עבודה בנושא ממצאים שנתגלו במהלך החפירות בתל שבע

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , ,
ציון 95
שנת הגשה 2017
מספר מילים 3126
מספר מקורות 5

תקציר העבודה

מבוא
התקופה הביזנטית היא התקופה שבין המאות ה-5 – 7 לספירה. בתקופה זו הנצרות הייתה הדת השולטת בארץ ישראל. הדבר בא לידי ביטוי בממצאים ארכיאולוגיים בכלל ובבניית כנסיות בפרט (גלעד ופביאן).
האתר תל שבע שוכן מספר קילומטרים ממזרח לעיר באר שבע (גלעד ופביאן). זהו גבעה שבין נחל חברון לנחל באר שבע. שם האתר כפי שמופיע בהכרזה הוא "תל שבע".
בקיץ
2 017 נערכו חפירות במועצה המקומית תל שבע, בהנהלתה של גל ינוביץ ומטעם החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, האוניברסיטה העברית, אגף העתיקות, מוזיאון ישראל ואוניברסיטת הנגב. המדידות נעשו בידי האדריכלים יואב זקס ומיכאל סילם, הצילומים בידי חגי פומרנצבלום, אביחי תמר ויהודה אלכסנדר, ועל הרישום הייתה ממונה נועה אטלי.
קבוצות מתנדבים מחו"ל, וקבוצה קטנה של בדואים מסביבות תל שבע היו הפועלים שעסקו בחפירות.
מטרת החפירה הייתה להמשיך ולסיים את חשיפת מבנה הכנסייה הביזנטית שנמצא בחלק המזרחי של המועצה המקומית תל שבע.
גודל המבנה שנחפר הוא בערך 20X40 מטר. החפירה נמשכה 20 ימים, ובה השתתפו 10 פועלים. בתום כל יום חפירה נערכו מדידות של השטח בכל לוקוס. צוות החפירה צילם את אזורי החפירה ואסף את הממצאים הניידים למקום מבטחים. במקום המבטחים הצוות הכניס את החרסים לדליי מים, ולאחר מכן הבריש אותם באמצעות מברשות קשות ודקות, ולבסוף ייבש אותם. ביום למחרת הצוות מיין את הממצאים לפי סלים. לא נשמרו כל הממצאים הניידים, אלא רק ממצאים אינדיקטיביים שבאמצעותם ניתן לזהות את סוג הכלי. הכלים שנמצאו עליהם שברים רבים נשלחו על ידי הצוות לרפאות לשם איחוי השברים ושחזור החלקים החסרים.
תיאור החפירה:
במהלך החפירות בתל שבע נחשפו ממצאים ניידים מגוונים:
– הרבה אבני פסיפס גדולות (טרסאות).
– הרבה שברי רעפים.
– הרבה שברי גוף (קרמיקה).

2 שברי סירי בישול –
2 שברי שיש –
2 ידיות –
1 מכסה (כנראה) מחומר סב"ש – ידית קדירת בישול רומית/ביזנטית – מכסה סב"ש רומי/ביזנטי – שבר קנקן עזה ניתוח הממצא הנייח והשיכוב:
מהתבוננות בתצלום אוויר על שטח הכנסייה (ראו איור 1), בקצה הצפוני של מבנה זה ניתן להבחין בשטח רחב בצורת משולש, מתוחם על ידי גדר. נראה כי זהו חצר הכנסייה. נראה כי מבנה הכנסייה שמר על צורתו המקורית לאורך שנים רבות. לפי התכנית הסכמטית של קווי הקירות שנמדדו בעזרת אלי (ראו איור 2), ניתן לראות כי לכנסייה יש –