קשר בין חרדת בחינות לאיכות השינה בקרב סטודנטים תקציר      המבחנים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיי הנורמה שלנו כחברה. כתוצאה מהדחף להתקדם ולהצליח כמה שאפשר ומהלחץ מהבחינה ישנם אשר מפתחים את "חרדת המבחן". אצל אנשים חרדתיים מתלווים לשינה לעיתים קרובות קשיי הירדמות וכן יקיצות תכופות מהשינה. אם כן, המחקר הנוכחי בודק האם יש קשר בין איכות השינה לבין חרדת בחינות והאם הקשר מתבטא באופן שונה בין גברים לנשים. לצורך המחקר השתמשנו ב-86 משתתפים, מתוכם 42 בקבוצת הביקורת (סטודנטים לא בתקופת המבחנים) ו-44 בקבוצת הניסוי (בתקופת מבחנים). כל נבדק התבקש למלא שלושה שאלונים:
שאלון דמוגרפי; שאלון חרדה; ושאלון איכות שינה. הפנייה למשתתפים תתבצע באמצעות האינטרנט. שיערנו כי יימצא קשר ליניארי שלילי בין רמת החרדה לאיכות השינה; יימצא אפקט עיקרי למשתנה "קבוצה" (ביקורת/ניסוי); יימצא אפקט עיקרי למשתנה "מין" (גברים/נשים); ויימצא אפקט אינטראקציה בין המשתנה "קבוצה" (ביקורת/ניסוי) למשתנה "מין" (גברים/נשים). מניתוח הנתונים נמצא מתאם מובהק סטטיסטית בין ציון לאיכות השינה לציון לרמת החרדה. בנוסף, נמצא כי המשתנה הבלתי-תלוי "קבוצה" (בתקופת מבחנים/לא בתקופת מבחנים) נקשר למשתנה התלוי "רמת חרדה" באופן מובהק.
כמו כן, נמצא כי המשתנה הבלתי-תלוי "מין" (גבר/אישה) נקשר למשתנה התלוי "איכות השינה" באופן לא מובהק (0.667), וכן נקשר למשתנה התלוי "רמת חרדה" באופן לא מובהק (0.887).
לבסוף, נמצא כי האינטראקציה של שני המשתנים הבלתי-תלויים GrpA (בתקופת מבחנים/לא בתקופת מבחנים) ו- GrpB (גבר/אישה) נקשר למשתנה התלוי "איכות השינה" באופן לא מובהק (0.297).
כמו כן, האינטראקציה של שני המשתנים הבלתי-תלויים GrpA (בתקופת מבחנים/לא בתקופת מבחנים) ו- GrpB (גבר/אישה) נקשר למשתנה התלוי "רמת חרדה" באופן לא מובהק (0.953).
תוכן עניינים

1 .
מבוא –3
1 .1. חרדת בחינות –3
1 .2. איכות שינה 12
1 .3.
חרדת בחינות ואיכות שינה -22
2 .
שיטת מחקר 26
3 .
ממצאים –29
4 .
דיון -32
5.
בבליוגרפיה –35
6 .
ניספחים –40 קשר בין חרדת בחינות לאיכות השינה בקרב סטודנטים
1 . מבוא
במחקר הנוכחי נבחן האם יש קשר בין איכות השינה לבין חרדת בחינות והאם הקשר מתבטא באופן שונה בין גברים לנשים. נבחן סטודנטים הנמצאים בתקופת מבחנים וסטודנטים שאינם נמצאים בתקופת מבחנים.
1.1. חרדת בחינות המבחנים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיי הנורמה שלנו כחברה. הפכנו ל"מכורי מבחנים". המבחנים משמשים אותנו כאמצעי למנות, לתייג, למיין ולקדם מגוון של אנשים, תפקידים, הישגים, יכולות ועוד. לתוצאות המבחנים לסוגיהם ישנן משמעויות רבות כגון סיווג אינטיליגנציה, מיון ללימודים גבוהים, מיון לצורכי עבודה ועוד. כיוון שתוצאות המבחנים חשובות לנו כל כך, אנו עושים כל שביכולותינו כדי להצליח באופן הטוב ביותר (יערי, 1982).
