סקירת ספרות בנושאים תלמידים בעלי הפרעות נפשיות בישראל, תכניות לימודים שונות ייעודיות לתלמידים בעלי הפרעות התנהגות, הקשר בין פעילויות גופניות שונות לטיפול בהפרעות נפש והפרעות התנהגות בכלל בבית הספר ומחוצה לו

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2016
מספר מילים 9348
מספר מקורות 30

תקציר העבודה

סקירת ספרות:
פרק א
1 .                  תלמידים בעלי הפרעות נפשיות בישראל על פי נתונים רשמיים בכל שנה מאושפזים בישראל  כ- 22 אלף איש בבתי חולים לבריאות הנפש, חלקם נשארים לטיפול ממושך בבתי החולים ואחרים חוזרים לקהילה. אלו שהינם תלמידים משולבים במערכת החינוך ובקהילה. במסגרת החינוך משולבים כ- 2400 תלמידים המסווגים כבעלי לקות של הפרעה נפשית. מרבית התלמידים לומדים בבתי ספר מיוחדים עם צוותי הוראה בעלי התמחות והכלה ללקות הספציפית, אחוז לא קטן מהתלמידים משולבים במסגרות החינוך הרגילות (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2014).
בכדי שתלמיד יוגדר כבעל הפרעה נפשית, הוא צריך לעבור אבחנה של רופא מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער. לאחר מכן, מתכנסת וועדת ההשמה שקובעת את זכאותו של תלמיד ללמוד במסגרת לחינוך מיוחד, הוא משובץ במסגרת לימודים ספציפית המותאמת לצרכיו. השיבוץ נעשה על-ידי ועדת שיבוץ ברשות המקומית שבתחום שיפוטה מתגורר התלמיד, המרכזת את כלל הנתונים על אפשרויות השיבוץ והקליטה של תלמידי חינוך מיוחד בעיר. הוועדה משבצת את התלמיד על-פי החלטת ועדת ההשמה ומתוך התחשבות בנתונים בפועל, כגון מקום פנוי, מרחק …

2 .                  הפרעות הנפש הנפוצות הפרעת פניקה התקפי פניקה הם אפיזודות נפרדות של פחד עז של אימה, המלווים בקבוצה של סימפטומים פיזיים וקוגניטיביים; אלה כוללים דפיקות לב, סחרחורת, אי-נוחות בחזה, פרסתזיה (נימוּל), דפרסונליזציה (ביטול סגולות אישיות), ופחדים מאובדן שליטה וממוות. במקום התעוררות חרדה מתעצמת בהדרגתיות, התקפי פניקה מתאפיינים בפתאומיות של התקפה. לפעמים האפיזודות מתרחשות באופן בלתי צפוי, ואף על פי שרעיון ה"אי-צפייה" הוא קצת חמקמק בקריטריונים דיאגנוסטיים, הוא מתייחס למקרים של פניקה במצבים או בזמנים שלא היו צפויים. התקפות פניקה מתפתחות אל הפרעת פניקה כשהן מתרחשות לפחות ארבע פעמים בתוך 4 שבועות, או כשהפרט דואג בצורה רווחת לגבי התרחשות חוזרת שלו, או שניהם יחד Craske et al.,
1 994)).
לעתים נדירות האבחנה של הפרעת פניקה מתרחשת בבידוד. תנאים לתחלואה נלווית Axis 1 כוללים פוביה פשוטה, פוביה חברתית ודיסתימיה. בנוסף, מספר מחקרים הראו כי בין
5 ל-60 אחז מהפרטים עם הפרעת פניקה עונים על קריטריונים להפרעת אישיות Axis 2. אולם טבע היחסים בין הפרעת פניקה והפרעות אישיות נשאר לא ברור.
לדוגמא, שיעורים של תחלואה נלווית מאוד תלויים בשיטה המשמשת לקביעת אבחנת ה- Axis 2, וכמו כן התרחשות בו-זמנית של מצב רוח מדוכא ו"הפרעות אישיות" מסוימות מפחית לאחר טיפול מצליח של הפרעת פניקה Craske et al., 1994)).

