מעורר בממברנה הבתר סנפטית (EPSP) מסינפסה A וגרימה למצבים אפשריים שונים:
אם הגירוי המעורר יהיה מספיק חזק ויוביל לסף העירור בתלולית האקסון ויתפתח פ"פ –
ציון תשובה 2: 18.
חלק ב' – שאלות רבות ברירה בחלק זה 15 שאלות רבות ברירה (אמריקאיות), עליך לענות על כולן. בכל שאלה יש לבחור במסיח אחד, המסיח הנכון ביותר מבין המסיחים המוצעים.
את האות המציינת את המסיח שבחרת יש לסמן בטבלת התשובות המופיעה בתחילת המטלה – רק תשובות המופיעות בטבלה תיבדקנה! שאלה
3    מדענית בודדה אינטרנוירון (interneuron) מחיית מחקר. מה מהבאים הכי פחות סביר בנוגע לתא זה?
א.      נוירון זה מעורב בעיבוד מידע ובהכוונת התנהגות החיה.
ב.      נוירון זה בודד ממוחה (brain) של חיית המחקר.
ג.        לנוירון זה יש אקסון (axon) ודנדריטים (dendrites).
ד.      נוירון זה הוא נוירון חד-קוטבי (unipolar neuron).
שאלה
4     חוקר טפטף על נוירון הנמצא בצלוחית מעבדה סם מסוים, והבחין שלאחר טפטוף הסם הנוירון לא מייצר עוד שלפוחיות (vesicles). מה מהבאים הכי סביר בנוגע לסם שטפטף החוקר?
א.      סביר שהוא מעכב את פעילות הריבוזום (ribosome).
ב.      סביר שהוא מפעיל בעוצמה את המיטוכונדריה (mitochondrion).
ג.        סביר שהוא פוגע באברון גולג'י (Golgi apparatus).
ד.      נראה שהוא מחזק את השלד התוך תאי (cytoskeleton).
שאלה 5   איזור מוחי מסוים פעיל במיוחד וזקוק לאנרגיה רבה. כיצד יוכלו לסייע לו תאי התמך (neuroglia)?
א.      תאי מיקרוגלייה (microglia) יגבירו העברת גלוקוז מהדם אל הנוירונים.
ב.      אסטרוציטים (astrocytes) ייצרו מולקולות ATP ויעבירו אותן אל הנוירונים.
ג.        תאי מיקרוגלייה יפעילו את תאי מערכת החיסון שייצרו ATP עבור הנוירונים. ד.      אסטרוציטים יפיקו לקטט (lactate) מגליקוגן (glycogen) ויעבירו אותו לנוירונים.
שאלה
6     מה מהבאים משותף לאוליגודנדרוציטים (olygodendrocytes) ולתאי שוואן (Schwann)?
א.      שניהם מייצרים את מעטפת המיילין (myelin) לנוירונים של המוח.
ב.      שניהם מזרזים את קצב העברת פוטנציאל הפעולה לאורך אקסונים.
ג.        שניהם מסייעים לאקסונים שנפגעו להתחדש ולחזור לתפקוד.
ד.      שניהם מותקפים על-ידי תאי מערכת החיסון בטרשת נפוצה (multiple sclerosis).
שאלה 7    מה מהבאים נכון בנוגע לכוחות הפיזיקליים הפועלים על יונים בסביבת הנוירון?
א.      הכוח הדיפוזי משפיע רק על חומרים בעלי מטען חשמלי.
ב.      הלחץ האלקטרוסטטי מעביר חומרים ממקום בו ריכוזם גבוה אל מקום בו ריכוזם נמוך.
ג.        הכוח הדיפוזי ירחיק קטיונים מסביבה טעונה חיובית.
ד.      הלחץ האלקטרוסטטי ימשוך אניונים אל סביבה טעונה חיובית. שאלה
8     מה מהבאים מתאר נכונה את הכוחות הפיזיקליים הפועלים על יונים בסביבת הנוירון בשיא פוטנציאל הפעולה, כשמתח הממברנה הוא 40+ מ"ו?
א.      הלחץ האלקטרוסטטי יניע את יוני הנתרן (Na+) לצאת מהתא.
ב.      הלחץ האלקטרוסטטי יניע את יוני האשלגן (K+) להיכנס לתא.
ג.        הכוח הדיפוזי יניע את יוני הכלור (Cl-) לצאת מהתא.
ד.      הלחץ האלקטרוסטטי יניע את יוני הכלור (Cl-) לצאת מהתא.
שאלה 9   חוקרת טפטפה על נוירון שנמצא בשיא פוטנציאל הפעולה סם שמונע נטרול של תעלות נתרן תלויות מתח (voltage-gated Na+ channels). כיצד צפוי הדבר להשפיע על מתח הממברנה?
א.      מתח הממברנה ידעך מהר מהרגיל, ויתקבע על מתח הנמוך מפוטנציאל המנוחה. ב.      מתח הממברנה ימשיך לעלות עד 90+ מ"ו ויתקבל פוטנציאל פעולה עוצמתי מהרגיל.
ג.        שיא פוטנציאל הפעולה יתארך, כלומר, מתח הממברנה ישאר 40+ מ"ו לזמן ארוך מהרגיל. ד.      פוטנציאל הפעולה ישנה את כיוון התקדמותו, ויתחיל לנוע לכיוון גוף התא במקום להמשיך אל הכפתורים הסופיים.
