ממן 11- אינטליגנציה רגשית שאלה 1:
א.      על פי הגישה המסורתית לחקר הרגש , השכל והרגש נחשבים לשני ניגודים, כאשר הרגש נחות מהשכל. לעומת זאת על פי הגישה המודרנית לחקר הרגש, הרגש והשכל נחשבים שני צדדים של אותו המטבע, שיכולים לעבוד יחד, תפקידו של ההיגיון לשרת את הרגש. על פי הגישה המסורתית האינטלקט מייצר מידע נכון ומדויק, ואילו הרגש עמום,פוגע בהסתגלות ומעכב ומפריע לתהליך של החשיבה. לעומת זאת על פי הגישה המודרנית, הרגשות אינם מפריעים ליכולות הקוגניטיביות אלה מניעים להתנהגויות מועילות. הגישה המסורתית גורסת כי הרגש אינו אלה גורם מסוכן, המעודד חוסר שכלתנות, אימפולסיביות ונהנתנות נטולת מחשבה. לעומת זאת, הגישה המודרנית ב.       ישנם שני סוגי מקורות מרכזיים לשינוי שחל בתפישת הרגש והם- מקורות חברתיים ומקורות אקדמיים. המקורות האקדמיים שתרמו לשינוי בתפיסת הרגש הם מחקרים בתחום האינטליגנציה והרגש- המחקר הראשון בתחום האינטליגנציה הרגשית היה  "מודל האינטליגנציה הרגשית ע"פ מאייר וסאלוביי" . מחקר זה תרם רבות לכתיבת ספרו של גולמן על א"ר והתפתחותה. המחקר העלה ממצאים המדגישים את הקשר הקיים בין רגש לאינטליגנציה, לפי המחקר לאדם קיימות יכולות רגשיות (הניתנות למדידה) וככל שהן גבוהות יותר כך ניתן להתמודד עם הבעיות הקיימות בצורה אופטימאלית. שאלה 2:
א.      שני סוגי המודלים להבנת האינטליגנציה הם:
מודלים סגורים- נשענים על עיבודים סטטיסטיים מתוך מבחני משכל, מבוססים על מדע הפסיכומטריה וטוענות שלאינטליגנציה יש מבנה שניתן לתקף מבחינה מדעית.  מנסים לאתר גורמים שבונים את האינטליגנציה ולפתח על סמך זה מודלים שנים. קיימים 2 סוגים של מודלים סגורים:מודלים מבניים – מודלים חד גורמים, הנשענים על מדע הפסיכומטריה, ומנסים להסביר את מושג האינטליגנציה סביב גורם מרכזי- מבנה אחד או תתי מבנים, התקפים אמפירית ומדעית שמהווים מכנה משותף שעל פיו ניתן להבינו, להסבירו, לנבאו ולהפעילו. התיאוריות המבניות מושתתות על ניתוח נתונים ועיבודים סטטיסטיים.  (ספירמן, תורנדייק, גילפורד) ומודלים היררכיים –תיאורית האינטליגנציה הזורמת והמגובשת.
מודלים פתוחים- מודלים רחבים בעלי בסיס פסיכולוגי אשר רואים באינטליגנציה מערכת שלמה, הן פחות מתיימרים לבסס את המודל שלהם על מודלים סטטיסטים וניתוח גורמים, אלא על גורמים יותר רחבים כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה (לדוגמה, המודל של גרדנר), הן רואות באינטיליגנציה מערכת שלמה והם מרחיבים את האינטליגנציה מעבר להגדרה הקלאסית ומוסיפים לה מרכיבים שהחוקרים המבניים לא רואים בהם כמדד לאינטליגנציה.
ב.       גרדנר יצא מתוך תפיסה ביקורתית של מושג האינטליגנציה ה"מסורתי" והציע תפיסה חלופית של המושג בתיאוריה של אינטליגנציות מרובות. ניתוח הגורמים של התיאוריה שלו שילב מידע ממקורות שונים ובעיקר מתחומים בהם לבני אדם שונים יש רמות שונות של מחוננות/כישרון או לחילופין חוסרים ניכרים עקב פגיעה מוחית. המסר העיקרי והחשוב בתיאוריה שלו היה שיש יותר מגורם כללי אחד ויחיד לאינטליגנציה. על פי גרדנר יש שבעה סוגים עצמאיים ובלתי תלויים של אינטיליגנציה שנקבעו על פי סיווג סובייקטיבי של גורמים שנחשבו בעיני גרדנר קריטריונים שאלה 3:
א.      משמעות המושג "חוקי הרגש" היא שרגשותיהם של בני האדם מתעוררים, מתחזקים ודועכים לפי כללים קבועים ונוקשים, כלומר, כאשר בני האדם חווים רגשות הם "כפופים" לדפוסים סדירים ואמפיריים. חוקי הרגש מעוגנים במנגנונים שאינם בעלי אופי רצוני ונתונים רק באופן חלקי לבקרה רצונית. לא רק הרגשות מצייתים לחוקים, גם בני האדם מצייתים לחוקי הרגש ואינם יכולים לייצר רגשות לפי רצונותיהם. ב.       פריידה טוען במאמרו כי קיימים חוקים אוניברסאליים המשותפים לכלל בני האדם העומדים בבסיס הרגשות. המשמעות של קיומם של חוקי רגש וקיומה של תמונה אחידה ועקבית של מנגנוני התגובה הרגשית היא שניתן לחקור בצורה מדעית ואמפירית במעבדה את בסיס הרגשות האנושי. ידיעות אלו, שניתן לבאר ולהבין רגשות שונים שמתעוררים בנפש, ושרגשות משותפים לכולנו, בעלות פוטנציאל רב לספק עידוד ונחמה עבור בני אדם רבים.