ממן 11 היסטוריה של הפסיכולוגיה
1 .                  הפונקציות השונות של הנפש על פי אריסטו הן:
Vegetative psyche: נפש צמחית, משותפת לכל היצורים החיים, בע"ח ובני אדם. תפקידה הוא הזנה, רביה, צמיחה וגדילה. רעיון זה שייך למושא החקירה של הביולוגיה.
Sensitive psyche: נפש התנועה, שייכת לחושים או לתפיסה, משותפת לבע"ח ובני אדם, אך לא לצמחים. זהו הבסיס לאיסוף מידע לגבי דברים, כל חוש מתקשר לאיבר בגוף (עיניים לראיה), והמגע מקשר בין האורגניזם החש לבין הגירוי המעורר.    Human soul- החלק האנושי אשר מיוחס רק לבני אדם. חומר חושי מגיע דרך חמשת החושים ומקבל משמעות באמצעות common sense הקשר בין תפיסת העולם לבין הבנתו האינטגרטיבית. מאפשר להעניק משמעות לגירויים. ב- mind הפסיבי מצויים כל זיכרונות העבר והידע שלנו, לעומת זאת ב-mind האקטיבי מצוי הפוטנציאל שלנו.
2.                  אפלטון ודקארט ספקנים ביחס לנתוני החושים וסבורים שהם מטעים אותנו ולא נוכל דרכם לדעת את האמת. על פי אפלטון אנו נולדים עם רעיונות, המכונים אידיאות טהורות, אך לא נוכל לגלות אותם באמצעות הניסיון החושי. אפלטון מציג את משל המערה על קבוצת אנשים שיושבים במערה עם גבם לכניסה וצופים בצללים, מבחינתם הצללים הם המציאות האמיתית, אין בידם לדעת שהדברים האמיתיים נמצאים מחוץ למערה. תפיסת בני האדם היא יחסית ובלתי שלמה והם אינם יכולים לגלות את האידיאות הטהורות באמצעות הניסיון החושי אלא רק בדרך תיאורטית בלבד. לעומת זאת, מבחינת דקארט, אנו נולדים עם רעיונות, שהוא מכנה מושגים וקטגוריות, ואותן אנו מגלים כאשר החושים מייצרים את ההזדמנות לכך. הדרך להגיע לאמת לפי דקארט זה בחשיבה עצמית, יש להטיל ספק ולא לקבל דברים כמובנים מאליהם. חשיבה לוגית תאפשר לאדם בסופו של דבר הבנה מלאה של הכל. לכן על פי  דקארט בשונה מאפלטון ניתן לגלות את האמת באמצעות החושים – עמדה שיש בה מרכיב אמפריציסטי.
הדילמה העוסקת בהבדל זה היא של נייטיביזם לעומת אמפריציזם, כלומר שאלה ביחס למקור הרעיונות של האדם – האם הוא בהכרה או בחושים. גם אפלטון וגם דקארט הם הנייטיביסטים אך ברעיונותיו של דקארט יש מרכיב אמפריציסטי.