סקירת ספרות בנושאים תיאטרון ככלי טיפולי, מחלות נפש

שנת הגשה 2015, 2012 מילים
ILS 88.00 – קנה עכשיו

סקירת ספרות:
1. תיאטרון תיאטרון הוא ענף האומנות האינטגרטיבי ביותר. היא צורת האומנות הקרובה ביותר לחיים, כי היא “חיקוי” של החיים. אומנות התיאטרון יכולה לשמש ככלי רב עוצמה לתרפיה המשפיעה לחיוב על הרווחה הפסיכולוגית של השחקן (Snow et al., 2003).
אמנות התיאטרון מתקיימת בשלושה מישורים: 1. עלילת המחזה, 2. ההפקה, 3. ההצגה לפני הקהל. בשני המישורים הראשונים – העלילה וההפקה – המחזאי יוצר את היצירה מחומרים שונים לחלוטין, אבל במישור השלישי – בהצגה – החומרים מתאחדים ומשתלבים ביחד ליצירת התוצאה הסופית של התיאטרון. ללא המחזה וללא המפגש עם הקהל לא ניתן להגיע לביצוע ההצגה. בזכות הידע והדמיון של הקהל, המחזאי מצליח להעביר לקהל מערכת של סימנים ומסרים, המלמדים אותו על הלכות האדם והחברה (יערי, 1991).
1 .1. תיאטרון ככלי טיפולי התיאטרון משמש, מעבר למטרה האומנותית הטהורה, גם ככלי טיפול. כך, למשל, Snow et al עמדו על המטרות הרפואיות שניתן להשיג באמצעות תיאטרון: תחושה מופחתת של סטיגמטיזציה ושיפור הדימוי העצמי; מעורבות חברתית מוגברת; תקשורת משופרת ומיומנויות בינ-אישיות; שיפור הביטחון העצמי; יותר חופש בהבעה; תחושה מוגברת של אחריות ובגרות; –
במאמרה, היא מראה כיצד מודל זה מאפשר תהליך ממוקדש לאבחון והערכה בדרמה-תרפיה, מחזק את יכולת המטפל להתערב באופן ממוקד ומבוקר ומאפשר לו לבדוק את התהליך הטיפולי באותה שפה בה נעשה האבחון והטיפול. מודל ששת המפתחות מורכבת מקריטריונים –
– המפתח החמישי (מטא-מציאות) כולל תכנים שלא באו לידי ביטוי באף אחת מהמציאויות.
לפי הגישה הפסיכואנליטית, אותה מייצגת הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין, המשחק נתפס ככלי טיפולי. קליין רואה במשחק אמצעי לביטוי העצמי של הילד ולתקשורת עמו. המשחק אינו רק כלי לחקור את העולם החיצוני ולשלוט בו, אלא גם כלי לחקור את החרדות שלו ולשלוט בהם, באמצעות עיבוד הפנטזיות שלו (בלום-יזדי, 2014).
אחד הביטויים של התיאטרון ככלי טיפולי הוא הדרמה-תרפיה.

1 .2. הדרמה-תרפיה הדרמה-תרפיה הינה שיטת טיפול המשתמשת באמנויות השונות מהתיאטרון למטרת צרכים טיפוליים. בין האמנויות השונות שהיא משתמשת ניתן למנות מוזיקה, קול, אמנות פלסטית, סיפור, תנועה וכו’. בניגוד לתיאטרון, שבו המטרה העיקרית היא ההצגה הסופית והשפעתה על הקהל, בדרמה-תרפיה המטרה העיקרית היא תהליך הריפוי של המטופל. תהליך זה מכוון לשחרור המטופל מסימפטומים, לחיבור רגשי ופיזי, לצמיחה אישית וכו’ (דורון הררי, 2014).
על פי סוג’נינגס, ממייסדות הדרמה-תרפיה, באמצעות העלייה אל הבמה המשתתפים עוברים מהמציאות היומיומית אל “המציאות הדרמטית”. מעבר זה מאפשר להם ליצור מחדש ביטוי עצמי ותפיסה עצמית (שם, שם).
אחד העקרונות החשובים בדרמה-תרפיה הוא “מרחק אסתטי”. מדובר במרחק הרגשי שנוצר בין היוצר ובין נושאים מסיפור חייו. ריחוק זה מפחית את הקושי של היוצר לגעת בנושאים הללו. הקרבה וההזדהות של היוצר עם הנושאים הללו מציפה אותו ברגשות. הרעיון הוא להגיע ל”ריחוק אסתטי”, כלומר ריחוק שיש בו איזון בין הרגשות לרציונאליות. איזון זה עוזר ליוצר לגעת בנושאים המודחקים בתוכו (שם, שם).