הפרעת אגורפוביה אגורפוביה היא הפרעת חרדה שלעתים קרובות נקשרת עם הפרעת פניקה ויכולה להתאפיין בסימפטומים של פניקה, חרדה בנוגע לנסיבות שבהן בריחה נראית קשה, פחד עז ממקומות. סימפטומים של אגורפוביה יכולים להתפתח עם או בלי היסטוריה של הפרעת פניקה. הופעת התקפי פניקה חוזרים ודאגה בנוגע להתקפי פניקה עתידיים הם מאפיינים של אגורפוביה עם הפרעת פניקה. באגורפוביה ללא היסטוריה של הפרעת פניקה, הפחד של הפרט מתמקד בסימפטומים מתישים המחקים פניקה ועלולים לבלבל. בקירוב ל-95 אחוז מהפרטים עם אגורפוביה יש גם אבחנת הפרעת פניקה נלווית. לפעמים, שאלות אבחנתיות משתנות יכולות לעלות בין אגורפוביה ובין פוביה חברתית. בפוביה חברתית, קיים פחד מהערכה שלילית מאחרים, בעוד שפחד ממצבים –
הפרעת חרדה כללית הפרעת חרדה כללית (GAD) עברה שינויים רבים בהגדרה. היא הופרדה מהפרעת פניקה ב-DSM-3, אך נשארה קטגוריה תחת DSM-3-R, שבו דאגה הפכה את התכונה המגדירה שלה. למרות שמחקר על ההפרעה היה מוגבל, מחקר אמפירי חשוב נערך בשנים האחרונות והבנה טובה יותר של אופיו, התפקידים שלו והטיפול היעיל שלו מתחילה להתגלות Borkovec and Roemer, 1994) ).
הפרעת חרדה כללית היא תנאי כרוני שהוגדר בצורה מרכזית ב-DSM-3-R כחרדה מופרזת או לא מציאותית ודאגה לגבי שתיים או יותר נסיבות חיים שאינן קשורות להפרעות Axis 1
אחרות ומתרחשות יותר ימים מאשר לא לאורך תקופה של 6 חודשים. ההופעה של 6 מתוך 18
מאפיינים מקושרים, הכרוכים בדריכות וסריקה, מתיחות מוטורית, והיפראקטיביות אוטונומית, דרושה גם. כך, הפרט הדואג חווה יותר או פחות חרדה רצופה קוגניטיבית וגופנית במשך היום. בשונה מהפרעות פוביה, חרדה זו אינה מתעוררת עקב גירוי סביבתי גלוי או לא גלוי, ואף לא עקב התקפי פניקה. השינויים העיקריים המוצעים ל-DSM-4 כוללים את מחיקת ה"לא מציאותי" ואת הוספת "שאינו ניתן לשליטה" בתיאור הדאגה, ופישוט של 18 הסימפטומים המקושרים לכלול רק את –
הפרעת קשב הפרעת קשב (attention-deficit/hyperactivity disorder) (ADHD) היא הפרעת התנהגות נפוצה ומוכרת היטב, המשפיעה על מיליון ילדים, מתבגרים, ומבוגרים. כמות עצומה של מחקר פורסמה על המאפיינים והסימפטומטולוגיה העיקריים של ילדים ומבוגרים עם ADHD Roberts et al., 2015) ).
הקריטריונים האבחנתיים של DSM-5 ל-ADHD הם Roberts et al., 2015) ):
A. מתקיים (1) או (2) או שניהם יחד:
(1) חוסר תשומת לב: שש (או יותר) מהסימפטומים הבאים נמשכים ללפחות 6 חודשים במידה רבה:
הערה: למתבגרים ומבוגרים (גיל 17
ומעלה), לפחות חמישה סימפטומים נדרשים. הסימפטומים אינם רק ביטוי של התנהגות של התנגדות, אי ציות, עוינות, או כשל בהבנת הוראות של משימה.
(a) לעתים קרובות לא מצליח לתת תשומת לב קרובה לפרטים או עושה טעויות רשלניות בשיעורי הבית, בעבודה, או בעת פעילויות אחרות (למשל, מעלים עין או מחמיץ פרטים, עבודה אינה מדויקת).
(b) לעתים קרובות יש לו קושי לקיים תשומת לב במשימות או בפעילויות שעשוע (למשל, יש לו קושי להישאר ממוקד בעת הרצאות, שיחות, או קריאה ארוכה).
(c) לעתים קרובות נראה שהוא אינו מקשיב כשמדברים אליו ישירות (למשל, נראה שהראש במקום אחר, אפילו בהיעדר כל הפרעה ברורה).
(d) לעתים קרובות אינו עוקב עד הסוף אחר הוראות ואינו מצליח לסיים שיעורי בית, מטלות, או חובות במקום העבודה (למשל, מתחיל משימות אך מהר מאבד מיקוד ובקלות סוטה מהנושא).
(e) לעתים קרובות יש לו קושי לארגן משימות ופעילויות (למשל, קושי לנהל משימות רצופות; קושי לשמור על חומרים בסדר; עבודה לא מסודרת; יש לו ניהול זמנים גרוע; אינו מצליח לעמוד בזמן אחרון).