כתוצאה מהדחף להתקדם ולהצליח כמה שאפשר ומהלחץ מהבחינה ישנם אשר מפתחים את "חרדת המבחן". חרדה זו, הנמצאת כרחבת טווח ומשפיעה בחיי היום יום, מתבטאת בציונים נמוכים ובנשירה מביה"ס. בנוסף, היא פוגעת ביכולת להשיג הישגים ומטרות. מחקרים מראים כי חרדת בחינות גבוהה משפיעה על הביצוע. חרדה זו שכיחה יותר בקרב בעלי נטייה מולדת לתפוס גירויים שונים כמאיימים. עם זאת, ישנם המשתמשים בחרדה שקיימת אצלם כדי להגביר את הדחף והמוטיבציה לביצוע הטוב ביותר שאפשר וכדי להתרכז במשימה. אך עדיין ישנם אנשים, שהחדה מתישה אותם והמחיר מתבטא בביצוע ובהישג שלהם (פלג-פופקו, 2003).
חרדת בחינות מוגדרת כנטייה להגיב בדאגה, בחשש, ובהתעוררות פיזיולוגית לתנאים שבהם הידע של מישהו מוערך רשמית. מחקר מצא, שחרדת בחינות היא יציבה באופן יחסי לאורך זמן, ושפרטים המדווחים על חרדת בחינות גבוהה לעתים קרובות נאבקים עם רגשות של אי כשרות.
לא במפתיע, חרדת בחינות נקשרת בצורה חזקה עם חרדה כללית, האחרון מאלה הוא אחד מתנאי הבריאות המנטליים השכיחים ביותר בארה"ב. על פני מחקרים, 30-15% מהמחקרים מדווחים על חוויית חרדת בחינות, ומראים שהמספר של הפרטים המושפעים הוא ניכר (Goonan, 2004). חרדת בחינות ניתנת לזיהוי על ידי משתנים רבים (למשל, איום נראה לעין של מטלה) והיא לעתים קרובות מפריעה לביצוע אקדמי. יש גם עדות לכך שחוויית חרדת הבחינות יכולה להשתנות על ידי תחום נושא ספציפי. ממצאים קודמים מראים שחרדת בחינות ופרפקציוניזם של דאגה נקשרים ביחד. כך, פרפקציוניסטים של דאגה הם פגיעים להפחתות בביצוע עקב חרדת הבחינות הגבוהה שלהם (Mills & Blankstein, 2000).
בקרב הגורמים הקוגניטיביים שעשויים להשפיע על ביצוע מבחני שפה, שניים שבולטים הם מוטיבציה וחרדת בחינות. הם נחשבים לגורמים הניתנים לשינוי; למשל, עלייה במוטיבציה וירידה בחרדת בחינות עשויים לעזור לנבחנים לבצע טוב יותר מבחני שפה. מחקרים מציעים שמוטיבציה וחרדת בחינות של נבחנים הם גורמים קוגניטיביים משמעותיים הנקשרים לביצוע המבחן שלהם (Horwitz,
2 001). חרדת בחינות מאופיינת על ידי מספר ביטויים קוגניטיביים, כגון השוואת הביצועים האישיים עם אלה של אחרים, התחשבות בהשלכות של כישלון במבחן, רמות נמוכות של ביטחון בביצוע, ודאגה מופרזת לגבי מבחנים והערכה. רמות של חרדת בחינות יכולות להשתנות על בסיס השימושים של מערכות הבחינה. מפרספקטיבה זו, חרדת בחינות יכולה להכניס דעה קדומה, שיכולה להסתיר יכולת ופוטנציאל אמתיים של הנבחן (Elkhafaifi,
2 005).
סטודנטים רבים סובלים מחרדת בחינות מוגברת, כלומר תפיסת מצבים מסוימים של הערכה כמאיימים וכך תגובה עם חרדת מצב מוגברת. בהקשר של השכלה, חרדת בחינות נקשרת עם השפעות מחלישות כגון מוטיבציה להישג נמוכה יותר, השתלבות מצומצמת במטלות אקדמיות, וכן ביצוע אקדמי ירוד. חרדת בחינות מפורשת כתבנית רב ממדית המציגה שלושה גורמים קוגניטיביים ברורים: דאגה (חשש לגבי ביצוע אינדיווידואלי ולגבי השלכות מכישלון), הפרעה-