1 .2.1.
מודל תיאטרון האוטוביוגרפיה אחד המודלים לטיפול קבוצתי בדרמה-תרפיה הוא מודל תיאטרון האוטוביוגרפיה הטיפולי, שפותח ע”י דורון הררי. מודל זה מורכב מתהליך בעל שני שלבים. בשלב הראשון כל מטופל בקבוצה מכין הצגה על חייו, ובשלב השני מבוצע על במה מופע שלם, הכולל את ההצגות של כל המטופלים. תהליך זה מאפשר למטופל לספר אירועים מחייו, ליצור להם משמעות חדשה ולשפר את איכות חייו. המטופל משחק ומציג את המחזה שלו בפני קהל מצד אחד, ומרוויח ערך –

1 .2.2. הצגה (performance) במודל תיאטרון האוטוביוגרפיה הטיפולי דורון הררי מעידה על חוויית הריפוי המתאפשר מעצם ההופעה בדרמה-תרפיה. ישנה חשיבות רבה לאישור שהיוצר מקבל מהקהל. היוצר המופיע רוצה שהקהל יקבל גם את החלקים הפחות יפים שלו, כיוון שקבלה של חלקים אלה יכולה לגרום לשינוי בתפיסה העצמית (שם, שם).
לטענת ביילי, ההצגה כוללת בתוכה הזדמנויות רבות לצמיחת האדם, לגילוי, לחשיפה וריפוי של נושאים מסוימים, להבנה עצמית ולפיתוח מיומנות. לטענת ג’נינגס, ההצגה מאפשרת לאדם ללמוד ולבסס את הזהות החברתית שלו (שם, שם).
ההצגה מהווה מרכיב מרכזי במודל התיאטרון האוטוביוגרפי. מוקצה להצגה מקום ייחודי בתהליך – על הבמה מול קהל. לרוב היא מתרחשת על במה קטנה ואינטימית, המכילה את הקסם הטמון בכניסה למציאות הדרמטית. מערכות התאורה והסאונד, וכן הקהל, תורמים לביצוע התהליך (שם, שם).

1 .3. הקטרזיס אחת החוויות שניתן להשיג באמצעות ההצגה היא חוויית הקטרזיס. פנדזיק דנה בדברים שחייבים להיות ביצירת טרגדיה טובה.
ארגון הטרגדיה צריך להיות ייצוג אמנותי של דברים מעוררי פחד וחמלה. לכן, אין להציג בה אנשים הגונים שחייהם מידרדרים מהצלחה לפורענות. בנוסף, אין להציג אנשים רשעים שחייהם משתנים מפורענות להצלחה. כמו כן, אין להציג אנשים רשעים שחייהם מידרדרים מהצלחה לפורענות. אם כך, יש להציג את מה שנמצא בין שני קטבים אלה, כלומר אנשים שחייהם משתנים למצב של פורענות לא בשל רשעותם אלא בגלל כשל מסוים. רק כך ניתן להגיע לרגשות של חמלה ופחד (פנדזיק, בדפוס).
כל מי שחווה רגשות חמלה ופחד חווה קתרזיס מסוים ותחושת הנאה. הקתרזיס הוא תהליך, שבו נוצרים הזדהות והשלכה לא מודעים בין הצופה והדמויות. בתהליך זה הצופה מרשה לעצמו להרגיש רגשות שליליים ללא חשש שייחשפו בפני אחרים (שם, שם).
בין האוכלוסיות שהמטפלים בדרמה-תרפיה עובדים עמן ניתן למצוא את אוכלוסיית חולי הנפש.
2 . מחלות נפש קבוצת המחקר של ‘האגודה למחקר כללי של סכיזופרניה’ (CGS) ערכה מחקר, המשווה את ההשפעה של שימוש מול אי שימוש ב- risperidone long-acting injectable (R-LAI), תרופה אנטי פסיכוטית, על שיעור האשפוז של המטופל. האגודה עקבה אחר 1859 מטופלים המאובחנים עם סכיזופרניה על פני תקופה ממוצעת של 12 חודשים. התוצאות הראו כי שימוש ב-R-LAI נקשר עם שיעור מופחת של אשפוז ב-34% בהשוואה לאי-שימוש בתרופה זו. בנוסף, R-LAI הראה קשר עם שיעור מופחת של אשפוז בהשוואה לשימוש בכל תרופה אנטי פסיכוטית אחרת (Grimaldi-Bensouda et al., 2012).

ILS 88.00 – קנה עכשיו
מילות מפתח , ,
מקצוע/ות
מספר מילים 2012
מספר מקורות 12
שנת הגשה 2015