(f) לעתים קרובות נמנע, שונא, או מסתייג מלעסוק במשימות הדורשות מאמץ נפשי ממושך (למשל, שיעורי בית; למתבגרים ומבוגרים, הכנת דו"חות, מילוי טפסים, סקירת מאמרים ארוכים).
(g) לעתים קרובות מאבד דברים נחוצים למשימות או פעילויות (למשל, חומרי לימודים, עפרונות, ספרים, כלים, ארנק, מפתחות, משקפיים, טלפונים ניידים).
(h) לעתים קרובות הוא מוסח ע"י גירוי חיצוני (למתבגרים ומבוגרים, יכול לכלול מחשבות לא קשורות).
(i) לעתים קרובות הוא שכחן בפעילויות יומיומיות (למשל, ביצוע מטלה, לרוץ לשליחויות; למתבגרים ומבוגרים, לחזור לכיתה, לשלם חשבונות, לקיים פגישות).
(2) היפראקטיביות ואימפולסיביות: שש (או יותר) מהסימפטומים הבאים נמשכים ללפחות 6 חודשים:
הערה: למתבגרים ומבוגרים (גיל 17
ומעלה), לפחות חמישה סימפטומים נדרשים. הסימפטומים אינם רק ביטוי של התנהגות של התנגדות, אי ציות, עוינות, או כשל בהבנת הוראות של משימה.
היפראקטיביות (a) לעתים קרובות מתנועע בעצבנות עם הידיים או הרגליים או מתפתל בכיסא (b) לעתים קרובות עוזב מצבי ישיבה כשמצופה ממנו להישאר ישוב (למשל, עוזב את מקומו בכיתה, במשרד או במקום עבודה אחר, או במצבים אחרים הדורשים להישאר במקום) (c) לעתים קרובות רץ או מטפס בצורה מוגזמת במצבים שבהם זה אינו מתאים (הערה: במתבגרים ומבוגרים, יכול להיות מוגבל לתחושות סובייקטיביות של אי שקט) (d) לעתים קרובות אינו יכול לשחק בפעילויות פנאי בשקט (e) לעתים קרובות הוא "בתנועה", פועל כאילו "מונע ע"י מנוע" (למשל, אינו יכול להיות שקט לזמן ארוך, כמו במסעדות, פגישות, וכו'( (f) לעתים קרובות מדבר בצורה מוגזמת.
אימפולסיביות (g) לעתים קרובות פולט תשובות לפני שהשאלות הושלמו (למשל, משלים משפטים של אנשים; אינו יכול לחכות לתורו בשיחה) (h) לעתים קרובות יש לו קושי להמתין (למשל, כשהוא מחכה בתור) (i) לעתים קרובות מפריע או מתפרץ לאחרים (למשל, מתפרץ לתוך שיחות, משחקים, או פעילויות; יכול להתחיל להשתמש בדברים של אנשים אחרים ללא בקשת או קבלת אישור; למתבגרים ומבוגרים, יכול לקחת פיקוד על מה שאחרים עושים) B. מספר סימפטומים היפראקטיביים, אימפולסיביים או לא מקשיבים שגרמו לליקוי היו קיימים לפני גיל 12. C. מספר ליקויים מהסימפטומים קיימים בשתיים או יותר מסגרות (למשל, בבית, בבית-הספר, או בעבודה; עם חברים או קרובים; בפעילויות אחרות).
D. יש עדות ברורה לכך שהסימפטומים מפריעים או מצמצמים את האיכות של תפקוד חברתי, אקדמי או מקצועי.
E. הסימפטומים אינם מתרחשים באופן בלעדי במהלך סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת ואינה מוסברת טוב יותר ע"י הפרעות נפשיות אחרות (למשל, הפרעת מצב רוח, הפרעת חרדה, הפרעת ניתוק, או הפרעת אישיות).
פרק ב :
1 .       תכניות לימודים שונות ייעודיות לתלמידים בעלי הפרעות התנהגות קיימות תכניות לימודים רבות המיועדות לתלמידים בעלי הפרעות התנהגות. אחת מתכניות אלה היא 'קריאה מתקנת' (Corrective Reading) (CR). 'קריאה מתקנת' היא תכנית קריאה ברורה ומתקנת לתלמידים בכיתות ג עד ח. עד היום שני מחקרים יישמו 'קריאה מתקנת' על תלמידים עם הפרעות התנהגות במסגרות עצמאיות (Lingo, Slaton, & Jolivette, 2006; Strong, Wehby, Falk, & Lane, 2004). Lingo et al. (2006) השתמשו בבדיקה כפולה על מדגם תלמידים כדי לקבוע את השפעות ה'קריאה המתקנת' עם שבעה תלמידים בעלי ליקויי התנהגות ולמידה וליקויים רפואיים נוספים מחטיבות ביניים. כל המשתתפים למדו בכיתות מיוחדות לקריאה. שיפור הקריאה נמדד ע"י בדיקות שטף קריאה בעל פה וע"י מבחן WRMT (מבחן שליטה בקריאה) שניתן לפני ואחרי התערבות הקריאה המתקנת. נתוני המשתתפים הציגו התקדמות בשטף הקריאה בעל פה ואת –