שאלה
1 0    כיצד מתקדם פוטנציאל פעולה לאורך אקסון חסר מיילין (myelin)?
א.      בהולכה אקסופלזמית קדומנית (anterograde axoplasmic transport), מתלולית האקסון (axon hillock) אל הכפתורים הסופיים.
ב.      בקפיצות (salutatory conduction), אקטיבית במרווחי ראנוויה (nodes of Ranvier) ופאסיבית תחת המיילין.
ג.        אקטיבית, על-פי חוק הכל או לא כלום (all or none law) ד.      פאסיבית, על-פי תכונות הכבל (cable properties). שאלה
1 1    מדען מודד פעילות חשמלית של נוירון באוזן של חולדה. תחילה הוא משמיע צליל חלש ולאחר מכן משמיע צליל חזק. מה הכי סביר להימדד באלקטרודה?
א.      במדידה הראשונה פוטנציאל הפעולה יהיה נמוך ובשניה הוא יהיה גבוה.
ב.      במדידה הראשונה תדר הירי של האקסון יהיה נמוך ובשניה הוא יהיה גבוה.
ג.        בפעם הראשונה יימדד פוטנציאל פעולה ובשניה פוטנציאל מנוחה.
ד.      במדידה הראשונה תימדד דפולריזציה (depolarization) ובשניה היפר-פולריזציה (hyper-polarization).
שאלה
1 2    מה תפקידם של חלבוני העברה (transport proteins) בממברנת השלפוחיות הסינפטיות (synaptic vesicles)?
א.      להכניס מולקולות של נוירוטרנסמיטר מהציטופלזמה (cytoplasm) אל פנים השלפוחית. ב.      להעביר את השלפוחית מאברון גולג'י (Golgi apparatus) אל הכפתור הסופי.
ג.        להעביר את הנוירוטרנסמיטר מהשלפוחית אל המרווח הסינפטי (synaptic cleft).
ד.      לסייע במחזור השלפוחיות הסינפסטיות לאחר שהופרש הנוירוטרנסמיטר.
שאלה
1 3    מה עולה בגורלן של השלפוחיות הסינפטיות (synaptic vesicles) בתום תהליך הפרשת הנוירוטרנסמיטר?
א.      הן מפורקות על ידי הליזוזום (lysosome).
ב.      הן מתמזגות עם ממברנת הכפתור הסופי בתהליך של מגע והשארות (kiss and stay).
ג.        הן פולטות את כל הנוירוטרנסמיטר ונשארות חופשיות בציטופלזמה של הכפתור הסופי בתהליך של מגע והישארות (kiss and stay).
ד.      הן פולטות נוירוטרנסמיטר וניתקות מהממברנה בתהליך של מגע ועזיבה (kiss and leave).
שאלה
1 4    נוירוטרנסמיטר הופרש מכפתור סופי של נוירון קדם-סינפטי (presynaptic neuron). מה מהבאים עשוי לקרות בממברנת הדנדריט בנוירון הבתר-סינפטי (postsynaptic neuron)?
א.      תיפתח תעלת סידן תלוית מתח (voltage-gated Ca+2 channel) ויתקבל פוטנציאל פעולה. ב.      נוירוטרנסמיטר יקשר לאתר קשירה (binding site) בקולטן (receptor) ותיפתח תעלת יונים.
ג.        מולקולת נוירוטרנסמיטר תיכנס אל התא הבתר-סינפטי ותעורר בו פוטנציאל פעולה.
ד.      יופעל קולטן יונוטרופי (ionotropic receptor) שיפעיל גנים בגרעין התא.
שאלה
1 5   מה מהבאים אינו נכון בנוגע לקולטן מטאבוטרופי (metabotropic receptor)?
א.      כשהוא מופעל הוא מפעיל בממברנה חלבון G (G protein).
ב.      הפעלתו דורשת ניצול אנרגיה בצורת מולקולות ATP.
ג.        בהפעלתו מתקבל פוטנציאל בתר-סינפטי עוצמתי וממושך.
ד.      כשהוא מופעל הוא גורם תמיד לפוטנציאל בתר-סינפטי מעכב (IPSP).
שאלה
1 6   בניסוי א' בדקה מדענית את תגובת הממברנה הבתר-סינפטית (postsynaptic membrane) של נוירון להזלפת נוירוטרנסמיטר, ומדדה פוטנציאל פוסט-סינפטי מעורר (EPSP). בניסוי ב' טפטפה המדענית על אותה הסינפסה סם החוסם את תהליך הקליטה החוזרת (reuptake) ומדדה שוב את התגובה להזלפת נוירוטרנסמיטר. מה לא סביר להימדד בניסוי ב'?
א.      פוטנציאל בתר-סינטפי מעורר (EPSP) עוצמתי יותר.
ב.      פוטנציאל בתר-סינטפי מעורר (EPSP) ממושך יותר.
ג.        פוטנציאל בתר-סינפטי מעכב (IPSP).
ד.      פוטנציאל פעולה.
שאלה
1 7   מה מייחד נוירומודולטורים (neuromodulators)?
א.      הם מופרשים מבלוטות אנדוקריניות (endocrine glands).
ב.      הם מפעילים קולטנים עצמיים (autoreceptors).
ג.        הם עוברים מנוירון לנוירון דרך צומת מעבר (gap junctions).
ד.      הם מופרשים בכמויות גדולות ויכולים להשפיע על נוירונים רבים.